כלכלנים משיבים: האם המשבר הכלכלי אכן הגיע לסיומו?

שטף של נתוני מאקרו חיוביים הציף את המשק הישראלי בימים האחרונים. יריית הפתיחה הייתה נתוני הצמיחה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהם עלה כי התוצר המקומי חזר לצמיחה ברבעון השני. לכך יש להוסיף את העלייה במדד המשולב שפרסם בנק ישראל, ואת נתוני האבטלה החיוביים שפרסם שירות התעסוקה, מהם עלה שהיא נבלמה. ולא נשכח גם את הדולר, שהתאוששותו חשובה לצמיחה ונראה כי בנק ישראל ממשיך לתמוך בשערו. שבוע לאחר שהבנק הודיע כי יפסיק את רכישות המט"ח היומיות ויתערב רק במקרים של תנודות חריגות, חזר השבוע הבנק ורכש, לפי הערכות, 100-200 מיליון דולר בשוק.

אז האם באמת המיתון כבר מאחורינו, או שמא עוד מוקדם לשמוח?

פנינו לארבעה כלכלנים מובילים כדי לדעת האם נתוני הצמיחה הם בני-קיימא ומהם תחזיותיהם לצמיחה בעתיד, כיצד תשפיע הצמיחה על הגירעון, ומה יהיה עם הדולר.

שלמה מעוז, כלכלן ראשי אקסלנס: "הגירעון התקציבי השנה יעמוד על פחות מ-6%"

*האם נתוני הצמיחה שהציגה השבוע הלמ"ס הם בני-קיימא?

"נתוני הצמיחה לא הפתיעו אותנו, שכן הצמיחה הייתה תוצאה ישירה של פעולותיה של הממשלה, שכללו הפחתת ריבית, שהביאה להגברת הצריכה הפרטית ולעלייה חדה בביקוש לנדל"ן. אישור התקציב גם הביא לשחרור תקציבים שהיו כלואים קודם לכן, מה שגרם לעלייה בהוצאות הממשלה. משתנה נוסף שיגרום לעלייה בפעילות הכלכלית הוא הייצוא ממפעל אינטל, שיכול לתרום עד 0.5% מהתוצר השנה. גם ייצוא השירותים, בעיקר שירותי תוכנה והתאוששות מסוימת בתיירות, ידחפו את התוצר קדימה".

*מה יהיה כיוון הצמיחה?

"ברבעון השלישי התוצר ימשיך לעלות. זאת, על רקע המשך העלייה החדה בצריכה הפרטית, שהתבטאה בחודש יולי בעלייה חדה ביבוא מוצרים בני-קיימא, ועל רקע התאוששות מסוימת בכלכלות גרמניה, צרפת, ארה"ב, סין, הודו וסינגפור, שיאפשרו גם ליצוא לתרום את חלקו. התוצר לנפש, שירד ברבעון השני של השנה בשיעור של 0.6%, לא יעלה לפני אמצע 2010, ומכאן ששיעור האבטלה ימשיך לעלות לכיוון 9%-10% ברבעונים הבאים, אפילו אם המשק נמצא בהתאוששות".

*האם לאור הנתונים המפתיעים, היעדים שהוצגו בתקציב ריאליים?

"האוצר לא צפה יציאה כה מהירה מהמיתון, ומכאן להערכתנו, הגירעון התקציבי השנה לא יעמוד על 6% אלא על פחות מכך, ובשנת 2010 יהיה נמוך מ-5.5%. להערכתי, על הממשלה לעשות שינויים בתקציב לכיוון חידוש ההרחבה התקציבית, בעיקר בתחום התשתיות, כדי שחלק מהצמיחה תהיה מוטית לכיוון הפעילות המקומית, ולא תסתמך רק על חידוש היצוא".

*מה תהיה השפעת הדולר הנמוך על יציאה מהמיתון?

"חידוש הצמיחה יביא להיעלמות העודף בחשבון השוטף, עודף שגורם כרגע לייסוף השקל. השקל יפוחת וכך יישמר כושר התחרות של המשק הישראלי. רק אז בנק ישראל יוכל להפסיק להתערב בשוק המט"ח".

*מה דעתך על מדיניות פישר לגבי הדולר?

"התערבות בנק ישראל, בשיטה שבה הוא משאיר את השחקנים באפלה, כפי שעושה סינגפור וכפי שהמלצנו לבנק המרכזי לעשות עוד לפני שלוש שנים, היא סבירה".

איילת ניר, כלכלנית ראשית של אי.בי.אי: "הצמיחה תוסיף להשתפר, אך בקצב מתון"

*האם נתוני הצמיחה שהציגה השבוע הלמ"ס הם בני-קיימא?

"ניתוח נתוני התוצר מגלה, כי חלק נכבד מהגידול בפעילות נובע מעלייה מפתיעה בהוצאה הציבורית. בנוסף, ההשקעות במשק, המהוות בסיס לצמיחת המשק בעתיד, מוסיפות להתכווץ, ובשיעור ניכר, זה הרביע החמישי ברציפות. גם השימושים המקומיים עדיין בנסיגה. נקודות האור מופיעות בגידול בהוצאה לצריכה פרטית וביצוא. עם זאת, לאור תרומת מפעל אינטל ליצוא השנה, קצב הצמיחה מתון ביותר.

"כדי לבסס את צמיחת המשק, יש לראות שיפור בהשקעות במשק, ושיפור משמעותי יותר ביצוא. לצערנו, קצב צמיחת היצוא תלוי בשני משתנים לא פשוטים כלל: מצב הסחר העולמי ושער החליפין".

*מה יהיה כיוון הצמיחה?

"אנו מעריכים, כי הנתונים יוסיפו להשתפר, על רקע הגידול בצריכה הפרטית, ובהמשך גם בהשקעות. בנוסף, סימנים לשיפור כלכלי גם בעולם, גורמים לנו להיות אופטימיים בנוגע לביקושים מחו"ל למוצרים כחול-לבן. עם זאת, אנו זהירים, מאחר שהתאוששות הכלכלית העולמית עשויה להיות שברירית, ותלויה בין היתר בנכונות הצרכן האמריקני לשוב ולצרוך. עד כה, ההתאוששות הכלכלית הגלובלית לא כוללת שיפור ממשי בפרמטר זה. לכן, אנו צופים כי קצבי הצמיחה במשק יוסיפו להשתפר ברבעונים הקרובים, אם כי בקצב מתון".

*האם לאור הנתונים המפתיעים, היעדים שהוצגו בתקציב ריאליים?

"להערכתנו, השיפור בפעילות הכלכלית במשק סופה לבוא לידי ביטוי בשיפור בנתוני הגבייה, ולכן יש לצפות כי הגירעון במונחי תוצר יעמוד השנה על 5%-5.5% מעט נמוך מתקרת הגירעון, העומדת על 6%".

*מה תהיה השפעת הדולר הנמוך על יציאה מהמיתון?

"שקל חזק פוגע ביכולת ההתחרות של היצואן הישראלי בעולם וברווחיות של החברות המייצאות. עם זאת, גם יצואנים ממדינות אחרות נתקלים בבעיה דומה. אם שער החליפין של השקל/דולר היה היום 4.2 או יותר, הדבר היה משפר את יכולת החדירה של היצואן הישראלי לשווקים בחו"ל. עם זאת, הדבר היה מייקר שורה של מוצרים ושירותים מיובאים, והדבר היה מביא לפגיעה בשיעור צמיחת הצריכה המקומית, המהווה נתח משמעותי מצמיחת המשק".

*מה דעתך על מדיניות פישר לגבי הדולר?

"הצעדים הראשונים שבהם נקט הנגיד בהתערבותו בשוק המט"ח היו נכונים, אם כי להערכתנו ניתן היה כבר אז לקבוע, כי ההתערבות לא תהיה קבועה וידועה, כי אם בהתאם לצורך. החלפת המדיניות הקבועה בנוכחית, נכונה גם מבחינת המהות וגם מבחינת העיתוי. כלומר, מאפשרת לבנק ישראל בעתיד נסיגה אלגנטית וחלקה משוק המט"ח, על רקע השיפור בנתוני המאקרו של המשק".

רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי של מיטב: "המשק יחזור לקצב הצמיחה הרגיל, לכל המוקדם ב-2011"

*האם נתוני הצמיחה שהציגה השבוע הלמ"ס הם בני-קיימא?

"נתוני הצמיחה מצביעים על כך שהמשבר הריאלי שאותו חווה המשק הישראלי היה צנוע, באופן משמעותי, ביחס להתרחשויות שנראו בשווקים המובילים בעולם (ארה"ב ואירופה), הן מבחינת עוצמתו והן מבחינת משכו. אמנם, לא ניתן לצפות ברבעים הבאים להתרחבות של כ-20% (במונחים שנתיים) בהוצאה הממשלתית ולמגמות מנוגדות ביצוא (שהתרחב) וביבוא (שהתכווץ), אך הגידול בהוצאה הפרטית ונתוני הפעילות הכלכלית לחודשים האחרונים מצביעים על כך שניתן לצפות להתרחבות של המשק הישראלי ברבעון השלישי, גם אם בשיעור צנוע".

*מה יהיה כיוון הצמיחה?

"אנו לא מצפים להתחדשות הצמיחה לקצב של 4% לשנה כבר במחצית השנייה של 2009, גם אם הצרכן ימשיך להוציא, ובנק ישראל יפעל במדיניות 'סופר' מרחיבה. לצערנו, המשק הישראלי מוטה סחר חוץ, ויעדי היצוא שלו, ובראשם אירופה וארה"ב, עדיין לא נראים טוב. לפיכך, רק כששם תחזור הצמיחה לרמה הקרובה לפוטנציאל, יוכל המשק הישראלי לחזור לקצב הצמיחה שלו הורגלנו בשנים האחרונות. הדבר יקרה, לכל המוקדם, ככל הנראה בסביבות 2011".

*האם לאור הנתונים המפתיעים, היעדים שהוצגו בתקציב ריאליים?

"הירידה בפעילות הכלכלית הביאה לירידה חדה בהכנסות המדינה ממיסים. כדי להתמודד עם הבעיה, מחד הורחב יעד הגירעון, ומאידך הוטלו גזירות כלכליות. על רקע זה, נראה כי הממשלה תעמוד ביעד הגירעון לשנת 2009 ול-2010".

*מה תהיה השפעת הדולר הנמוך על יציאה מהמיתון?

"שער החליפין הוא מרכיב חשוב בצמיחה. לפיכך, חשוב שבתקופה שבה העולם ייצא ממיתון, שער החליפין של השקל כנגד הדולר יימצא ברמה כזו שהוא יהיה אטרקטיבי ליצואנים הישראלים. אין ספק כי ליצואנים היה עדיף שער של יותר מ-4 שקלים לדולר. עם זאת, שער של כ-3.8 שקלים לדולר, לא יפגע במיוחד במסלול היציאה מן המיתון, אך חשוב שהשקל לא ימשיך ויתחזק כנגד הדולר".

*מה דעתך על מדיניות פישר לגבי הדולר?

"פישר פועל בצורה נכונה בכל האמור למשבר, ובפרט לגבי שער החליפין. הנגיד מנסה לשמר את כושר התחרות של היצואנים וכך לאפשר להם עמדת זינוק טובה, כאשר הצמיחה העולמית תתחדש בשנית. אמנם, יש מחיר כלכלי לצבירת יתרות מט"ח, אך הוא זעום לעומת מצב שבו היצוא ייפגע באופן מבני והמשק יימצא בסטגנציה תקופה ארוכה".

אמיר חייק, ראש ענף מחקר ומוצרים וכלכלן ראשי בבנק אגוד: "הצמיחה ב-2009 תהיה שלילית, בשיעור של 0.5%"

*האם נתוני הצמיחה שהציגה השבוע הלמ"ס הם בני-קיימא?

"נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל שהוצגו לאחרונה, אודות המעבר לצמיחה של 1% ברבעון השני והעלייה במדד המשולב ביולי, ממשיכים רצף של נתוני מאקרו חיוביים שהחלו עוד במארס השנה, ומצביעים על יציאה מהמיתון. עם זאת, בחינה של מרכיבי הצמיחה מצביעה עדיין על צמיחה המובלת בעיקר על-ידי הצריכה הפרטית והוצאות הממשלה. הצריכה הפרטית המהווה, כשני שלישים מהצמיחה, עוד עשויה להיות תנודתית בשל רמת האבטלה שצפויה להישאר גבוהה ואף לעלות".

*מה יהיה כיוון הצמיחה?

"להערכתי עברנו את נקודת השפל וכיוון הצמיחה הוא כלפי מעלה, אולם יש סיכוי גבוה שהפעם לא נראה חזרה מהירה לשיעורי צמיחה נורמליים האפשריים למשק הישראלי - כ-5% בממוצע. כמו כן, היות שהמשק הישראלי הוא משק פתוח הנשען בעיקר על יבוא ויצוא, לא נוכל להיות מנותקים משיעורי הצמיחה בעולם, שצפויים לעמוד על כ-2.5% בממוצע. לפיכך, אנו מעריכים כי הצמיחה בשנה זו תהיה שלילית, בשיעור של 0.5%, ובשנה הבאה כ-2% בלבד. זאת, כיוון שנתוני התעסוקה עדיין בעייתיים. גם השכר הריאלי עדיין ממשיך לרדת".

*האם לאור הנתונים המפתיעים, היעדים שהוצגו בתקציב ריאליים?

"תחזית גביית המיסים, המהווה אבן משמעותית בתקציב, עדיין לא משתפרת בקצב של נתוני הצמיחה וזאת בשל מרכיביה. לפיכך, עדיף להיות צמודים ליעדים שנקבעו ולנקוט כרגע גישה שמרנית. ברגע שנראה שיפור בתנאי התעסוקה לאורך זמן, ניתן יהיה לחשוב על עדכון".

*מה תהיה השפעת הדולר הנמוך על יציאה מהמיתון?

"היציאה מהמיתון קשורה בעיקר לפעילות הכלל-עולמית, ולכן התחזקות של הדולר והאירו מול השקל אינה יכולה לבדה להציל את המצב. בכל העולם ובעיקר במדינות המתפתחות יש שיפור בצמיחה, מה שמגיע גם אלינו. בנוסף, כאן אין משבר נדלן כמו בארה"ב ובאירופה, אלא להפך, מה שמחזק יותר את הצמיחה".

*מה דעתך על מדיניות פישר לגבי הדולר?

"אני תומך במדיניות הבנק המרכזי לייצב את שער החליפין ולנסות למנוע מתקפות ספקולנטיות חריגות. היות שהיצוא מהווה כ-40% מהתל"ג, וההכנסות בדולר מהוות כ-60% מהיצוא, חשוב לנסות לשמר את כושר התחרות של היצוא. עם זאת, ברור לכולם שבנק ישראל לא יכול ללכת נגד המגמה לאורך זמן רב, לכן אני תומך בהתערבות לטווח קצר בלבד, ובמקרים שהבנק מזהה כשלי שוק משמעותיים".