בכיר בקרדיט סוויס: "המניות בת"א ייתנו תשואה טובה מאג"ח"

"צריך לתת משקל יתר לשוק המניות", קובע בראיון מיוחד ל"גלובס", רוברט פרקר, סגן יו"ר בחטיבת ניהול הנכסים של הבנק השוויצרי קרדיט סוויס. פרקר הגיע לישראל להשתתף בכנס של פורום CFO. "שוק המניות הגיע לתחתית בפברואר האחרון. אם בוחנים את התנהלות השווקים בתקופות המיתון הקודמות ניתן לראות כי בשנתיים שחלפו מהתחתית השווקים עלו בממוצע ב-50%. לכן, אם מאמינים בהיסטוריה, אז יש מקום לעליות", אומר פרקר.

*אולי פברואר זו לא הייתה התחתית ואנחנו במלכודת דובים ארוכה?

"אני משוכנע שפברואר היה התחתית. שוקי המניות קשורים לאשראי, ואנחנו רואים שיפור אמיתי בשוק האשראי. למשקיעים כיום יש הרבה מזומן שלא מושקע בשום אפיק, וצפוי להיכנס בהמשך לשווקים. בנוסף לכך, רווחי החברות משתפרים, מה שייתן רוח גבית לעליות. בשנה הבאה הרווח למניה יעלה ב-20% בארה"ב וב-18% באירופה. יחד עם זאת, חשוב להזהיר ולציין כי בטווח הקצר בהחלט ייתכן שהשווקים יעצרו וייקחו אוויר".

*אם הציבור ישקיע מזומנים רבים בבורסה זה לא מתכון לבועה?

"אני לא חושב שיש היום בועה בבורסה. לפני כמה חודשים שוק המניות היה מאוד זול, והיום המחירים עדיין סבירים. אולי בעתיד עלולה להיווצר בועה".

במסגרת תפקידו אחראי פרקר על ניהול הנכסים של הלקוחות העסקיים של הבנק, ועל קשרי הלקוחות של החטיבה. גם בספטמבר אשתקד פרקר השתתף בכנס של פורום CFO, אז אמר, "אנו מעריכים שההתאוששות תהיה לקראת סוף שנת 2009 ולתוך 2010. מיתון אם יהיה, יהיה קצר ומתון יחסית". ואכן נראה כי פרקר צדק. "המיתון האחרון היה הגרוע ביותר ב-50 השנים האחרונות, אבל הוא נגמר בחודשים מאי-יוני, ועכשיו אנחנו בהחלמה מהירה".

"צמיחה של 1.5% בחמש השנים הבאות"

*איך זה יכול להיות שהגרוע ביותר נגמר כל כך מהר?

"זה המיתון הגרוע ביותר אבל הוא היה מאוד קצר, בעיקר בגלל ההתערבות של הממשלות שעשו צעדים שלא נראו בעבר. המיתון הסתיים בזכות כמה גורמים. ראשית, בזכות שער ריבית של 0%, בזכות הנזילות שהוזרמה על ידי הבנקים המרכזיים, והבנייה מחדש של המערכת הבנקאית.

"אם נסתכל על רשימת 20 הבנקים הגדולים לפני שנתיים והיום, הרשימה השתנתה לחלוטין. הבנייה מחדש של המערכת הפיננסית הביאה לכך שהסיכוי לנפילה נוספת דוגמת ליהמן ברדרס הוא אפסי".

*אז זהו, כל הצרות מאחורינו?

"אמנם לא נחזור למיתון, אבל הכלכלות במדינות המפותחות ירשמו צמיחה של 1.5% בלבד בחמש השנים הקרובות. במשבר ראינו בועה אצל הבנקים ואצל הצרכנים. היום הבועה אצל הממשלה, בגירעונות שנצברו. במדינות כמו ארה"ב ויפן יש בעיות בגרעון בתקציב, וזה יהיה האתגר המרכזי בכלכלות המפותחות.

"בשנת 2010 נראה עלייה במיסים וירידה בצריכה. במערכת הבנקאית, אנחנו כבר לא נראה את רמות המינוף שהתרגלנו אליהם בשנים האחרונות, כלומר הבנקים ייתנו פחות אשראי".

תהליך נוסף שפרקר מעריך שיתרחש הוא ירידה בצריכה ועלייה בחסכונות. "יש לזה היבטים חיוביים ושליליים: מצד אחד, תהליך כזה מעכב צמיחה, והוא רע לסקטור של מוצרי מותרות. מצד שני, הוא טוב לתעשייה הפיננסית, כי הכסף שייחסך לא יישב בבנק, בגלל הריבית האפסית, ולכן נראה כניסה של כספים לאפיקי החיסכון השונים".

*האם הכסף שהזרימו הממשלות לא יגרמו לבועה הבאה - אינפלציה?

"אין צורך לדאוג לאינפלציה בשנתיים הקרובות. היום צריך יותר לדאוג מדפלציה. בארה"ב, אירופה ויפן האינפלציה שלילית, ולהערכתי בחצי השנה הקרובה היא תישאר שלילית. בשנת 2011 נתחיל לדבר על אינפלציה".

*ומה באשר לריבית?

"בסוף השבוע האחרון דן הפורום של שרי האוצר של מדינות ה-G20 באסטרטגיה מתי להעלות מיסים וריביות. המסקנה הייתה שתהליך זה יהיה מאוד איטי. ביוני הבא אולי תעלה הריבית. סין תהיה ראשונה, אחר כך הודו ברזיל צרפת גרמניה, וארה"ב ובריטניה יהיו בסוף".

לא רק שפרקר מאמין שהמשבר מאחורינו, אלא המלצותיו בתחום ההשקעות נוטות בעיקר לעבר אפיקים שנחשבים למסוכנים יותר. הוא ממליץ להתרחק מאג"ח ממשלתיות לטובת אג"ח חברות, ואפילו מאמין שצריך להגדיל בזהירות את האחזקה באג"ח זבל.

"אין סיבה לקנות אג"ח ממשלתיות"

"שוק האג"ח הממשלתיות מאוד יקר. איגרות החוב נותנות היום תשואה של 2%-3% בממוצע, ואני לא רואה סיבה לקנות אותן. אם כבר, עדיף להשקיע באג"ח חברות. אפשר גם בזהירות להגדיל חשיפה לאג"ח זבל, שבפרופיל סיכון-סיכוי הופכות למעניינות יותר, בשל הירידה הצפויה בהיקף האג"ח שייכנסו לדיפולט (חדלות פירעון)".

*ומה לגבי הדולר?

"הדולר יקר לטעמי, ויש לכך כמה סיבות. שערי הריבית יישארו נמוכים. בנוסף, בתקופה של 3-5 שנים נמשיך לראות צמיחה חלשה בארה"ב וגירעון הסחר יישאר ברמה של 25-30 מיליארד דולר. יחד עם זאת, אני לא רואה התמוטטות של הדולר מול האירו כי לאירופה יש מספיק בעיות, כך שמדובר במטבע חלש אחד מול מטבע חלש אחר".

*אז באיזה מטבעות כדאי להשקיע?

"אנחנו ממליצים על מטבעות במדינות מתפתחות, ביניהם היואן הסיני, הפזו המקסיקני והוון הדרום קוריאני. המטבעות הללו מתומחרים בחסר וההון הזר מתחיל לחזור לאותן המדינות. כמו כן, המדינות המתפתחות לא מתמודדות עם בעיות שיש במדינות מפותחות, כמו מינוף או נכסים רעילים".

*אתה שורי גם על שוקי המניות בשווקים המתעוררים?

"לטווח הארוך אני מאמין בשווקים המתעוררים, אבל הקטנו כרגע חשיפה כי בחודשיים שלושה הקרובים הם ייתנו ביצועים פחות טובים, אחרי שהם עלו בצורה מאוד חזקה בשנה החולפת. יחד עם זאת, כדאי לנצל את תקופת הדשדוש, כדי להגדיל חשיפה אליהם.

ב-2010 יהיה קאמבק בשווקים המתעוררים, והם יניבו תשואות טובות. יחד עם זאת, במזרח אירופה המצב מאוד בעייתי. אין סיבה להתעודד מהראלי שם, זהו ראלי מסוכן. המדינות הללו מתמודדות עם בעיות שייקח עוד זמן רב לפתור. יוצאת דופן היא פולין, שם המצב סביר יותר. במדינות הבלקניות המצב לא טוב. ולהערכתי ברוסיה יש בועה".

*מה דעתך על השוק הישראלי?

"אני חיובי על השוק הישראלי, בגלל הדומיננטיות של ההיי-טק. יש גם חברות חזקות בתחום התעשייה בישראל, וזה אחד הסקטורים שאני אוהב. בטווח הקצר השוק הישראלי נראה קצת יקר, ויכול להיות שהוא עלה חזק מדי ומהר מדי. אבל אני עדיין מאמין ששוק המניות הישראלי ייתן תשואה טובה יותר מאג"ח, ותשואה טובה יותר מארה"ב ואירופה".

להתרחק מנדל"ן

בשנה שעברה פארקר היה שורי ביחס לבנקים, ואמר שהם נמצאים ברמת המחירים הנמוכה ביותר מאז 2002. היום הוא פחות מתלהב ממניותיהם. "אמנם אני עובד בבנק, אבל אני לא ממליץ על השקעה בסקטור הזה. מניות הבנקים ייתנו ביצועי חסר, ולא יחזרו על התוצאות שהושגו בשנות הגאות האחרונות. יחד עם זאת, בבנקים יהיו מנצחים ומפסידים. בנקים עם מבנה מאזן חזק, הכנסה גדולה מעמלות מבנקאות פרטית וחשיפה גדולה לשווקים המתעוררים, צפויים לתת תוצאות טובות. אני לא רוצה שישתמע מכך שאני ממליץ על מניית קרדיט סוויס, אבל הבנק הזה עונה על אותם הקריטריונים", הוא אומר.

*מאילו סקטורים נוספים להתרחק?

"גם על חברות מתחום הנדל"ן אני לא ממליץ. יש בעיות בנדל"ן מסחרי, כי האבטלה הגבוהה גורמת לירידה באחוזי התפוסה, וגם שכר הדירה הולך ויורד. ייקח עוד שנה עד שנראה את שכר הדירה חוזר לעלות. גם תחום הקניונים בעייתי בשל הירידה בצריכה".

*ואילו סקטורים מומלצים?

"בחודשים האחרונים עברנו בעיקר לסקטורים דפנסיביים. היום זה אנחנו ממליצים בעיקר על חברות מתחום הקמעונאות, מזון, שירותי בריאות, פרמצבטיקה, כימיקלים והיי-טק. גם חברות העוסקות בתחום ניהול ההשקעות מומלצות בגלל העלייה בחסכונות הציבור, וכן חברות העוסקות בייצור חומרי בנייה בגלל הגידול בהשקעות בתחום התשתיות אנרגיה".

*ומה באשר לסחורות?

"באופן עקרוני, הסחורות לא אטרקטיביות במיוחד. העליות החדות שנראו במתכות יאטו, ולהערכתי מחיר חבית נפט ינוע בין 60-80 דולר. הדבר היחיד שמעניין זה הזהב, שעשוי להמשיך ולעלות בשל הדולר הנמוך, ולהגיע למחיר של 1,100 דולר לאונקיה (כיום המחיר הוא כ-1,000 דולר)".