לא "אסון" ולא "פוטש"

אם לדור יקרא שוב את מכתבו בעוד כמה שבועות, הוא יתחרט שכתב אותו בסגנון הזה

דבר אחד בטוח בסוגיית פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה: לא מדובר בנושא חד-משמעי. יש נימוקים חשובים גם לתומכי הפיצול וגם למתנגדיו. לכן חבל שהמחלוקת על נושא כה מורכב עלתה על פסים של שחור ולבן, ללא צבעי ביניים. כלומר, זה כן ברור, זה מה שקורה כשלנושא ענייני נכנסים אנשים טעוני אמוציות, וגם קצת היבטים אישיים כאלה ואחרים.

נראה לי שאם משה לדור יקרא שוב את מכתבו בעוד כמה שבועות, לאחר שיתקרר קצת, הוא יתחרט שכתב אותו בסגנון הזה, ואולי בכלל. דווקא הוא, איש המשפט והחוק, צריך להכיר את הגבולות של עובד המדינה ביחס לממונה עליו, ואין ספק שלדור עבר את הגבול.

יש במכתב של לדור גם כמה ביטויים שפשוט לא משקפים את המציאות, כמו המילה "אסון", שהיא לחלוטין חסרת פרופורציה בהקשר הזה. אולי נזק - אבל אסון בטח לא.

גם תגובתו של יעקב נאמן על המכתב אינה לגמרי רציונלית. אם לדור אמר "אסון", אז נאמן אומר "ניסיון פוטש". עוד מילה גדולה, ממש ענקית, ביחס לעניין שלשמו נאמרה. מה, מישהו מנסה להדיח את נאמן? האם לדור יכול לעשות זאת? השימוש במילה הקשה הזאת גובל כמעט בהסתה, בגלל הקונוטציה רוויית המשמעויות שלה.

קיצור תקופת הוועדה

לא אסון ולא פוטש, אלא נושא שחשוב להתייחס אליו בצורה עניינית, וזה בדיוק מה שלא קורה, וזה בדיוק מה שהציעו שמגר-ברק-זמיר. 3 היועצים והשופטים העליונים לשעבר אומרים שכאשר יש היבטים לכאן או לשם, מה שצריך זה לבדוק אותם בצורה יסודית. מה יותר הגיוני?

לצורך זה הם מציעים להקים ועדה מתאימה שתהיה מקובלת על הכול, כדי שזו תבחן ותמליץ. הצעה זו מתחייבת גם מהעובדה שעד היום נאמן לא הביא הצעה מגובשת, עם הגדרת סמכויות ברורה ליועץ ולתובע - למעשה הוא לא הביא שום דבר ממשי חוץ מעצם הרעיון, שזה מתכון בדוק לבלגן.

למרות שוועדה היא דבר מתבקש בנושא כה שנוי במחלוקת, נאמן מתנגד בטענה שזו דרך לקבור את יוזמתו. בהצעת ה"שמגרים" מדובר על דחיית ההחלטה ב-4 שנים. אפשר להסתפק בפחות - נגיד שנה או שנה וחצי. זה צריך להספיק כדי לבדוק את הנושא לאורך ולרוחב, וזה אמור גם להפיס את החשש מפני קבורת הנושא. וכולם יוכלו לחזור לעניינים הדחופים יותר של המדינה.

אפשר לתמוך - וגם לגנות

יצחק זמיר אמר היום (ד') כי ללדור מגיע פרס על מכתבו. גם ערן שנדר, פרקליט המדינה לשעבר, שיבח את מכתב לדור. אני משוכנע שאם עובד הנתון למרותם היה משרבט נגדם מכתב כזה, הם לא היו רואים זאת בעין יפה. לא ראוי - במיוחד לאנשי משפט - לשבח אדם שנהג לא נכון, רק משום שהם מסכימים עם עמדותיו.