איבד את השרם: מסלול הנפילה של איציק שרם, שלראשונה בחייו מתקשה להחזיר כסף למשקיעים

"בשביל לשרוד בשוק ההון לאורך זמן צריך להיות שונא סיכון, לא להיות 'גרידי', למכור לפני הזמן, לא לחכות לרגע האחרון, ואולי גם קצת כישרון".

על הציטוט לעיל, שנלקח מתוך ראיון ל"גלובס", לא חתום וורן באפט וגם לא ג'ורג' סורוס, שניים מהמשקיעים הגדולים בעולם. חתום עליו לא אחר מאשר יצחק (איציק) שרם, האיש שהמציא את המושג "הנדסה פיננסית" בישראל, האיש שזקני שוק ההון זוכרים כאחד הפיננסיירים הבולטים של השוק המקומי, והאיש שבשבועות האחרונים מוצא את עצמו - לראשונה בחייו - חייב כסף לציבור המשקיעים מבלי שיש באפשרותו להחזיר אותו.

כן, שרם (61), כיום יו"ר חברת ההשקעות שרפ"ג (שרם פודים גרופ) ושותפו מזה עשור, יאיר פודים (60), שמכהן כמנכ"ל שרפ"ג, הצטרפו לפני מספר ימים לרשימה הולכת ומתארכת של חברות שאינן עומדות בתשלומי האג"ח שהנפיקו לציבור המשקיעים בימי הגאות העליזים. לידר השקעות , חברה בת של שרפ"ג (59.2%), הודיעה בסוף השבוע האחרון כי לפי אולטימטום שקיבלה מבנק לאומי, יעמיד האחרון אשראי לחברה רק אם תגיע להסדר חוב מול מחזיקי האג"ח, ותצליח לדחות תשלום תקופתי של ריבית וקרן שצפוי בסוף החודש.

לידר, דרכה מבצעת שרפ"ג את רוב פעילותה (בין היתר, בפולאר תקשורת, גרינסטון ולידר שוקי הון), גייסה לפני כארבע שנים 258 מיליון שקל בהנפקת אג"ח, והיום עומדות התחייבויותיה, הן לתאגידים בנקאיים והן לבעלי אג"ח - לטווח ארוך ולטווח קצר - על סכום ענק של 944.9 מיליון שקל כשהונה העצמי של החברה מממן רק 23% ממאזנה - רמת מינוף שלא אפיינה את החברה לאורך שנים.

המספרים הדי מפחידים הללו באים לידי ביטוי במחיר המניה, שאיבדה 72% משווייה בשנה האחרונה, כשבמקביל איגרות החוב מסדרה ד' של לידר השקעות נסחרות בתשואת "זבל" של 101%. לידר עצמה נסחרת לפי שווי חברה של 77 מיליון שקל, שווי שממחיש את חוסר האמון של ציבור המשקיעים ביכולת ההחזר של החברה.

הנדל"ן הפיל גם את הפיננסייר

מאז ומתמיד, שרפ"ג הייתה קבוצה שבנתה את עצמה על ניצול הזדמנויות בשוק עולה, ובתחומים שונים, החל בטכנולוגיה, דרך הון סיכון וכלה בתקשורת. נדל"ן, לעומת זאת, לא היה תחום חביב על שרם ופודים וגם לא תחום שהבינו בו. למרות זאת, ובדומה למשקיעים אחרים, שנות הגאות פיתו גם אותם להיכנס לתחום, וכאן נזרע הזרע הראשון לבעיות הנזילות של לידר השקעות.

השקעה בנדל"ן, כידוע, פועלת לפי כלל פשוט יחסית. ככל שההון המושקע בנכס נדל"ן נמוך יותר, התשואה על ההון גבוהה יותר, ולכן שיעור המינוף בעסקאות נדל"ן נחשב לגבוה. שרם ופודים, כאמור, החליטו להמר על נדל"ן במזרח יבשת אירופה וויתרו על מדיניות שליוותה את החברה לאורך שנים - מינוף נמוך שפירושו הון עצמי שמממן לפחות מחצית מהמאזן.

דרך חברה בת שנמצאת בבעלות המלאה - לידר נדל"ן - השקיעה לידר בנכסי נדל"ן בגרמניה, קרואטיה, בולגריה, רומניה ולטביה, ואלו עדיין לא מניבים לחברה רווחים ראויים וספק אם יניבו לאור המשבר הכלכלי. אשתקד רשמה לידר השקעות הכנסות של 25 מיליון שקל בפעילותה במגזר הנדל"ן והפסד כבד (לפני מיסים על הכנסה) של 94 מיליון שקל. "ההשפעות המהותיות של המשבר הפיננסי על קבוצת לידר נדל"ן באות לידי ביטוי בקושי בהשגת מימון לפרויקטים לשם פיתוחם ובנייתם, גידול בהוצאות מימון, ירידת מחירים בשוק וצמצום היקף האשראי הניתן מגופים פיננסים, וכן אפשרויות מועטות למימוש נכסים", מציינת החברה בדו"ח השנתי האחרון.

לא על הנדל"ן לבדו

אך לא רק הנדל"ן סימן את ירידתה של שרפ"ג מגדולתה. פולאר תקשורת, שהתיימרה להיות זרוע של השקעות בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת, ולהוות מנוע צמיחה לקבוצה בכללותה, כשלה בתפקידה. רימון בן שאול, מנכ"ל החברה, שהובא לקבוצה כשהיה בשיא תהילתו (טרם הצטרפותו לשרפ"ג כיהן כמנכ"ל כלל תעשיות), לא הוכיח את יכולותיו בתחום, ולראיה פורטפוליו ההשקעות העני של החברה - אחזקה של 7.9% בחברת הלוויין yes וחברה בת, קונרס טכנולוגיות, בעלות אחזקות מיעוט בסטרט-אפים שעדיין לא הוכיחו את עצמם כמו די פארם, שעוסקת בפיתוח נגזרות של תרופות קיימות, ומדיוונד, שמפתחת תכשיר לטיפול ראשוני בסוגי כוויות שונות.

ואכן, הכווייה של פולאר תקשורת היא לא אחת שניתן להתעלם ממנה. אשתקד רשמה החברה הכנסות שוליות של 23.2 מיליון שקל והפסד ענק של 123.4 מיליון שקל, שנבע, בין היתר, מהפסקת פעילותה של ניפסון דיגיטל (ראו מסגרת). הפסדים אלו שחקו את ההון העצמי של החברה לרמה של 92.2 מיליון שקל והוא מממן כיום רק 35% ממאזנה, כשחובותיה - לתאגידים בנקאיים ולבעלי אג"ח - עומדים על 153.5 מיליון שקל.

"אני מאמין שצריך לקחת את האנשים הכי טובים שיעבדו איתך. כוח אדם נמדד בתקופות רעות. ההצלחה הגדולה ביותר של הקבוצה עד היום הייתה שהיא הביאה את המנהלים הטובים ביותר", אמר שרם באותו ראיון ל"גלובס". ובכן, לאור ביצועי פולאר תקשורת לא בטוח ששרם שלם היום עם הבחירה בבן שאול.

הכישלון של שרפ"ג בתחום הטכנולוגי בא לידי ביטוי גם בחברה הבת שרם, פודים טכנולוגיות, מעין קרן הון סיכון בתחפושת של חברת השקעות מכוונת חברות טכנולוגיה צומחות, שגם היא אינה מצליחה לשחזר את הצלחות העבר.

וכך, האיש ששונא סיכון, שטען באותו ראיון ל"גלובס" כי "אני לא מאמין בקפיצות. אני מאמין בגידול איטי ומבוקר", הצליח להיכשל היכן שרבים, צעירים ואף פחות מנוסים ממנו נפלו.

נס גדול היה פה

"אם תבדקו לאחור, תגלו שבכל שנה התרחש לנו נס, גדול או קטן. זו לא בושה לנצל את שוק ההון לטובת החברה". גם על הציטוט לעיל חתום שרם, ובדיעבד מתברר כי הוא צדק. בשנה האחרונה קרו לשרפ"ג שני ניסים, אם תרצו, שהוכיחו כי שרם כן ידע מתי למכור. הראשון היה מכירת פולאר השקעות לאיש העסקים זיל פלדמן.

לפני כשנתיים וחצי, הרבה לפני שמישהו בכלל חזה את תחילתו של משבר האשראי, מכרה שרפ"ג את גרעין השליטה בפולאר השקעות לפלדמן לפי שווי חברה של 310 מיליון שקל ומחיר מניה של 61.09 שקל. מה שקרה אחרי רק ממחיש ביתר שאת כי שרם עדיין יודע מתי למכור. פלדמן ספג במקום שרם ופודים את משבר האשראי, ומניית פולאר השקעות איבדה מרגע העברת הבעלות עליה 59% משווייה, והיא נסחרת כיום לפי שווי של 207 מיליון שקל.

הנס שני, והלא פחות חשוב, היה מכירת אינרום תעשיות (לשעבר אורלייט תעשיות, שהייתה בבעלות גרינסטון, לשעבר אורדן) לקרן הפרייבט אקוויטי פימי תמורת 249 מיליון שקל, בשני שלבים.

נכון להיום, נותרה גרינסטון עם אחזקה עיקרית והיא חברת הטיפול בפסולת EER שגם היא עדיין רחוקה מיצירת ערך לקבוצה. EER עדיין אינה מייצרת הכנסות, ואשתקד היא רשמה הפסד לפני מיסים על הכנסות של 26 מיליון שקל.

למעשה, נתונים אלו ממחישים כי שרפ"ג מעולם לא הצליחה להפוך לקונצרן ענק דוגמת אי.די.בי. בתקופה שבה ניהל שרם את החברה יחד עם אהרון דוברת (שנפטר לאחרונה, ראו מסגרת) ניסו השניים להידמות לקונצרן כור של אותם ימים, אך לאחר הפרידה של דוברת, בחרה שרפ"ג באוריינטציה אחרת שעיקרה היה שרשור רווחים של החברות הבנות כלפי מעלה ופחות בניית פורטפוליו אחזקות לטווח ארוך.

להשאיר את האגו בצד

וכך, הגיע שרם, יחד עם פודים, למצב שבו אינו יכול לפרוע חוב שנטל מציבור המשקיעים. באותו ראיון נדיר שנתן ל"גלובס" ציין שרם כי הוא "נטול אגו לחלוטין", ואולי בימים אלו, כשהוא עומד למבחן של ציבור בעלי האג"ח, מן הראוי ששרם אכן יותיר את האגו שנותר לו בצד ויפרע את חובו לאותם משקיעים שנתנו בו אמון בימים טובים יותר.

ניסה להקים את "אינדיגו הקטנה", אך הצליח להדפיס מחיקת ערך אחת גדולה

שרפ"ג הייתה מאז ומתמיד קבוצה שניסתה לנצל הזדמנויות בתחומים שונים, ובשנות גאות בשוקי הון אין הזדמנות קורצת יותר מאשר הנפקת חברות בנות מתוך מטרה להציף ערך (גם אם אלו עדיין אינן עומדות בסטנדרטים של חברות ציבוריות). ואכן, לפני כחמש שנים, כשהבורסה המשנית בלונדון (AIM) החלה לפרוח, ועוד בטרם נהרו אליה עשרות חברות ישראליות, שרם ופודים זיהו את הפוטנציאל הגלום בקלות הגיוס בשוק ההון הבריטי והנפיקו בה את חברת ניפסון דיגיטל (Nipson Digital Printing System).

ניפסון דיגיטל, שפיתחה מדפסות דיגיטליות ששימשו להדפסות במהירויות גבוהות, ניסתה להפוך לסוג של "אינדיגו קטנה" (ענקית הדפוס הדיגיטלי שנמכרה לענקית המחשוב האמריקנית HP תמורת 721 מיליון דולר), אך לא הצליחה לדגדג את קצה קצות האצבעות של הצלחת האחרונה.

מהרגע שבו הונפקה, הצליחה ניפסון להדפיס אך ורק הפסדים, ואלו הצטברו ברבעון השלישי אשתקד לסכום של 18.5 מיליון ליש"ט (115 מיליון שקל) וכמעט איפסו את ההון העצמי של החברה שהתדרדר לסכום של 671 אלף ליש"ט (4 מיליון שקל), לא פחות ולא יותר.

התירוצים של החברה למצבה הרעוע היו די מגוונים לאורך השנים אך את ציבור המשקיעים בשוק ההון הבריטי הם לא שכנעו. מניית ניפסון דיגיטל, שהונפקה בפעם הראשונה לפי מחיר של 70 פני ובפעם השנייה לפי מחיר של 80 פני (כן, שרם ופודים הצליחו לשווק סחורה פגומה פעמיים), התרסקה די במהרה וכיום עומד מחירה על 0.45 פני המשקף שווי חברה (אם אפשר לכנות זאת שווי) של 363 אלף דולר ולא יותר, ומחיקת ערך של 99% (!).

אך המספרים העגומים הללו כבר אינם כאב ראש לשרפ"ג. לא רק שבמהלך שתי ההנפקות של החברה הצליחה האחרונה לגייס מציבור המשקיעים 41.8 מיליון דולר (172 מיליון שקל), בהנפקה השנייה ביצעה פולאר תקשורת (חברה בת של שרפ"ג שהחזיקה עד לאחרונה בשיעור של 54.2% מניפסון) הצעת מכר שבמסגרתה מכרה חלק מאחזקותיה תמורת 11 מיליון דולר (כיום 43 מיליון שקל). ניפסון הונפקה בראשונה לפי שווי של 56 מיליון דולר ובפעם השנייה לפי שווי של 80 מיליון דולר - שוויים שמנותקים כיום מהמצב האמיתי של החברה.

אם לא די בכך, בשלהי אשתקד הבינה שרפ"ג כי ניפסון רחוקה מללכת בדרכה של אינדיגו ומכרה את אחזקתה בחברה תמורת אירו אחד ויחיד לחברת ההשקעות הבלגית, Creacorp, כשאחרונה נטלה על עצמה גם את הלוואות הבעלים שהעניקה פולאר תקשורת לניפסון דיגיטל - 14.7 מיליון אירו. בעקבות המכירה, רשמה אשתקד פולאר תקשורת הפסד מפעילות מופסקת של 73.4 מיליון שקל - לא נתון שניתן להתגאות בו.

עלות שכר של 60 מ' ש' בעשר שנים

"שכר הבסיס שלי נמוך יחסית, ויתרת עלות השכר שלי מותנית ברווחי החברה. זה עדיף בעיניי על מנהלים שממשיכים לקבל משכורות עתק גם בשנים רעות ומכבידים על קופת החברה. לדעתי, גם המשקיעים מעדיפים ששכר המנהל יהיה מושתת על הצלחה".

את הדברים הללו אמר שרם באותו ראיון נדיר שנתן ל"גלובס" לפני שבע שנים, אך המספרים שחשפה שרפ"ג במהלך השנים מגלים תמונה אחרת. מבדיקת "גלובס" עולה, כי עלות השכר הכוללת של שרם, שמכהן כיו"ר החברה מזה עשר שנים, עמדה במהלך תקופה זו על סכום מכובד של 59.7 מיליון שקל, בערכים שוטפים. בממוצע לשנה מדובר על 6 מיליון שקל בקירוב - סכום שקשה להגדיר אותו כ"נמוך יחסית" ולא כ"משכורת עתק".

לפי הסכם ההעסקה של שרם, מעניק האחרון שירותי ניהול לשרפ"ג תמורת תשלום שנתי צמוד מדד של 2.3 מיליון שקל (נכון לאשתקד) שגדל ריאלית בשיעור של 5% מדי שנה. בנוסף, מקבל שרם 5% מהרווח המתואם לפני מס של החברה וגם 5% מחלקה של החברה בתוצאות חברות כלולות. לזכותו של שרם ייאמר כי לפני שלוש שנים הסכים כי חישוב הרווח לצורכי המענק לעיל יהיה על בסיס מצטבר.

כך, אם בשנה מסוימת תסיים החברה את פעילותה בהפסד, יקוזז סכום ההפסד מהרווח המייצג שינבע לחברה בשנים שלאחר השנה ההפסד. "אני לא מתלונן", אמר שרם באותו ראיון, ואכן - לאור עלויות שכר אלו וכשלוקחים בחשבון גם את הדיבידנדים שמשך שרם במהלך השנים - אין ליו"ר שרפ"ג מה להתלונן.

שרם אינו היחיד שמשך מהחברה משכורות עתק. פודים, שותפו לשליטה בחברה המכהן כמנכ"ל, צבר בעשור האחרון עלויות שכר בשווי של 54 מיליון שקל. לפי הסכם העסקתו, מקבל פודים שכר שנתי של 300 אלף שקל, מענק בשיעור של 2% מרווחי החברה לפני מס ומענק בשיעור זהה מחלקה של החברה בתוצאות בחברות כלולות.