מאסר על-תנאי בלבד לגורם מוות ברשלנות בשל "תסמונת הש"ג"

השופטת: "מדובר במקרה חריג בשל העיכוב הבלתי מוסבר בהגשת האישום, התמשכות ההליכים ועינוי הדין שנגרם לנאשם שעה שכל האחריות הוטלה עליו, והממונים עליו - שחלקם בגרימת המוות אינו נופל משלו - אפילו לא נחקרו"

יממה בלבד לאחר ששופט השלום החיפאי זאיד פלאח זיכה נאשם רק בשל שיהוי ניכר בהעמדתו לדין, החליטה סגנית נשיא השלום בנצרת לילי יונג-גפר להקל משמעותית בעונשו של עובד בכור מתכת שהורשע בגרימת מוות ברשלנות - ולא לשלוח אותו למאסר בפועל.

על העובד נגזרו שנת מאסר על-תנאי ו-10,000 שקל קנס. הנימוק: מדובר במקרה חריג בשל העיכוב הבלתי מוסבר בהגשת כתב האישום, התמשכות ההליכים ועינוי הדין החריג שנגרם לנאשם שעה שכל האחריות הוטלה עליו, והממונים עליו - שחלקם האמיתי בגרימת מות המנוח אינו נופל משלו - אפילו לא נחקרו ויצאו נקיים וצחים כשלג.

מאיר מלכה, בן 53 מקיסריה, היה מנהל עבודה בכור מתכת. חברו הטוב, פנחס שריקי ז"ל, הפעיל מנוף שהרים גרם מדרגות ממתכת במפעל טאוור במגדל-העמק. בורג העיגון היחיד של המדרגות למבנה כשל ומחץ את שריקי למוות.

השופטת ציינה כי המקרה אירע ב-2001, ומאז המשיך מלכה בעבודתו כשכל העת מתהפכת מעל לראשו חרב משפט זה, וגורמת לו לצער גדול ולעינוי דין קשה מנשוא. מלכה שילם מחיר אישי בלתי מבוטל על מעשיו, הוסיפה, במיוחד לאור העובדה שהמנוח היה חברו הטוב.

חריג שבחריגים

לאחר סקירת הפסיקה בנוגע לענישה בתאונות קטלניות ציינה יונג-גפר כי העונש שהיה ראוי למלכה הוא מאסר שירוצה בעבודות שירות, אולם כאמור מדובר במקרה חריג שבחריגים.

"שעת גזירת דינו הינה המקום להתייחס לשאלת האחריות שהוטלה כולה על הנאשם שנמצא אחראי על העבירה, אל מול העובדה כי הממונים עליו - כמו גם אחרים שהיו מעורבים בפרויקט ובביצוע העבודה - לא רק שלא הועמדו לדין, אלא שכלל לא נחקרו ולא הוטרדו על-ידי גופי החקירה והתביעה".

השופטת הוסיפה כי עובדות אלה מביאות לתחושת אי-צדק שלא ייתכן שלא יינתן לו ביטוי בגזר הדין. "המחשבה כי הנאשם ייאלץ לשאת בעונש מאסר - ולו בעבודות שירות - בעוד אחרים, שחלקם האמיתי בגרימת מות המנוח אינו נופל משלו, יוצאים נקיים וצחים כשלג - היא בלתי צודקת בעליל, בלתי סבירה, ויש בה כדי לקומם את חוש הצדק של כל אדם הגיוני", ציינה.

כן ציינה השופטת כי עדות מנכ"ל כור מתכת, דוד גוזלן, שטען כי קיים סיכוי גבוה שמלכה יפוטר בשל הרשעתו, היא מקוממת מעצם טיבה, שכן מהשתלשלות האירועים עולה כי כור מצאה לנכון להותיר את מלכה כנאשם בודד במערכה, למרות שהיה אחת החוליות האחרונות והנמוכות בשרשרת ההיררכיה בפרויקט האמור. לדבריה, במקום להצהיר כי ידאג למלכה בכל מצב - הוא אינו מתבייש לומר שיפוטר.