ביום שלישי בצהריים כשהתכנסה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לדיון "קריטי" לעתידו של הספורט הישראלי, היה ברור איך זה ייגמר. לא היה שום סיכוי שהצעת החוק לביטול הקלות המס של הספורטאים הזרים תעבור.
הסיבה פשוטה: הגוף שעלול היה להיפגע ממנה הכי הרבה (בשל העובדה שהוא מעסיק הזרים ה"כבד" ביותר בספורט הישראלי) הוא מועדון הכדורסל מכבי תל-אביב. בסדרה של קרבות המאסף הפוליטיים שניהלו שמעון מזרחי ודייויד פדרמן עבור מכבי תל-אביב ב-35 השנים האחרונות, אותו ביקור בכנסת היה עוד טיול אחה"צ קליל.
קשה למצוא קרב אחד שהשניים האלו הפסידו עבור מכבי תל-אביב, בכל הנוגע לקרבות מול גופים ממסדיים, בארץ או בחו"ל. רק לפני שנה וקצת עמד כדורסלן הקבוצה וויל ביינום בפני סיטואציה חסרת סיכוי בבית משפט בעניין אירוע דריסה במועדון לילה תל-אביבי, וגם משם הוציא אותו שמעון מזרחי ללא פגע. אפשר כמובן גם להזכיר איך בימים של טרור ופיגועי תופת בישראל, בעוד הכדורגל הישראלי נאלץ לצאת לגלות ולקיים את משחקיו הבינלאומיים בחו"ל, היו אלו ראשי מכבי ת"א שהכניעו את כל מוסדות הכדורסל ביבשת והביאו לכאן את קבוצות היורוליג אחת אחרי השנייה למשחקים על אדמת יד אליהו.
אם מישהו ינסה להיזכר איך בכלל הגיע הספורט הישראלי למצב בו הספורטאים הזרים מקבלים הקלות במיסוי, הוא יתפלא לגלות שגם שם היתה ידו הארוכה של השמעון. עת החלה להתהוות "הקבוצה של המדינה" ולהנחית כאן שחקנים זרים לתפארת מדינת ישראל, התלבשו ראשי מכבי על התקנה שחוקקה על ידי המדינה לצורך פוליטי אחר לחלוטין - הקלות מיסוי לעיתונאים זרים, כדי שיישבו בארץ כנען ויכתבו עליה כי זבת חלב ודבש היא.
אבל באותו יום שלישי בו סימן הצמד מזרחי-פדרמן עוד וי, התברר כמה הגוף העצמתי הזה מפורר מבפנים. אכול אגו וקרוע מאבקי שליטה. באותו יום פורסם ב"גלובס" ראיון עם רענן כץ, אחד מהבעלים העיקריים במכבי ת"א (33.33% שליטה), שבו דיבר על כך "שהמועדון מנוהל כמו בתקופת האבן". בין היתר היו שם אזכורים ורמיזות לא מחמיאות כלל לשיטות העבודה של פדרמן ולאובדן הרלבנטיות של מזרחי בתוך המועדון.
למרות שעבר יותר מעשור מאז הפכה מכבי תל-אביב לחברה בע"מ, הגוף הזה עדיין לא הפנים את השינוי שחל בו עם המעבר לעידן הבעלות הפרטית. בעוד שבמלחמות מול גורמים חיצוניים הגוף הזה נוהג כפי שנהג מזה 35 שנה ומכחיד כל דבר שמאיים לפגוע בו תוך שהוא מציג חזית אחת בלתי חדירה, הרי שאת המאבקים הפנימיים הפשוטים ביותר שלו הוא אינו מצליח לנהל. האינטרסים האישיים מנצחים ומכניעים אותו. להוא יש יותר אחוזים אז הוא רוצה להשפיע, ההוא לא רוצה להיות פראייר, בהוא לא רוצים לפגוע כי הוא כבר 40 שנה כאן.
אימפריות אכן נופלות מבפנים. האימפריה נאכלת, נקרעת, מתבוססת במיץ האגו של עצמה. לטובת הספורט הישראלי, תנצלו אותה לעוד כמה קרבות מאסף אחרונים - על כל עניין שלא יהיה - כי המים כבר התחילו לחלחל פנימה לתוך מדינת יד אליהו. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
