פטור לנכה על השכרת מקרקעין

נכה שהוא בעל מניות בחברה שבבעלותה נכס מקרקעין המניב הכנסת דמי שכירות, לא יהיה זכאי לפטור ממס הכנסה בגין דמי השכירות כ"הכנסה מיגיעה אישית", גם אם היה מקבל את הפטור לו היה מחזיק במקרקעין באופן ישיר

נניח את המקרה הבא: חברה משכירה נכס מקרקעין שבבעלותה. החברה היא בבעלות נישום הסובל מנכות בשיעור העולה על 90%. הנישום מושך משכורת מן החברה. האם הכנסתו של הנישום פטורה ממס לפי הוראת סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, הפוטרת ממס הכנסה מ"יגיעה אישית" של עיוור או נכה, בתנאים הקבועים בה?

שאלה זו נדונה לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בעניין רט (עמ"ה 1143/00). במקרה שנדון בפסק הדין החזיק המערער, בן 83, בחלק מהזכויות בחברה, כאשר יתרת הזכויות היו בידי אשתו ושלושת ילדיו. החברה הפיקה הכנסות מהשכרת נכס מקרקעין על ידה.

למערער נקבעו שיעורי נכות העולים על 90% החל מיום 20.7.99, ולפיכך קבע פקיד השומה כי המערער זכאי לפטור על הכנסתו בכפוף להוראות סעיף 9(5) לפקודה.

בשנים 2002-2001 העניקה החברה למערער משכורות בסכום של כ-125 אלף שקל ו-150 אלף שקל בהתאמה. זאת, לאחר שבשנים 2000-1997 לא העניקה החברה למערער משכורת כלל. המערער טען כי הכנסתו מן החברה מהווה "הכנסה מיגיעה אישית", שכן המשכורת ניתנת לו בגין פעולותיו בקשר עם הנכס המושכר על-ידי החברה. אותן פעולות מהוות, לטענתו, "יגיעה אישית", שכן הוא נאלץ לטפל בבעיות שונות הנובעות מהשכרת הנכס כגון בעיות אינסטלציה ותיקונים שונים, הכנת תשלומים לרשויות המס וכו'.

ביהמ"ש עמד על הגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" לעניין סעיף 9(5) לפקודה, וקבע כי כדי ליהנות מן הפטור צריך הנישום להראות פעילות אישית של ממש, שהביאה לצמיחת ההכנסה, והשתתפות פעילה ביצירת ההכנסה.

נקבע, כי פקיד השומה עמד בנטל לשכנע, שחלק ניכר ממשיכת השכר של המערער מן החברה נגוע במלאכותיות, שכן המערער החל למשוך שכר רק לאחר שהיה זכאי לפטור בגין נכותו, ולכן היא בגדר "עסקה מלאכותית". עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המערער כי הוא עסק במספר נושאים שניתן לראותם כ"יגיעה אישית", אשר בגינם קיבל את ההכנסה מן החברה, אולם היקף "משרה" זו היה מצומצם ביותר, והגיע לכל היותר לרבע משרה. לפיכך, יש לסווג רק רבע ממשיכות המערער כשכר מיגיעה אישית הפטור ממס.

קביעה חשובה נוספת של בית המשפט הייתה ביחס לטענת המערער הנוגעת להגדרת "יגיעה אישית" בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. בסעיף קטן (7) להגדרה נקבע, כי כ"הכנסה מיגיעה אישית" יש לכלול, בתנאים מסוימים, גם הכנסה מהשכרת נכס. המערער טען, כי אילו הנכס היה מושכר ישירות על ידו, הייתה ההשכרה נחשבת כ"הכנסה מיגיעה אישית" בהתאם לסעיף קטן (7) להגדרה. לטענת המערער, אמנם בפועל השכרת הנכס נעשית על ידי החברה, והמערער מקבל ממנה אך ורק משכורת, אולם יש "להרים מסך" ולראות את ההכנסה שהוא מקבל מן החברה כהכנסה מהשכרת נכס הנעשית על-ידו אישית, ובגינה היה זכאי לפטור ממס.

ביהמ"ש דחה את הטענה וקבע, כי המציאות היא שהחברה היא זו שהפיקה את ההכנסה בנכס, ולא המערער. אין מקום עתה להרים את המסך כדי לכוון אל תכלית ההגדרה המורחבת של הכנסה מיגיעה אישית. *