הבוץ והביצה של ח"כ רונית תירוש

נהוג לומר שכל פרסום הוא פרסום טוב, כל עוד מאייתים את השם שלך נכון. השבוע למדה ח"כ רונית תירוש (קדימה) שלא תמיד הכלל הזה נכון.

הקריאה שלה לא לשלם את מס הבצורת ופרסום החוברת שתדריך אזרחים כיצד להקשות על עיריות לגבות את התשלומים שלטענתה אינם מוצדקים, אמנם זיכתה אותה בכותרת בעמוד הראשון של העיתון של המדינה ובידיעות רבות נוספות, אך מה שייזכר מהן בסופו של דבר היא הפעולה הלא לגיטימית של מחוקקת שבחרה לצאת נגד החוק.

אבל תירוש, שחטפה מקלחות קרות מכל עבר בגין המהלך - ביניהן גם מכמה מחבריה ליוזמה, שלטענתם לא הבהירה להם כי מדובר בקריאה שלא לשלם את המס - רואה את הדברים אחרת. בדיון בוועדת הכספים הכריזה כי אין בכוונתה לחזור בה וכי מטילים בה בוץ.

"מצלמים בית וכותבים שהוא 1,596 מ"ר - אבל הבית שלי הוא בקושי 450 מ"ר. מנסים להטיל בי רפש", אמרה תירוש בדיון, ונפנפה בגיליון "גלובס" שציין את העובדה שתירוש עצמה גרה בבית צמוד-קרקע ומטפחת גינה פרטית לא קטנה.

תירוש זעמה על פרסום התמונה וטענה כי לא מדובר בביתה ובגודל מגרשה. היא גם צדקה. "גלובס" מבקש לנצל את הבמה ולבקש את סליחתה של תירוש שנפגעה מהפרסום - אלא שחיפוש מקרי באתר "יאללה קדימה" מגלה כי אולי עדיף לתירוש שלא פרסמנו את התמונה הנכונה.

מכתבת פרופיל על חברת הכנסת הקדימאית עולה כי לא רק שתירוש מתהדרת בגינה נאה - אלא גם בבריכת שחייה בחצר ביתה. "אני נכנסת דרך שביל פסטורלי שבצדו השמאלי בריכה שמימיה משקפים את תכול השמיים", כותבת העיתונאית שהגיעה לראיין את תירוש בביתה.

מי שגר בבית מזכוכית, גברת תירוש, שלא יזרוק אבנים.