בית המשפט המחוזי בירושלים חייב את שירותי בריאות כללית לשלם כ-4.3 מיליון שקל לאדם בגין איחור של 4.5 שנים בזיהוי מחלת הריאה ממנה סבל.
כליפא גבאי, כיום בן 63, החל לעבוד בנמל אשדוד בגיל 16. בשנת 1999 החל לסבול מתופעות של קוצר נשימה ושיעול יבש וטורדני. הוא ביצע צילום חזה שהראה בבירור כי הוא סובל ממחלת ריאה אינטרסטיציאלית (בין-רקמתית), הידועה גם כמחלת לייפת (פיברוזיס) ריאתית, ומחייבת הפנייה לרופא ריאות ולביצוע סדרת בדיקות מקיפה.
במשך השנים הוא עבר צילומי חזה נוספים, וכולם הראו כי הוא סובל מאותה מחלת ריאה. למרות זאת, רק באמצע 2004 טרחו רופאי הכללית להפנות אותו לרופא מומחה, ורק אז החל לקבל טיפול רפואי התואם את המחלה. גם מומחי הכללית הודו כי ניתן היה לאבחן את המחלה כבר בסוף 1999 וכי מדובר באיחור באבחון.
מצבו הרפואי של גבאי, שיוצג על-ידי עו"ד יעקב אביעד ממשרד אביעד, סרן ושות', הידרדר מאוד במהלך השנים, ונקבעו לו 100% נכות. ב-2006 הוא נאלץ לעבור השתלת ריאה.
רופאת המשפחה של גבאי, ד"ר דיאנה כץ, הודתה בעדותה כי צילומי הרנטגן של החזה שנעשו לו במהלך השנים אכן הדגימו מחלת ריאה אינטרסטיציאלית, אולם היא לא חשדה כי הוא סובל ממחלה אינטרסטיציאלית, אלא הניחה כי יש לו החמרה של מחלת ריאות כרונית, בהיותו מעשן כבד.
השופט משה רביד קבע כי איבחונו של גבאי כסובל ממחלת ריאות כרונית (מחלת סימפונות) במהלך כל השנים האמורות, חרף פניות חוזרות מצידו ותלונות תכופות על שיעול וקוצר נשימה, היה שגוי וסתר את סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר באותה עת. לא רק שרופאת המשפחה כשלה בהסקת המסקנות הנכונות מממצאי צילומי הרטנגן וכתבי הפיענוח, בהם צוינה במפורש תמונת מחלת ריאה אינטרסטיציאלית, אלא נקבע כי היא כלל לא גילתה יוזמה בבירור המצב הרפואי-עובדתי לאמיתו, כמתחייב, לרבות הפנייתו לבירור יסודי.
רביד פסק כי הוכח ברמה של מאזן ההסתברויות כי "אבחון מוקדם של מחלת הריאה היה מונע את הנזק הבלתי הפיך שנגרם לראיותיו" של גבאי. "זאת, בצד הרחקתו ממקור החשיפה לחומרים מזיקים בנמל ומתן טיפול רפואי התואם את מהלך המחלה, שהיה בו כדי להביא לריפוי מלא של המחלה".
בשולי הדברים ציין רביד כי התרשלות הכללית התגבשה גם מעצם אי-ניהול תקין של הרישומים הרפואיים, בו הודתה ד"ר כץ, לרבות היעדר ציון מפורש הן של הממצאים בכתבי פיענוח צילומי חזה רנטגן שבוצעו לו והן של תלונותיו.
הנימוק של רופאת המשפחה היה קשיים בהקלדה בעקבות המעבר לרישום ממוחשב והיעדר הידע שלה במחשבים. "עשו לנו הדרכה של 3 שעות. אני זוכרת שכמעט כל ביקור (של מטופל) אצלי זה היה 30-40 דקות, עד שחיפשתי וזה הכנסתי ברובריקה".
סך הפיצוי שנפסק לגבאי בגין נכותו הוא כ-4.3 מיליון שקל, מהם ינוכו תגמולי הביטוח הלאומי שקיבל בעבר ושיקבל בעתיד. קופת-חולים כללית גם חויבה בהוצאות המשפט וכן בשכר-טרחת עורך דין בשיעור 20% מסכום הפיצוי.
באורח נדיר חייב רביד את הכללית בהוצאות נוספות בסך 50 אלף שקל לאוצר המדינה ו-50 אלף נוספים לגבאי, משום שהתנהלותה "הביאה להתמשכות ההליך המשפטי שלא לצורך". במהלך הדיונים כבר חויבה הכללית ב-20 אלף שקל הוצאות בגין "ניסיון לסחבת".
הכללית יוצגה על-ידי עוה"ד יעקב אבימור ושרון דלמן-קראוס. (ת"א 7009/06).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
