סיבה לדאגה מהשקעה בסין

חוק המספרים הגדולים מפתה ומשפיע כמו קינוח עתיר טעם וקלוריות במסעדה טובה

אם יש משהו שמשותף לנו ולשאר העולם זה הרצון והצורך שהדולר יתחזק. אולם השבוע הדגישו הכותרות את הצורך הגלובלי שהמטבע הסיני יתחזק, או במילים אחרות שהסינים ישתחררו קצת.

חשוב מאוד לשים דגש על המילה קצת ובמתינות ולא מהר מידי. ביקור אובמה בסין גרם לפחות לחלק מהעיתונים הכלכליים לעבור מהחגיגה הברזילאית לסיכון-סיכוי בסין. יש קונצנזוס גלובלי לגבי העובדה שההצמדה המלאכותית של המטבע האדום למטבע הירוק יוצרת חום לא כל כך נעים.

היחלשות הדולר ואיתו המטבע הסיני המוצמד אליו גרמה להערכת קורגמן לחיזוק כושר התחרות של הייצור הסיני אל מול מדינות מתפתחות אחרות ביציאה הנוכחית מהמשבר. אם בהיבט הכלכלה הגלובלית ויציבותה זו מגמה בעייתית, הרי שבהיבט המשקיע יש בכושר התחרות הזה מוקד משיכה משמעותי.

יש יותר סינים שמדברים אנגלית מאשר אמריקנים

אנחנו מזהירים מזה זמן על מלכודות הדבש שאורבות למשקיע אשר מסתנוור מכך שסין היא יצרנית הפלדה הגדולה בעולם (כ- 500 מליון טון בשנה), יצרנית המלט הגדולה בעולם (כ- 1.45 מיליארד טון בשנה), יצרנית וצרכנית הפחם הגדולה בעולם, יצרנית החשמל השנייה בגודלה בעולם (אחרי ארה"ב), בעלת התפוקה החקלאית הגדולה בעולם, יש בה מספר הערים הרב ביותר (20) שבהן האוכלוסייה גדולה משני מליון איש ויותר סינים מאמריקאים ומאנגלים ביחד מדברים אנגלית.

ההערכות הן כי הייצור התעשייתי בסין יצמח ברבעון הרביעי בקצב של כ- 16%. זהו קצב הגידול הרבעוני המהיר ביותר בשנה וחצי האחרונות. בכל שנת 2009 הייצור התעשייתי בסין יצמח בכ- 10% עד 11%.

מה שמטריד את האמריקאים, וצריך להטריד גם אותנו, זה החשש שהגרעון המסחרי בין ארה"ב לסין ישוב למגמת צמיחה מהירה. הבעיה היא שכמו האיום האירני, הקוריאני, והבצורת, עושה רושם שחוץ מלהיות מוטרדים ולספק כותרות לעיתונים, נבחרי הציבור והפוליטיקאים לא יכולים או רוצים להביא תועלת אמיתית.

במקרה סין יש כאן מקרה קלאסי של מלכוד 22 בכל כך הרבה היבטים, שקשה לראות איך יוצאים מזה בשלום, גם אם נבחר הציבור האמריקאי יתפנה ממפגשיו המשפחתיים המרתקים וינסה לעשות מעשה.

  1. מה יקרה לאינפלציה בארה"ב ואצלנו אם המטבע הסיני יתחזק ומחירי המוצרים המיוצאים מסין יעלו?
  2. מה יקרה למחירי הסחורות, ההובלה הימית, האוניות המקורקעות, היצוא האמריקאי אם הייצור הסיני יקטן?
  3. מה יקרה לכושר הגיוס של הממשל האמריקאי אם הממשל הסיני יפסיק לתמוך במטבע האמריקאי ולקנות אג"ח של ממשלת ארה"ב?
  4. מה יקרה ליציבות השלטונית בסין אם הממשלה תפסיק לתמוך בצמיחה המהירה של המשק באמצעות סובסידיות אדירות?
  5. מה יקרה ליציבות השלטונית בסין אם האנשים ימשיכו להתעשר האם אפשר מחד לדבוק בחלום "האמריקאי" ומאידך לחיות במדינה שקובעת כמה ילדים יהיו לך, היכן תגור, מה תקרא, אילו חיפושים ניתן לעשות בגוגל וכיוב'?

היתרון במצב כה מסובך הוא שקל יותר להתעלם מהאיומים ולחיות את הרגע. נגד שפעת אפשר לקחת חיסון ולהימנע ממגע עם אנשים חולים. נגד סרטן אין מה לעשות אז נמשיך לעשן, לצרוך קרצינוגנים שונים בדמות דיאט קולה, ליהנות מהשמש בים וכו'.

מה מטריד בהשקעות בסין

בהקשר זה חוק המספרים הגדולים של סין מפתה ומגרה ומשפיע עלינו כמו קינוח עתיר טעם וקלוריות במסעדה טובה. כמיליארד צרכנים פוטנציאלים, כ 15 מליון איש שעוברים בכל שנה מהכפר אל העיר ומעלים בכך את הכנסתם הממוצעת מ- 300$ בשנה(!) לכ- 3,000 דולר בשנה. 89 מליון מנויי טלפון סלולרי שהצטרפו השנה, שתיים מעשר יצרניות הסלולר הגדולות בעולם הן סיניות הכיוון ברור.

אנחנו ממש לא מנסים לרמז שאנחנו נגד השקעות בסין. בטווח הקצר והארוך זו נראית השקעה הגיונית מאוד.

אנחנו קצת מוטרדים מהאמצע ומחוסר היכולת לשים את האצבע על הנקודה בזמן שאחד האיומים שהזכרנו בגוף המאמר או איום שאף אחד עדיין לא חשב עליו -יתממש. אין ספק שיש כאן פוטנציאל רב אבל כמו מרבית ההשקעות לצד הסיכוי תמיד מסתתר הסיכון.