היזם יוסי דיאמנט מדיור לעולה הורשע בקבלת דבר במירמה

עם זאת, ביהמ"ש זיכה אותו מחמת הספק מעבירת זיוף ■ השופטת חיותה כוחן: "בשני התיקים עובר כחוט השני דפוס התנהגות עברייני של נוכל ורמאי, שניצל באופן ציני את תמימותם של המרומים שנתנו בו את אמונם"

בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע את היזם יוסף דיאמנט, בעליה של חברת שיכון אזרחי ולשעבר בעל חברת דיור לעולה, בשני אישומים של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, וזיכה אותו מחמת הספק מעבירת זיוף.

"בשני התיקים עובר כחוט השני דפוס התנהגות עברייני של נוכל ורמאי, שניצל באופן ציני את תמימותם של המרומים שנתנו בו את אמונם", קבעה השופטת חיותה כוחן.

דיור לעולה, חברה קבלנית מהוותיקות בארץ, היתה החברה המשכנת של הסוכנות היהודית ועסקה במשך כ-50 שנה בתחום הבנייה כקבלן מבצע עבור אחרים, כיזם פרויקטים שונים בנדל"ן וכחברה משכנת מהגדולות בארץ. בתחילת שנות ה-90 רכש אותה דיאמנט מהסוכנות במחיר מציאה, אך תוך פחות מעשור היא נקלעה לקשיים ולחובות של 160 מיליון שקל, לאחר שדיאמנט לקח הלוואות בשוק האפור, משום שהבנקים לא ששו לעבוד עימו.

"גירסה מבולבלת"

באישום הראשון נטען כי דיור לעולה לוותה מיליון דולר מחברת נתיב לקידום, שבבעלות יצחק גבאי. כבטוחה היא משכנה לטובת נתיב 14 דירות, ודיאמנט אף נתן ערבות אישית. אלא שהמשכון לא נרשם כראוי (ברשם המשכונות במקום ברשם החברות), מה שאיפשר לדיור לעולה למכור אותן כעבור חודשיים, ללא ידיעת נתיב ובלא הסכמתה, כשאת אחת הדירות רכש דיאמנט בעצמו. הנפגעת מהמהלך היתה נתיב, שכן היא נסוגה מפני הרוכשים בשל השיעבוד הלא תקף.

דיאמנט, שיוצג על-ידי עוה"ד קובי שקד ואביים יריב, שתק בחקירתו במשטרה. בבית המשפט טען כי הדירות הממושכנות הוחלפו במגרש אחר, אלא שגבאי התרשל בשינוי הרישום.

השופטת כוחן לא "קנתה" את גירסתו של דיאמנט, שהיתה "מבולבלת, מיתממת ומתחמקת, כשמצד אחד הוא מעיד על עצמו כאיש עסקים רב-פעלים - ומהצד האחר מגלגל עיניו לשמיים וטוען 'לא ידעתי, לא הבנתי, לא קראתי'".

נקבע כי דיאמנט לא הוכיח את החלפת המשכונות, מה גם שסוכם כי המשכון לא יוחלף אלא בהסכמת גבאי.

"גירסה לא הגיונית"

באישום השני נטען כי דיאמנט מכר לחברת Tyco את אחזקותיו בחברת רפאל תעשיות מגופים בכ-3.5 מיליון שקל. פרקליטה של טייקו מסר לו צ'ק בסך כמיליון שקל לצורך העברתו כניכוי במקור למס הכנסה. אלא שדיאמנט מסר את הצ'ק לניכיון לצד ג' ולא למס הכנסה. כן נטען כי מחק בטיפקס את הכיתוב על הצ'ק.

דיאמנט טען כי שני רואי חשבון ייעצו לו כי מס הכנסה אינו זכאי לכספים אלה, ולכן הוא מסר את הצ'ק לניכיון. הוא הודה כי הפר את התחייבותו לטייקו למסור את הצ'ק מיידית למס הכנסה, אך לדבריו אין זו עבירה פלילית. כן הכחיש את מחיקת הפרטים מהצ'ק.

השופטת כוחן קבעה שוב כי גירסתו של דיאמנט "לא עקבית ובלתי הגיונית", וכן שהוא רימה גם את עורך דינה של טייקו וגם את צד ג' שקיבל את הצ'ק לניכיון. היא הדגישה כי יש להשקיף על האירועים כעל רצף ומכלול אחד, ואין להפרידם זה מזה.

למרות שהיה ברור שהצ'ק זויף ושלדיאמנט היה אינטרס בכך - הוא זוכה מחמת הספק, שכן קיימת אפשרות תיאורטית שמישהו בחברת אנוש הוא הזייפן.

הטיעונים לעונש יישמעו בסוף החודש. התובע בתיק הוא עו"ד אייל כהן מפרקליטות מחוז תל-אביב. (ת"פ 05-5900).