לאן הלכו להם 25 מיליארד דולר?

בנק ישראל יפתיע את כולם וזה יקרה בקרוב

בנק ישראל אינו יכול כבר להתעלם מהעובדה שהשקל הופך להיות המטבע החזק בעולם. בשבוע שעבר התחזק השקל כנגד סל המטבעות ביותר משני אחוזים, ובסך הכל התחזק השקל בכ-5.5% בהשוואה לסל המטבעות, מאמצע חודש מאי ועד היום.

היות ובעולם הדולר נסחר מזה מספר חודשים בטווח מחירים צר, הרי שכבר אי אפשר לייחס את מבול המכירות ששטף אותנו לחולשתו בעולם. אם יש כאן מישהו שמשלה את עצמו שהשקל הפך להיות ה-SAFE HEAVEN של שוק המטבעות, כדאי שיתפכח ומהר.

ליטופים זרים

ניתן להמשיך ולהתבשם מליטופיהם של הבנקים הזרים. יכול להיות שמצבן הכלכלי של חלק מאומות העולם גרוע משלנו, אולם מכאן ועד ההכרזות המצביעות על ישראל כעל מעצמה כלכלית המרחק רב.

נתוני בנק ישראל מרמזים כי ברבעון השני תגיע התייצבות וכי הצמיחה (או המיתון, תלוי איך מעדיפים להציג זאת) ינועו סביב 0%. לא מעט כלכלנים בכירים מתעמתים עם הנחה זו ועל פי הערכותיהם תימשך נסיגת המשק בקצב של 4% שנתי גם ברבעון השני.

רק באוגוסט נדע את האמת. לגבי האבטלה אין חילוקי דעות. היא תעמיק בחודשים הקרובים. אם נפריד לרגע את המגזר הציבורי מהפרטי, התמונה בעייתית יותר. במגזר הציבורי נוספו מתחילת השנה עשרות אלפי משרות. במגזר הפרטי נגרעו קרוב ל- 100 אלף משרות.

עובדה זו מעיקה עוד יותר על תקציב המדינה ואמורה להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות. הרחבת יעד הגירעון נועדה לשמש כמנוף לעידוד הצמיחה. נתוני המגזר הפרטי אינם מצביעים על שיפור, נהפוך הוא.

מוסכם על כולם שהייצוא הוא מנוע הצמיחה של ישראל. מוסכם על כולם כי שקל חזק פוגע במנוע הצמיחה (סליחה, לא על כולם, שחקני השורט נהנים מאד מהמצב). המציאות כפי שבאה לידי ביטוי בשוק המט"ח המקומי לחלוטין אינה משקפת הסכמה זו.

כשבנק ישראל יערוך בדיקה מה קרה ל-25 מיליארד הדולרים שהוא רכש עד כה, הוא יגלה תמונה מדאיגה. נתוני החשבון השוטף לרבעון הראשון טרם סיפרו את הסיפור האמיתי אולם סביר מאד להניח כי ברבעונים הקרובים התמונה תתהפך ונעבור לגירעון.

מי מכר לבנק ישראל את הדולרים שמילא בהם את כיסיו?

  1. היצואנים - מאז תחילת השנה ובחודש האחרון התגבר הקצב, היצואנים מוכרים את כל תמורות היצוא שלהם לשנה הקרובה. מצד אחד אפשר לבוא ולטעון כלפיהם כי הם תוקעים לעצמם מקלות בגלגלים.

    מצד שני קשה לבוא בטענות למי שחי במציאות שער 3.2 שקל לדולר, אך לפני שנה. לא מעט יצואנים עימם אני נמצא בקשר מתארים הרגשת דה ז'ה וו, ואינם סומכים על קברניטי המשק שיעמדו מאחורי הבטחתם להחליש את השקל.

  2. הבנקים וקרנות הגידור הזרות ואליהם הצטרפו גם גופים מקומיים. היקף המכירות בחסר בדולר כנגד השקל, הוא מהגבוהים שידע השוק בתולדותיו, אם לא הגבוה שבהם. הערכות בשוק לגבי ההיקף נעות בין 8 ל-10 מיליארד דולר מכירות בחסר, ובהם: חוזים, אופציות ופעולות "אובר נייט" בין הבנקים, לא רכישת נכסים או מניות כנגד הדולרים, לכל היותר שחרים או מק"מים.

    כמות אדירה כזו של כסף נזיל היא חבית חומר נפץ לכלכלה בסדר גודל של מדינת ישראל. מדי יום אנו נתקלים בהערכות בנקים זרים הסותרות לחלוטין את הערכות בנק ישראל או את מדיניותו. מבלי להיכנס לסוגיית מידת הגילוי הנאות של פעילות מערכות אלה, תופעה זו מעידה על אי אמון מוחלט במדיניות הבנק.

    הראו לי עוד מדינה מתוקנת אחת בה מכריז נגיד הבנק המרכזי על רצון ומדיניות מכוונת להחלשת המטבע המקומי, ולמרות זאת מגיב המטבע בהתחזקות.

  3. הציבור - מאז ומתמיד נטה הציבור הישראלי להחזיק באחוזים בודדים נאחזקותיו במט"ח. בעקבות מהלכי בנק ישראל והתבטאויותיהם של ראשיו החל הציבור, גם עקב העדר אלטרנטיבות להסיט חלק מאחזקותיו למט"ח. החבטה שספג בחודשיים שחלפו, בין אם השקיע בדולר ובין אם ביורו, הייתה כואבת וגם כאן איבד הבנק המרכזי נקודות רבות בציבור.

המסקנה ברורה: בנק ישראל שנתפס אך לפני שנה בעת המשבר כמושיע היחידי, חייב לעשות מעשה בראש ובראשונה על מנת לשקם את תדמיתו שנפגעה קשות בפרשת חוק בנק ישראל, בפרשת דנקנר ובהתנהלותו בשוק המט"ח.

בכל הנוגע לשוק המט"ח מדיניותו היתה ברורה. כללי המשחק הוכתבו ואת השאר יעשה השוק. ככל שחולף הזמן, גובר הנזק וברור כי התוואי הנוצר בשוק הפוך לחלוטין מהתוואי אליו שואף הבנק.

ככל שחולף הזמן, גובר והולך הזרם בתוואי ההפוך ויהיה קשה יותר להחזירו למסלול אליו שואף הבנק. על כן אני סבור כי לא רחוק היום שבו יכריע בנק ישראל בנושא ושהחלטתו תפתיע רבים.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

  1. ליצירת קשר במייל Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו.