עו"ד אריאל שמר: "הנכות מעולם לא הפריעה לי"

הוא חלה בשיתוק ילדים כשהיה תינוק, אבל רואה בנכות רק יתרונות ■ הוא חושב שעריכת דין היא המקצוע הכי רומנטי בעולם, ואפילו מוכן למות על הכיסא שלו במשרד ■ שיחה עם עו"ד אריאל שמר, אגב יום הנכה הבינלאומי

"הרבה פעמים שואלים אותי 'לא מפריע לך שאתה לא יכול לרוץ?' אז אני אומר להם 'לא מפריע לכם שאתם לא יכולים לעוף?'. אני לא יודע איך זה לרוץ, אז זה לא מפריע לי. העולם שלך בנוי בדיוק לפי אותו מתכון שיצא לך, ואיתו אתה מתפקד" - כך אומר בשיחה עם "גלובס" עו"ד אריאל שמר (62), מעורכי הדין המובילים בתחום דיני עבודה, ראש משרד אריאל שמר שאותו ייסד ב-1979.

"חליתי בשיתוק ילדים כשהייתי תינוק", מספר עו"ד שמר, "זה עולמי. זה מעולם לא הפריע לי לכלום. השתתפתי בטיולי הכיתה, שיחקתי עם חברים, ובכיתה ג' הייתי מלך הכיתה. הילדים נאבקו ביניהם מי ייתן לי מתנה יותר יפה כדי שיוכל לקחת אותי בעגלה הביתה. פעם הייתי הרבה יותר מוגבל. הלכתי עם שני מכשירים ושני מקלות, ובכל זאת עשיתי את כל הדברים עם כולם. אני לא זוכר שבאיזשהו שלב בחיי הנכות היתה בעיה.

"האמת, יש בזה רק יתרונות. סדרי העדיפויות שלך הרבה יותר נכונים מסדרי עדיפויות רגילים. מה חשוב ומה לא חשוב מאוד ברור. הרי כשמישהו בריא מרגיש נכה לרגע, אם הוא עבר תאונה או סובל ממחלה כלשהי - מיד אחד הדברים הראשונים שקורים זה שסדרי העדיפויות משתנים. דברים שנראים טפלים הופכים ליותר טפלים, והחשובים מקבלים את הבמה. אצלי מלכתחילה התפקוד יותר ממוקד. זה יתרון גדול.

"חוץ מזה, העולם הרבה יותר איטי אצל הנכים, אז אתה רואה הרבה יותר פרטים. יש לך הרבה יותר זמן להסתכל מסביב. המון דברים שעוברים על פני אנשים שהולכים מהר, לא נעלמים מעיניהם של נכים. אני מתבייש לומר שאני אפילו לא יודע מתי מתקיים 'יום הנכה הבינלאומי' (אתמול, ו', צויין בעולם יום הנכה הבינלאומי, א' ל"ו). אני לא יודע מה עושים סביב היום הזה, וזה לא יום מיוחד אצלי".

עריכת דין

"סבי, קורט בלומנפלד, כיהן כנשיא ההסתדרות הציונית בגרמניה בזמן עליית היטלר לשלטון (1933). לגיסו, משה זמורה, ולחברו הטוב ביותר, פליקס רוזנבליט, היה בברלין משרד עורכי דין קטן", מספר עו"ד שמר. "לימים, לאחר שעלה ארצה, מונה זמורה לנשיא בית המשפט העליון הראשון; וחברו רוזנבליט, המוכר כפנחס רוזן, מונה לשר המשפטים. סבי לא היה עורך דין, אך היה מקורב למקצוע, שכן רבים ממכריו היו עורכי דין. בישראל הוא שימש כנשיא קרן היסוד וכנשיא המפלגה הפרוגרסיבית.

"אני רציתי להיות אדריכל. ארכיטקטורה עניינה אותי. אבל מה שרציתי זה לא היה כל-כך חשוב, אבי החליט שאהיה עורך דין, ונהייתי עורך דין. הוא היה דמות מאוד דומיננטית בחיי. מכיוון שהייתי ילד נכה אבי חשב שזה יהיה יותר נכון בשבילי להיות עורך דין, ושאני צריך למצוא מקצוע רווחי, שיהיה לי יותר קל להתפרנס, כדי שאוכל לעמוד על הרגליים ולא אזדקק לאחרים. האוטונומיה היתה מאוד חשובה לו. בדיעבד, הוא מאוד צדק.

"אני לא רציתי בשום פנים ואופן ללמוד משפטים, אבל אבי שכנע אותי ללמוד רק את השנה הראשונה כדי לראות איך זה. אחרי שנה אמרתי לו שזה לא מוצא חן בעיניי, אבל הוא אמר 'אין דבר, תמשיך עוד שנה, אתה כבר מסיים את השנה, לא חבל?'. כל שנה הטקס הזה חזר על עצמו, עד שגמרתי ללמוד משפטים. אחר-כך הוא אמר 'מה, לא תעשה סטאז' אחרי שגמרת?'.

"מאוד לא התפעלתי מלימודי המשפטים, וגם להתמחות לא התחברתי. התמחיתי אצל עו"ד יעקב הגלר, אביה של השופטת בדימוס עדנה קפלן-הגלר, שהיה מומחה לפלילים. מהר מאוד גיליתי שזה לא בשבילי, כי אני שונא להפסיד.

"רק כשהתחלתי לעסוק בפן האזרחי-מסחרי של המקצוע, ומאוחר יותר בדיני עבודה, גיליתי שזה המקצוע הכי טוב עלי אדמות. בעיניי, עוד לא הומצא מקצוע יותר טוב מעריכת דין. שני ילדיי הגדולים, דן-דן ויעל, אמרו לי מגיל אפס 'אנחנו לא יודעים מה נהיה כשנגדל, אבל אנחנו יודעים בוודאות מה לא נהיה, לא נהיה עורכי דין'. מובן ששניהם עורכי דין".

דיני עבודה היום

"אנחנו חיים בעידן שבו יש היחלשות דרמטית של כל ארגוני העובדים והמעבידים", אומר עו"ד שמר, שהוא כאמור מעורכי הדין המובילים בארץ בתחום דיני עבודה. "אין הסכמים גדולים חדשים; לעומת זאת, יש ביטולי הסכמים מכל מיני סוגים במישור המקומי. במקביל, בתי הדין לעבודה הופכים לצפויים פחות ופחות. עורכי דין פחות יודעים לצפות מה יקרה בבתי הדין לעבודה, וככל שהם פחות צפויים - שני השחקנים שמשתתפים בבית הדין לעבודה, העובדים והמעבידים, צריכים להיערך למצוא פתרונות ללא הזדקקות לבית הדין לעבודה.

"בנוסף לכך, עולם העבודה הרבה יותר הטרוגני. פחות אפשרי לדבר על סוגים מסוימים של עובדים, מעמד מסוים, או כוח מסוים של עובדים. הארגונים הופכים לפחות ופחות רלוונטיים, והעובדים הבודדים הופכים להיות יותר רלוונטיים. עובדים בודדים שהם חזקים - כמו עובדי היי-טק, עובדי מחקר, מדענים, חוקרים, עורכי דין, אנשים בעמדות בכירות - יודעים בדרך-כלל לכלכל את צעדיהם ולנהל את עניינם נכון. עובדים חלשים יותר סובלים מחוסר יכולת לנהל את עניינם. במישורים האלה פעולתם של ארגוני העובדים מאוד מהותית".

בעוד 10 שנים

"אני לא אפרוש לעולם. אם אני לא אהיה סנילי, לא אסבול ממחלה ושותפיי לא יגרשו אותי, מאוד אשתדל למות בעבודה, על הכיסא שלי במשרד. אין דבר שאני יותר אוהב מאשר לעבוד".

* הראיון המלא עם עו"ד אריאל שמר - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".