העליון: זכאי סיוע ממשרד השיכון אינם זכאים עוד לפטור מהיטל השבחה

הסעיף האמור קובע כי "השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבנייה של דירת מגורים או להרחבתה, והוא זכאי לסיוע באחת מתוכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבנייה של אותה דירת מגורים או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תוכנית הסיוע לה הוא זכאי". הדגש בפסק הדין הושם על המשפט האחרון.

משנת 1990 תוכניות הסיוע של משרד השיכון אינן כוללות עוד מגבלת שטח. במקרה זה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מבוא עמקים אישרה בקשה להיתר בנייה של יחידת דיור למגורים בשטח 377 מ"ר בתנאים שונים, ובכללם תשלום היטל השבחה.

המבקש טען כי הוא זכאי לפטור בהתאם לסעיף 19(ב)(5), שכן משהסיר משרד השיכון את מגבלת השטח - הרי שכל דירה, בכל שטח שהוא, עומדת בתנאי של התאמת שטח הדירה לתוכנית הסיוע.

בלתי מעשי

שופט השלום בנצרת, שכיב סרחאן, פטר אותו מתשלום לאחר שלשם השלמת הלאקונה ביצע אנלוגיה לסעיף פטור אחר, וקבע כי הפטור מוגבל לדירות ששטחן עד 120 מ"ר. ערעור הוועדה למחוזי התקבל על-ידי השופטים אברהם, מוניץ ואטרש, שקבעו כי בעקבות שינוי שיטת הזכאות הוראת הפטור בסעיף 19(ב)(5) אינה ישימה כל עיקר, וכן כי לא ניתן לבצע את האנלוגיה שביצע סרחאן.

שופטי העליון אליקים רובינשטיין, אילה פרוקצ'יה ויורם דנציגר העניקו למבקש רשות ערעור, אך דחו את הערעור. הפטור שבסעיף כולל מנגנון איזון פנימי, ציין רובינשטיין. "המחוקק לא חפץ להיטיב באופן בלתי מוגבל עם כל הזכאי לסיוע ממשרד השיכון, וביקש להגביל את שיעור הפטור עד לשטח מסוים. הקהילה מוכנה לספוג את עלות ההשבחה של מקרקעי הפרט הנזקק, על מנת לאפשר לו לשפר את תנאי חייו. אך נכונות זו אינה בלתי מוגבלת, ואין לראות בה פטור גורף המאפשר לפרט להחצין את עלות השבחת מקרקעיו במלואה על הקהילה, ללא הגבלה לגבי שיעור ההשבחה".

רובינשטיין הוסיף כי בעקבות שינוי שיטת הזכאות של משרד השיכון והסרת מגבלות השטח מתוכניות הסיוע, "קרס מנגנון האיזון הפנימי שבסעיף, באופן ההופך את יישום הוראת הפטור לבלתי מעשי".

כן פסק כי לא ניתן לתת לסעיף פרשנות מקיימת, שכן "החוסר שנגרם למנגנון האיזון הפנימי של הסעיף הוא כה גדול, עד שאין הוא מתאים להשלמה שיפוטית, אף לא על-ידי 'ביצוע בקירוב'". (רע"א 10472/07).