עיריית ת"א תפצה את סגן יו"ר הוועד לשעבר שפוטר מבלי שנבדקו טענותיו

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב חייב את עיריית תל-אביב לפצות ב-84 אלף שקל (4 משכורות) את חזי דוד, שהיה סגן יו"ר ארגון עובדי העירייה ופוטר ב-2004. זאת, משום שלא בדקה את תלונתו לפיה ארגון העובדים הכניס את שמו לרשימת המפוטרים משיקולים זרים.

דוד, שעבד בעירייה כ-15 שנה, הודיע על כוונתו להתמודד על תפקיד יו"ר ארגון העובדים במסגרת רשימה עצמאית. בחלוף מספר ימים בלבד קיבל הודעה כי הוא מועמד לפיטורים במסגרת פיטורי צמצום והתייעלות בעירייה, שבוצעו לאור הסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות, מרכז השלטון המקומי ו-3 הערים הגדולות.

באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד טען דוד כי ארגון העובדים הוסיף את שמו לרשימת המועמדים לפיטורים כדי למנוע ממנו להתמודד על תפקיד היו"ר. לדבריו, לאחר שהסיר את מועמדותו, דרש הארגון לפטרו במסווה של פיטורי צמצום כדי לסלקו מהדרך של היו"ר, שאכן נבחר אוטומטית לקדנציה נוספת.

העירייה טענה, באמצעות עו"ד דפני פרי-שרון, כי דוד פוטר בשל אי-התאמה הנובעת מבעיות משמעת ומקושי בקבלת מרות הממונים.

"חובת המעביד לברר"

סגנית נשיאת בית הדין, השופטת חגית שגיא, קבעה כי שמו של דוד לא נכלל מלכתחילה ברשימת העובדים המפוטרים, אף שהממונה הישיר עליו המליץ לפטרו בשל אי-התאמה. נקבע כי שמו הוכנס לרשימה על-ידי ארגון העובדים במקום עובד אחר, אך לא הוכח כי כוונתו להתמודד בבחירות היא שגרמה לכך.

השופטת הוסיפה כי גם אם היו לדוד בעיות בקבלת מרות וביחסי אנוש, העובדה שהממונה הישיר עליו המליץ לפטרו אינה מכשירה בדיעבד את החלטת ארגון העובדים להכניסו לרשימה, אם אמנם נבעה החלטה זו ממניעים זרים. תלונתו על מניעים פסולים של ארגון העובדים, כמו גם סמיכות הזמנים בין הכרזת ההתמודדות ובין המועד שקיבל הודעה על שהוא מועמד לפיטורים - די היה בהם כדי לחייב את העירייה לברר את תלונתו מול ארגון העובדים.

"כשעובד מעלה טענה כי פיטוריו נעשו עקב פעילות ארגונית וממניעים פוליטיים פסולים, חובתו של המעביד לברר ולבדוק היטב אם יש יסוד לטענה... יש לנקוט משנה זהירות, להקפיד שאין התערבות פסולה של ארגון העובדים, ולבחון היטב את טענות העובד לעניין השיקולים שהנחו את ארגון העובדים להכללתו ברשימה. העירייה לא היתה רשאית לעצום את עיניה ולהתעלם מטענה מסוג זה, במיוחד כשהדברים ניתנים לבירור על נקלה מול ארגון העובדים".

למרות שהפגם האמור לא מצדיק את ביטול הפיטורים, פסק לו בית הדין פיצוי בגובה 4 משכורות. (עב' 3442/05).