הרגע האחרון של הערוץ הראשון

בקרוב מאד יתעלמו הערוצים המסחריים גם מיום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות

גם בעידן תקשורתי של כלכלת שוק, נותרתי חסיד של השידור הציבורי. זה שאמור לטעמי להיות שומר החומות של ערכי הישראליות והיהדות. אפשר אמנם להתווכח מהם ערכי הליבה של שני אלו, אבל ברור שצריך ערוץ שלא חייב למכור אבקת כביסה וגבינת קוטג'.

בעבר ביכיתי כאן את היעלמותם של ימי זיכרון חשובים מההוויה הציונית. יום תל-חי, למשל, או יום הצהרת בלפור, אבל ממש בימים אלו, בעוד הערוצים המסחריים מתעלמים כליל מיום השנה למלחמת ששת הימים, היה הערוץ הראשון היחיד שהקדיש לכך סדרה תיעודית מרתקת.

בקרוב מאוד, ושלא יהיה ספק בכך לאיש, יתחילו הערוצים המסחריים להתעלם גם מימים שנתפסים כאן עדיין כחשובים יותר, כמו יום השואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. נשמע מוגזם או מופרך? חכו ותראו.

פרישתם של היו"ר משה גביש, ואחריו של דורון צברי ודורית ענבר, ומינויו הצפוי של שי בזק לתפקיד היו"ר, אינם מבשרים טובות למי שהשידור הציבורי יקר לליבו. ליולי אדלשטיין, השר הממונה החדש, הייתה כאן הזדמנות פז להמשיך ברפורמה החשובה בערוץ. במקום זה, הוא בוחר לדחוק אותו, ביתר שאת, לפינה הנידחת ביותר בין אופציות הצפייה של "משפחת ישראלי".

מועדון קרב

"מועדון לילה", ג' 21:00, ערוץ 2

יהיה זה קצת מצחיק לייחס לארז טל סיפור הצלחה "אנדרדוגי", אבל עם העובדות קשה להתווכח. "מועדון לילה" נוסדה במקור כתוכנית שולית שנועדה למלא חור זניח בלוח המשדרים, הפתיעה לטובה ברמתה ובאחוזי הצפייה שלה, ונדדה מאי-שם בשעה מאורחת במוצאי שבת, אל הצנטרום של לוח המשדרים: יום שלישי בתשע בערב - יותר פריים-טיים מזה לא יכול להיות.

מעבר לפאנליסטים ששיתפו פעולה עם טל בעבר, העונה יצטרפו לצוות התגובות גם דמויות חדשות, כמו לירון וייסמן ואבי נוסבאום, למשל.

למרות שהיא תוכנית הומור, ולפרקים אף סאטירה, שקשורה לאירועי השבוע, הרי שכמו כל מפעל צחוק מצליח, מ"זהו זה" ועד "ארץ נהדרת", היא נשענת על הומור פנימי חינני, שבו יחסי האהבה-שנאה בין הפאנליסטים הופכים למצחיקים יותר מהפאנצ'ים המתוכננים.

ארז טל, עם הפאסיב-אגרסיב הטלוויזיוני שלו, הוא אלוף ביצירת דינמיקה קבוצתית כזאת (עוד מימי "מה יש" הרדיופונית, דרך שיתוף הפעולה הטלוויזיוני עם אברי גלעד והמשך באורנה בנאי - "לימור" - ב"רק בישראל"), שאין לי ספק שתעבוד גם הערב: תרים את הרייטינג (הלא רע לכשעצמו) שמשאירה מהדורת החדשות, ותעביר אותו הלאה ל"מסודרים".

הנשכנים בע"מ

"אורלי וגיא בע"מ", ג' 21:00, ערוץ 10

ייתכן שמצבו הכלכלי הגרוע עוד יציל את ערוץ 10 מעצמו. בהיעדר תקציב, הוא מוכרח לזנוח את התוכנית המטופשת להפוך לברירת המחדל של מסעודה משדרות, ולהתכנס חזרה אל המטרה שלשמה הוקם - להיות ערוץ א-ל-ט-ר-נ-ט-י-ב-י לערוץ השני.

הערוץ הזה מתמחה בצמדים: מיקי ויעקב, לונדון וקירשנבאום, שלח ודרוקר -ומהיום גם "אורלי וגיא", הזוג והתוכנית. ערוץ 10 הופך אט-אט לערוץ של "ראשים מדברים", ולא בטוח בכלל שמדובר בבשורה רעה.

העובדה שהריאליטי היחיד בערוץ לחודשים הקרובים הוא "הבלוק" ("הישרדות 3" תעלה רק בסתיו) ושלתוכניות הדגל החדשות-ישנות שלו קוראים "המקור", "שומר מסך" ומהיום גם "אורלי וגיא", היא לא בשורה רעה לצופה שלא בנוי לקצב התזזיתי של הערוץ השני.

אורלי וילנאי וגיא מרוז חתומים, ביחד ולחוד, על תחקירים חשובים. לא תמיד אני שותף לגישתם הנשכנית-במפגיע, אבל אין ספק שהם מכניסים לא מעט סקס-אפיל לתחום שהוא, בדרך כלל, חמור סבר.

מאחר שכנהוג בתוכניות כאלה לא נשלח הפרק הראשון לצפייה מוקדמת, ההמלצה שלי נשענת רק על האינטרס של כולנו שהתוכנית תצליח.