בארי טאף מכין את הקרקע לירידת הדולר: "לא נוכל להיות גורם קבוע בשוק; לא נתערב בטווח הארוך"

"לא קשה לדמיין את הנזק למשק אלמלא ההתערבות של הבנק. בנק ישראל יפעל במקרה של תנודות חריגות או תפקוד לא תקין או כשל שוק, מדיניות שאיננה מוגבלת בזמן". כך אמר בארי טף, מנהל חטיבת השווקים והאיש שניהל עבור פישר את מדיניות רכישות המט''ח והאג''ח, בדיון מיוחד בוועדת הכספים שהתקיים היום (ג') על השלכות של שער החליפין של הדולר על היצוא הישראלי.

"התפקוד של שוק המט"ח לא תמיד מושלם ולא תמיד עקבי עם טובת המשק", הוסיף טאף. "לכן, בתקופה האחרונה, בנק ישראל נקט באמצעים שונים כדי להתמודד עם התופעה. מאז ההתערבות של בנק ישראל בשוק עדיין נרשם תיסוף של 20% בשקל מול הדולר".

הדיון התקיים, במקרה, יום לאחר שבנק ישראל הודיע כי הוא יפסיק להתערב באופן קבוע בשוק המט''ח ויתערב רק במידת הצורך. לדברי טאף, בנק ישראל ימשיך לפעול לפי הצורך אך הוא לא יכול להתערב בטווח הארוך.

"המדיניות הנוכחית נותנת מענה טוב למצב", הוא הוסיף, והכין את הקרקע לקראת גל של היחלשות הדולר מול השקל בטווח הארוך: "אין מנוס שההגנה מפני שינויים בשער החליפין בטווח הארוך תיעשה על ידי היצואנים, באמצעות גידור למשל. אין דרך אחרת להצליח בטווח הארוך. הסקטורים השונים במשק כבר הוכיחו כי הם יודעים להתמודד. אנו לא נוכל להיות גורם קבוע בשוק".

"הממשלה צריכה לקנות דולרים"

בדיון בוועדה השתתף גם שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, שהבין כי בנק ישראל הגיע למיצוי הכלים העומדים לרשותו, והעביר את הכדור למגרש של משרד האוצר: "יש לי אמון מלא בנגיד. הוא עשה כל מה שהיה יכול לעשות ומעבר לכך. הוא המנהיג הכלכלי היחיד של מדינת ישראל. כעת צריכים לעבור למגרש של משרד האוצר. אנו ממליצים, בין הייתר, לבצע הגנות על החוב חיצוני של מדינת ישראל על ידי החשב הכללי, כפי שהוא עשה בעבר. הוא כבר אמר שהוא יתנגד לכך ואני אמרתי שכדאי שהוא יפסיק לדבר על הנושא הזה בפומבי". ברוש תקף בכך את שוקי אורן, החשב הכללי באוצר.

עוד הציע ברוש, להגדיל את ביטוח סיכוני סחר חוץ, להקים קרן מחודשת לעידוד היצוא, להוזיל את העלויות היצואן באמצעות הוזלת עלויות נמל ודחיית מע''מ והשתתפות הממשלה בביטוח שער חליפין ליצואנים קטנים ובינוניים. ברוש חזר להציע שהאוצר יממן חופשות עובדים ללא תשלום (חל''ת), כתחליף לפיטורים.

"הממשלה צריכה להיות קונה דולרים אגרסיבית", קרא דוד ארצי, יו''ר מכון היצוא. "הייתי אופטימי יותר אם אותם גורמים ספקולנטים לא היו משפיעים על 60% מהמסחר במט''ח. נגיד הבנק המרכזי בדרום קוריאה סבל מהתקפה דומה לפני שבועיים והוא גירש אותם כאשר קנה יותר מ-5 מיליארד דולר. כאשר יש גורמים שמשחקים עם התעסוקה של מאות אזרחים הנגיד והממשלה חייבים לגרש אותם".

יו''ר הוועדה, משה גפני, סיכם כי "אני אציע לקיים דיון בנושא עם שר האוצר ועם החשב הכללי. אין ספק כי כעת ההתערבות הקשה חייבת לבוא ממשרד האוצר ומהממשלה".

דוד קליין: הררי דולרים זה דבר מיותר לגמרי"

ביקורת על מדיניותו של בנק ישראל, בראשות הנגיד סטנלי פישר, בעניין ההתערבות בשוק המט"ח, הגיעה היום מכיוונו של ד"ר דוד קליין, קודמו של פישר בתפקיד. קליין מתח ביקורת על רכישות הדולרים במאסיביות בשנה האחרונה ואמר כי הדבר יסב יותר נזק מתועלת.

"בנק ישראל בעצמו אמר שלא ניתן להמשיך במדיניות הזו לנצח", אמר קליין בראיון לגלי צה"ל. "היה ברור שמתישהו הרכישות תיפסקנה. אני חושב שלא היה צריך בכלל להעלות את הרכישות מ-25 ל-100 מיליון דולר. צריך היה לחפש הזדמנות לרדת מהעץ וזה לקח לבנק ישראל זמן. די היה ברכישת 25 מיליון דולר כדי להגדיל את יתרות המט"ח. אני לא הייתי מתערב מעבר לזה".

קליין, שבתקופת כהונתו כנגיד בתחילת העשור זינק הדולר לכמעט 5 שקלים, נמנע אז מלהתערב בשוק המט"ח חרף הקריאות לכך. הוא הסתפק ברמיזות כי במידה והדולר ימשיך לעלות בנק ישראל יתערב על ידי מכירת דולרים, אך לא עשה זאת, לפחות לא באופן גלוי.

"הררי דולרים זה דבר מיותר לגמרי", ממשיך קליין בביקורת על פישר. "כשבנק מרכזי מתערב בשוק הוא יוצר בעיות והיה כדאי להימנע מזה כל עוד הדבר אפשרי. להגדיל את היתרות בשיעור מסוים בקצב איטי על פני זמן זה סביר; להתערב יום יום בשוק זה לא סביר".

קליין אף אינו בטוח כי היה זה בנק ישראל שחיזק את הדולר, ואומר: "האם ההתערבות של בנק ישראל היא זו שחיזקה את שער הדולר? זו שאלה". קליין ככל הנראה מתכוון להתחזקות הדולר בעולם בחודשי המשבר הכלכלי, כחלק מריצת המשקיעים לדולר שנתפס בהשקעה בטוחה, מה שהביא גם לחיזוק הדולר בישראל.