עיני כופף את שטייניץ: הביא לתוספות שכר של עשרות מיליונים

ה"התקפלות" של משרד האוצר בחודש האחרון מול יו''ר ההסתדרות, עופר עיני, עולה למדינה ביוקר: ל"גלובס" נודע כי עלות הסכמי השכר שנחתמו בתקופה הקצרה הזו עם גופים שונים בשירות המדינה נאמדים ב-89 מיליון שקל. מדובר בהסכם שנחתם עם עובדי מס הכנסה והמכס בעלות של 45 מיליון שקל, הסכם שנחתם עם קלדניות בתי המשפט בעלות של 25 מיליון שקל וההסכם שנחתם אתמול (ג') עם עובדי הביטוח הלאומי, בעלות של 20 מיליון שקל. עובדי הביטוח הלאומי קיבלו אמנם תוספות צנועות של 200-400 שקל בחודש, אך יחד עם תוספות תקנים והטבות נלוות, הסכום הכללי האמיר.

בנוסף, בחודש האחרון נחתם הסכם עם עובדי המינהל והמשק של שירותי בריאות כללית בעלות של 150 מיליון שקל. הסכום הזה אינו מגיע אמנם מקופת האוצר אלא מקופתה של הכללית, אך גם להסכם הזה עלולות להיות השלכות רוחב לאחר שסקטורים נוספים במערכת הבריאות עשויים לדרוש תוספות שכר דומות.

אבל החשש באוצר אינו נובע מההסכמים שנחתמו, אלא מאלה שעוד יגיעו. על הפרק נמצאים עובדי רשות המים, חברת החשמל, התעשייה הצבאית (תעש) והנמלים שדורשים שינויים בתנאים ותוספות שכר שונות. סכסוכים נוספים קיימים בסגל המינהלי של אוניברסיטת בן גוריון, במדפיס הממשלתי ובמינהל מקרקעי ישראל.

מאחורי ההסכמים האחרונים עומד לו יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, כשהוא חזק מתמיד. אם האוצר ימשיך להתקפל מול עיני והעובדים כפי שעשה עד כה, גופים נוספים ידרשו תוספות שכר, העלויות יגדלו ולכך יהיו השלכות רוחב על כלל המשק. תוספות שכר מגדילות את הוצאות המדינה ובכך את הגרעון הממשלתי שיגיע השנה לכ-6%. למרות שהתחזיות המוקדמות דיברו על שיעור גדול ומאיים יותר, עדיין מדובר בגרעון משמעותי שמאפיין תקופה משברית.

בנוסף, המשך גל תוספות השכר ישפיע גם על רמת המחירים במשק. למרות המיתון שנרשם בתחילת 2009, השנה צפויה להגיע האינפלציה לכ-4%, מעל יעד יציבות המחירים. אם תוספות השכר יזלגו למגזר הפרטי, המעסיקים ירצו לפצות על הגידול בהוצאות השכר על ידי העלאת מחירים. במקביל, האינפלציה בראייה שנתית צפויה לזנק בחודשים הקרובים ויחד עם הדרישות לתוספות שכר במשק, הדבר עשוי להפעיל לחצים על נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להעלאת ריבית לצורך ריסון האינפלציה - בקצב מהיר יותר.