פישר: "נמשיך לרכוש מט"ח כי אנחנו באמצע מיתון ולא קרובים לסופו; השגנו רמת אמון גבוהה של הציבור"

"נמשיך לרכוש מט"ח, כי אנחנו באמצע מיתון ולא קרובים לסופו, ולא יכולים להרשות לעצמנו שקל חזק באמצע המיתון". כך אמר היום (ג') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שידבר בנכס המבקרים הפנימיים בתל-אביב.

עם זאת, אמר הנגיד, כי הציפייה היא שהמשק יחזור לצמיחה עד סוף השנה. לדברי פישר, ההחלטה לרכוש מט"ח ביולי האחרון, החלה בעקבות כניסתו של המשק העולמי למיתון, ובגלל שהיתה ציפייה כי זה יגיע גם לכאן. "לא היינו מוכנים לתת למשק להיכנס למיתון עם שקל כל כך חזק שישפיע על הייצוא באופן שלילי". אמר הנגיד. "חוץ מזה, היה לנו צורך להגדיל את הרזרבות של המדינה באופן משמעותי - מי שמנהל את הרזרבות אצלנו, התחיל להגיד לי כבר כשהגעתי, כי יש לנו מעט מדי רזרבות, אך היתה מסורת שאנו לא מתערבים". הוסיף פישר.

"במקרה האחרון הגיעה הזדמנות משתי סיבות: האחת - הגענו לרזרבות של 45 מיליארד שקל. השניה - אנחנו באמצע מיתון. יש דיונים לגבי האם נמשיך לרכוש מט"ח. אנו ממשיכים כי זה חשוב באמצע מיתון. אנו לא קרוב לסוף המיתון ולא יכולים להרשות לעצמנו שהשקל יתחזק עוד יותר". אמר הנגיד.

בהתייחס ליעד האינפלציה אמר פישר, כי "לאנשים בארץ יש אמון שלטווח הארוך הבנק המרכזי והממשלה יצליחו לשמור על יציבות המחירים, לפי ההגדרה שהממשלה קובעת. הציבור מצפה ומאמין שהאינפלציה תהיה בסביבת 2%, וזה ההישג החשוב. אנו רוצים לשמור על הצפיות האלה. כל אחד שרוצה להחליט אם לקנות אג"ח ממשלה, אם לחתום על חוזה לעשר שנים הבאות - לא יוכל לעשות זאת אם אין לו אמון לגבי מה שיקרה לאינפלציה בשנים הבאות. השגנו רמת אמון די חזקה של הציבור ועל זה אנו מנסים לשמור כל הזמן. אי אפשר לקבוע את האינפלציה בדיוק, אך כן אפשר לשכנע אנשים שנשמור בממוצע על יעד האינפלציה שהממשלה קובעת". אמר.

לדבריו, "לא הצלחנו לשמור את האינפלציה בתוך היעד, אך כן הצלחנו להביא את הציפיות לאמצע היעד - פחות מ-2%. הכלי העיקרי שיש לנו להשפיע על האינפלציה זה הריבית. אנו מצפים שבחודש הבא האינפלציה תיכנס לתוך היעד ותישאר שם, ננסה לשמור על זה".

עוד אמר הנגיד, כי הממשלה מנסה לעשות את הצעדים שלה, אך לצד פעילות הממשלה לפתרון המשבר, הוא מאמין בסקטור הפרטי, שתרומתו לכך משמעותית. "יש לנו סקטור פרטי מאוד יזמי ומאוד חזק, שמחפש הזדמנויות כל הזמן, מחפש שווקים חדשים. אנו מצידנו, נמשיך לתרום להתאוששות המשק ולחזרה לצמיחה, דבר שאנו מצפים שייקרה עד סוף השנה". אמר פישר.

לדברי הנגיד, יש עודף יצוא ויש השקעות בישראל, והדבר יוצר לחץ לייסוף השקל. "אנשים רוצים לקנות מניות בחברות ישראליות, במיוחד בחברות היי-טק, ואלה יוצרים לחץ לייסוף השקל". אמר.

לדבריו, האירועים שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות: מחלת ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון; נצחון החמאס; שתי מערכות בחירות - "אלה אירועים שהיו משנים בכל מקום את התחזיות למשק, ואצלנו כמעט לא השפיעו. יש לנו משק ושווקים פיננסיים איתנים. אנו קונים 100 מיליון דולר ביום בשוק המט"ח, והשוק הגיב לזה באופן מאוד יציב. הפיחות התחיל אך זה פיחות יחסית איטי - ההתנהגות של השוק היתה מאוד מסודרת, לא היו זעזועים גדולים מדי. השווקים שלנו עמוקים ואיתנים ומאוד יציבים". חזר והדגיש הנגיד.

בהתייחס להפסדי הבנקים - בנק הפועלים שאיבד 52% מערכו; לאומי שאיבד 38% מערכו; ומזרחי שאיבד 27% מערכו - אמר פישר, כי ממוצע ההפסדים של הבנקים בישראל נמוך בהרבה מהממוצע בעולם. כמו כן, ציין, "הבנק שהפסד הכי פחות אצלנו, זה דווקא הבנק שמתמחה במשכנתאות".

בהתייחס לכך שהרבית בבנקים אינה יורדת באותו קצב של הורדת הרבית של בנק ישראל, אמר פישר: "אני לא יכול להיכנס לשאלות למה זה קורה". בהתייחס ליחס חוב-תוצר, אמר פישר כי "ב-2003 הגענו לכמעט 100% ובגלל המדיניות האחראית שלנו, הגענו אל מתחת ל-80% וכעת הגענו למעל 85%. זה קצת עצוב כי התחלנו את הניקוד ברמה שמעל ל-85% ועשינו מאמצים גדולים לשמור על המצב של התקציב, אבל בסוף 2010 נחזור להיכן שהתחלנו. זה גם מדאיג וגם מונע מאיתנו להוציא יותר מדי כסף". סיכם פישר.