בורסת היזמים

הדרכים להתמודד עם קשיי הנזילות בעולם ההון סיכון, מולידים מודלים חדשים ומשונים. אפשר לזלזל ולקבוע שרובם ייכשלו ושהם ניסיונות נואלים של מי שהתחום שלהם זולג להם בין האצבעות, מעין הזדמנות אחרונה לשמר את הביזנס.

אפשר גם להיות קלים יותר ולהגיד שיש סיכוי שחלק מהמודלים יעבדו. המודל האחרון, שהושק לפני שלושה ימים, הוא בורסת מניות אלטרנטיבית להשקעה בחברות סטארט-אפ. מה תהא מידת הצלחתו, מוקדם לומר, אבל הוא כבר מסתמן כאחד הפתרונות המעניינים שצצו מאז המשבר.

חברת Sprowtt מקליפורניה היא שעומדת מאחורי זירת המסחר המקוונת הזו, שפותחת פתח לקהל הרחב לבצע השקעות בחברות סטארט-אפ באופן ישיר. החברה, שהוקמה השנה, היא למעשה בנק השקעות אינטרנטי.

הרעיון הוא לתת לחברות הסטארט-אפ חשיפה, שתאפשר להן לגייס הון תמורת מניות. החברה רוכבת על הגל הפופולארי של המיקרו-פייננס, המימון הזעיר, שעל-פיו אפשר לעשות רווחים גם מניוד של סכומי כסף לא גדולים. עתה הזירה נמצאת בתקופת ניסוי שלאחריה היא תעבור לתפקד כבורסה.

הרעיון פותר שתי בעיות מוכרות בעולם ההיי-טק וההון סיכון. המשבר הכניס את האנג'לים לבונקר וגם קרנות ההון סיכון שומרות קרוב לחזה על ההון שעוד נותר להן ולמען חברות הפורטפוליו הכי חשובות. התוצאה היא שחברות סטארט-אפ מתקשות מאוד להשיג מימון, תופעה שתקפה בכל העולם.

מהצד השני, הקהל הרחב מעולם לא השתתף בחגיגה של חברות הסטארט-אפ. במקרה הטוב הוא משקיע בהן כשאלו הופכות לציבוריות. המודל החדש מאפשר לו ליטול חלק בסיכון ובהזדמנות שבתחום זה.

ספרוט מציעה למשקיעים ההדיוטות טווח רחב של השקעה: מהשקעת-מיקרו ועד למיליוני דולרים. המועמדות להשקעה הן כאלף חברות סטארט-אפ שעברו סינון ראשוני. תמורת ההשקעה מקבלים כמובן אחזקות בחברות.

הרעיון נשמע הגיוני בעיקר לאור הנתונים המלמדים כי היקפי ההשקעות בחברות סטארט-אפ בארה"ב צנחו ברבעון הראשון של השנה ב-65% בהשוואה לרבעון הראשון של 2008, והגיעו לשפל שלא היה כדוגמתו מאז 2003.

מבחינת היזמים מדובר ביוזמה מבורכת. לא כל מי שיש לו חלום ורעיון, יכול לגייס מאות אלפי דולרים מהמשפחה וחבריו. המיזם גם יכול להיסחר מבלי להיות מחויב לדיווחים לפי תקנות סרבנס-אוקסלי, כל עוד יש לו פחות מ-500 בעלי מניות.

כדי למנוע הונאות, ספרוט מפקחת על החברות שמציעות מניות בזירה והן עוברות בדיקה משפטית וטכנולוגית. החברות המוצעות להשקעה באות מתחומים שונים, כמו קלינטק, רשתות חברתיות ואפילו ביוטכנולוגיה. הזירה מציעה מידע ברור על החברות, מידע פיננסי, מידע על המוצרים וניתוח אובייקטיבי על הסיכויים והשוק בו הן פועלות.

עם הסיכונים, כנגד הסיכויים

האם זה יעבוד? עוד לא ברור. יש בחידוש הזה הרבה שינויים. יש סיכוי שיזמים יעדיפו לדבוק במודל המוכר ויחפשו את הקרנות הכי טובות שישקיעו בהם, ורק אם לא יצליחו במשיכת קרנות הון סיכון איכותיות, הם יעדיפו לפנות לאפיק הזה.

מהצד השני צריך יהיה לבדוק היטב שלא רק החברות שלא זכו למימון מקרנות ההון סיכון ימוקמו בזירה הציבורית, מה שייצור מצב שבו למשקיעים הקטנים יהיו סיכויים קטנים ביותר לראות תשואה על השקעתם.

הסטטיסטיקה מלמדת שמעט מחברות הסטארט-אפ מצליחות בגדול, מעט מצליחות לשרוד והרוב פשוט נעלמות, ואיתן הכסף שהושקע בהן. גם נתון זה עלול לעמוד למכשול בפני יוזמת הבורסה לסטארט-אפים.