פרשת הלבנת ההון בפועלים: זוכו כל נאשמי הדסק הצרפתי

בית המשפט המחוזי בת"א זיכה מחמת הספק את קרן ללום ואת דוד אבוטבול, לאחר שקבע כי "הם סברו כי ההוראות בנוגע לדיווח על פעולה בלתי רגילה רלוונטית אך ורק לכספים שמקורם אינו כשר"

בית המשפט המחוזי בת"א זיכה היום מחמת הספק את קרן ללום, לשעבר מנהלת הדסק הצרפתי בסניף הירקון של בנק הפועלים , ואת דוד אבוטבול מת"א, שהיה מנהל קשרי הלקוחות בדסק, מעבירות על חוק איסור הלבנת הון. כן זוכו לקוחות הסניף אלכסנדר ופלורנס גאווי וחברת רנקו אסוסיאטס.

ללום (הנאשמת גם בתיק ארקדי גאידמק) יוצגה ע"י עו"ד יהודה וינשטיין עד שמונה בחודש שעבר לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה; אבוטבול יוצג ע"י עוה"ד נתי שמחוני ואסף קליין; גאווי יוצג ע"י עו"ד יחזקאל ביניש; רעייתו ורנקו יוצגו ע"י עוה"ד אמנון זכרוני.

בכתב האישום שהגישו עוה"ד טלי נג'רי ולירן חיים מפרקליטות מיסוי וכלכלה נטען שללום ואבוטבול ייעצו לבני הזוג גאווי ולחברת רנקו כיצד להפקיד כספים ולרשום את הבעלות בחשבונות, באופן שיחמקו מחובת הדיווח שבחוק.

בהכרעת דין מקיפה בת כ-150 עמודים, שניתנה סמוך לסגירת הגיליון, קבע השופט חאלד כבוב כי "הטעמת החוק לאיסור הלבנת הון בקרב עובדי הבנק היתה אך בחיתוליה, ומן המידע וההדרכות שהועברו לעובדים ע"י הבנק סברו הנאשמים, כמו יתר עובדי הבנק, כי הוראות חוק איסור הלבנת הון בנוגע לדיווח על פעולה בלתי רגילה, רלוונטית אך ורק לכספים שמקורם אינו כשר".

הוא הדגיש, עם זאת, שאילו מעשי הנאשמים היו מתבצעים היום, "קרוב לוודאי שהייתי מגיע לתוצאה שונה בתכלית, בשים-לב לעובדה שמאז חלפו מספר שנים, בהן התייחסות המערכת הבנקאית והרגולטור הוחמרה והפכה קפדנית עשרות מונים מזו ששררה בעת הרלוונטית, מערך ההדרכה והפיקוח יעיל ואפקטיבי יותר, וההבנה של כל העוסקים בתחום היא מעמיקה וברורה".

כבוב קבע שלא הוכח היסוד הנפשי הנדרש בקרב הנאשמים ושלעובדי הדסק לא יכלה לצמוח טובת הנאה אישית ממעשיהם. "בהתחשב בעובדה שבידי הממונה על אכיפת החוק והטמעתו בקרב העובדים היה מלוא המידע הנדרש לשם קבלת החלטה כי יש להעביר דיווח לרשות, אך זה נמנע מהעברת דיווח כאמור, ואף הורה לללום להניח לעניין בשלב זה; בהתחשב בעובדה שהממונה אישר בחקירתו בבית המשפט כי בהתאם לנתונים שהובאו בפניו היה צריך לדווח - אינני רואה כיצד ניתן לבוא בטרוניה כלפי ללום, וכל שכן כלפי יתר הנאשמים ולטעון כי אלה פעלו 'במטרה' למנוע דיווח - כאשר הוכח כי דיווח כאמור הועבר הן לממונה הישיר של ללום בבנק (מוטי כהן) והן לסגן קצין הציות בסניף (משה אלמליח), שגם הם - כמו ללום - לא מצאו כל פסול או חריגה מנהלי העבודה והוראות החוק בכל הנוגע לאופן התנהלות חשבון 'רנקו'".

כן ציין שכל עובדי הסניף לא סברו שיש בעיה, מבחינת החוק איסור הלבנת הון, בכך שחשבונו של גאווי נרשם על-שם אשתו, בשם נעוריה, וזאת במטרה להתחמק מרשויות המס בצרפת.

הוא מתח ביקורת על הפרקליטות שלא העמידה לדין את עובדי הבנק הבכירים יותר המעורבים בפרשה, צעד אותו תלתה הפרקליטות ב"שיקולים ראייתיים". "בנסיבות אלה", כתב כבוב, "נראה כי החלטת הפרקליטות להגיש כתבי אישום דווקא נגד הנאשמים שבפניי, ובה בעת להימנע מהגשת כתבי אישום כנגד מי מעובדי הבנק והלקוחות מולי סוויד, נגועה בתחושת אי-צדק... התרשמתי כי יש בתוצאה הסופית שנבעה מהחלטת הפרקליטות כדי לחטוא לאינטרס הציבורי שבאכיפה שוויונית של הדין בנסיבות דומות, ויש בכך כדי לעורר חשש לפגיעה באמון רוחש הציבור לרשויות התביעה".

עם זאת הדגיש כבוב שהיה מוצדק להגיש כתבי אישום נגד הנאשמים "הואיל ובאופן בו נהגו התגלו ליקויים רבים", וכי לא התרשם שהפרקליטות פעלה מתוך מניעים זרים או באופן שרירותי גרידא.

יצוין כי השבוע החלו דיוני ההוכחות באישום הנוגע למנהלי הדסק הרוסי בסניף הירקון, אליק לדר ויעקב סברדליק, המואשמים בעבירות של עשיית פעולה ברכוש או במסירת מידע כוזב במטרה למנוע דיווח.

לא מן הנמנע שהזיכוי בתיק זה וקביעות השופט כבוב ישפיעו על שאר כתבי האישום בפרשה, כולל פרשיות ה"לווין" כפי שהן מכונות בפרקליטות, ובהן זה בו מואשם ארקדי גאידמק, על-אף שהם נידונים בפני שופטים אחרים.

לכך מתווספת העובדה שב-2008 זיכה השופט הירושלמי, יוסי שפירא, מנהל סניף בבנק פועלי אגודת ישראל מעבירות הלבנת הון, לאחר שקבע שהעבירה שהואשם בה עמומה. שפירא כתב דברים דומים לכבוב, כשציין שנותר בליבו ספק "באשר למודעות המערכת הבנקאית כולה, והנאשם בתוכה, להוראות החוק במועדים הרלוונטיים לכתב האישום". גם כאן מדובר באותם מועדים, פחות או יותר - השנים 2003-2004.

מפסק דינו של שפירא עלה כי הליכי החקיקה של איסור הלבנת הון הסתיימו במהלך שנת 2002. אלא שיישום הדין חייב לימוד מדוקדק של ההוראות הרלוונטיות, וכך רק בשנים 2003-2004, לעיתים קרובות בעקבות אי-הבנות משמעותיות בנוגע לאופן ביצוע ההוראות, התקיימו הדרכות של עובדי הבנקים בנוגע לכך.

בבנק הפועלים הביעו שמחה על הזיכוי. "לאורך כל הדרך נתן הבנק אמון מלא בעובדיו והיה משוכנע כי לא נפל פגם במעשיהם. הבנק מחזק את ידי העובדים שיצאו זכאים". (ת.פ. 05-40346)