יוסי אקרמן: "הממשלה צריכה להתערב - אבל לא בשער הדולר"

בכנס של פורום Dun's 100 של חברת דן אנד ברדסטריט המתקיים היום (ג') בת"א מציגה החברה את "מדד העוצמה", המדד מדרג את 100 החברות החזקות במשק, כאשר הוא בוחן את עוצמתן של החברות במשק הישראלי עפ"י רווח נקי, שווי שוק, הכנסות והון עצמי.

בכנס משתתפים בכירי המשק ביניהם גם שלמה ינאי, רועי ורמוס, יונה פוגל, גיל שרון, סמדר ברבר צדיק, דודי ויסמן, אסי ברטפלד, דוד אבנר, רמי שביט (מנכ"ל המשביר).

בדיון אותו מנחה העיתונאי סבר פלוצקר התייחס אל טבע - כסמל העוצמה הישראלית, שמגלם את כל היתרונות של המשק הישראלי. ושאל את שלמה ינאי מנכ"ל טבע, האם הרגשתם את המשבר, האם אתם מרגישים את שער החליפין, והאם אתם חושבים שהמדינה צריכה לנקוט באילו אמצעים?

על כך עונה ינאי: "אין מישהו שחסין למיתון, אבל אנחנו במגזר דפנסיבי, טבע ברמת מחזור המכירות מציגה תוצאות של כמיליארד דולר פחות בגלל שערי החליפין זו פגיעה קשה ולא פשוטה. אנו פועלים בהרבה זירות מטבע ולכן החשיפה ממחזור המכירות ועד לרווח הצלחנו לקזז את ההשפעות השליליות של שער החליפין אני לא מאמין שמדינת ישראל צריכה להתערב בשוק המט"ח. יש לשמור על שוק חופשי, אבל, המדינה כן צריכה לסייע ליצואנים, אנחנו בישראל מאוד מוטי יצוא ויש לשפר את מדיניות הממשלתית בסיוע ליצואנים. יש להבחין במדינה שלנו בין סוגי העוני. יש עוני מרצון - בעיקר במגזר החרדי.יש צורך במעורבות ממשלתית חזקה כדי לטפל בנושא הזה. הובטח הרבה, אבל בינתיים אני לא רואה שינוי מדיניות".

בשאלה שהופנתה אל סמדר ברבר-צדיק, מנכל"ית הבנק הבינלאומי אומר פלוצקר, הבנקים הישראלים התגלו כמוצקים ואיתנים והעניקו הרבה ביטחון לאזרחים. האם אנו יכולים להסתכל על ההמשך בביטחון שהמערכת הבנקאית בטוחה?

על כך עונה לו ברבר צדיק: "המערכת הבנקאית עברה את המשבר בצורה חזקה ובטוחה. המשבר השפיע פחות על ישראל - לא נוצרו בועות שנוצרו במקומות אחרים. המערכת הבנקאית היא איתנה ואין מה לחשוש מהנושא הזה. לגבי הבנקים בעולם הסיפור שונה. אנחנו בישראל צריכים שיתנו לנו לעבוד. הרגולציה צריכה לעבוד יותר על תחום האשראי החוץ בנקאי, וכך לדעתי גם הרגולציה בעולם יש קרנות סיוע ממשלתיות, אבל הקריטריונים שלהם נוקשים מדי. המדינה צריכה להקל במקצת על התנאים והעסקים ייהנו מכך, ובאופן עקיף גם שיעור האבטלה".

איפה הייתם בעשור האחרון

את השאלה הבאה הפנה פלוצקר לעופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי : איפה הייתם בעשור האחרון ומהן התחזיות לעשור הקרוב תשובה?

ענה קוטלר "כבוד השר (אטיאס) צריך לעודד את הבנייה. כרגע המחירים לא מעודדים את הבנייה והם לא ברי ירידה. תהיה זחילה איטית של מחירי הדיור כלפי מעלה לזוגות צעירים. פשוט קשה להשיג דירות וחוששני שהמצב לא יישתנה בזמן הקרוב. אנחנו הגדלנו את הבנייה בתחילת 2009 כדי לעמוד בביקושים הגבוהים, אבל עדיין הביקוש גדול מההיצע. אנחנו מצידנו נרחיב את הפרוייקטים אבל לא בטוח שההיצע יוכל להשתלט על הביקושים".

רמי שביט, מנכ"ל המשביר נשאל: האם נוצרה במשק מעמד ביניים שמחפש את המוצרים והחנויות כמו המשביר, והאם הולכים לכיוון של חנויות מסוג זה?

על כך השיב שביט: "אנחנו השכלנו להתאים את מוצרנו לאוכלוסיה המקומית. יצוין, כי גם הסניפים שלנו שונים זה מזה. הסניף ברמת אביב שונה מסניפים במקומות אחרים - אנחנו פשוט עושים את ההתאמה". בהתייחסו לנושא הבניה אמר שביט: "לדעתי יש להגביר את הפינוי בינוי. זה יביא לדחיפה טובה בשוק. אבל לדעתי הבעיה הגדולה ביותר היא המימון - הקבלנים פשוט לא מצליחים לקבל מימון לפרויקטים ולכן לא מגבירים את הבנייה, וכך ההיצע לא מסוגל להתמודד עם הביקוש".

רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות נשאל: אתה היית האיש שלנו במלחמת הטייקונים. במבט לאחור, אתה שבע רצון מהתוצאות? ההסרים, מבנה המימון, ההרכב של ההשקעות של הגופים שבניהולך, האם הופקו הלקחים?

על כך ענה ורמוס: "גם בעתיד חלק מהאשראי שייתנו הבנקים והמערכת החוץ בנקאית - חלקו לא יוחזר במלואו ובמועדו. טוב למערכת שהמימון מגיע משתי המערכות האלה, ואופן הטיפול בתאגידים שלא עמדו בהתחייבויות נעשה טוב במסגרת המערכת החוץ בנקאית. הטעויות של המערכת החוץ בנקאית היו בתמחור סיכונים לא נכון.

"אם הסיכון מגולם בריבית שאתה דורש, חלק מהכישלון שלנו היה אם כך בתמחור הסיכונים. המדינה טוב עשתה שלא התערבה בסוגית הסדרי החוב. בסך הכל ההתנהלות של הגופים המוסדיים סביב ההסדרים היתה טובה, אבל צריכה להציב סף תחתון בהסתכלות קדימה צריך לבדוק את העניין כמו למשל שלבייב נשאר אם 50%, צריך לבדוק אם זה בסדר".

"המדינה נותנת לשוק לנהל את עצמו וזה מאוד נכון אנחנו רוצים להשיג תשואה על כספי הפנסיה. לא ניתן לעשות כן ללא לקיחת סיכונים, ולפעמים הסיכונים האלו לא צולחים" אמר ורמוס.

לשאלה, האם הרכב תשואה וסיכון משקף את הרצון של ציבור החוסכים והעמיתים? ענה ורמוס: "בנקודת הזמן הזו - לא. בסופו של דבר המטרה היא שיפור ההתאמה בין אופק ההשקע ורמת הסיכון של הפרט".

"צריך רשות אחת שתעשה את הכל"

את יונה פוגל מחברת הביטוח מגדל שאל פלוצקר: האם אתה בעד העברת הפיקוח על שוק ההון מהאוצר?

על כך ענה פוגל: "צריך רשות אחת שתעשה את הכל, ולא לפצל בין רשויות. רגולטור אחד גדול ורציני - רגולטור טוב". פוגל טוען כי "האופטימיות הכללית אצלנו היא מופרזת ההתאוששות היא תהליך סבור ולהגיד שהמשבר הוא לגמרי מאחורינו זה לא נכון. ישראל נכנסה למשבר במצב טוב, הושפעה באופן שולי מהעולם, בעיקר משערי חליפין ודולר חלש. בעיקרון המשבר נראה בשליטה, הוא לא מאחורינו עדיין".

יוסי אקרמן, מנכ"ל אלביט מערכות נשאל: התעשייה הביטחונית היא אחד ממנועי הצמיחה למשק. אתם חשופים מאוד לתנודות בשערי החליפין. מה אתה אומר על ההתערבות של פישר והאם היית מפצה למהלך אחר?

על כך ענה אקרמן: "הממשלה צריכה להתערב - אבל לא בשער הדולר. היא צריכה לסייע לתעשייה. אם הייתי חושב שההתערבות בדולר תעזור אז ניחא, אבל אני חושב שגם אם תתערב זה לא יעזור. עליה להתערב בנושאים שיש לה השפעה עליהם. ההשפעה של דולר נמוך היא שלילית לגבינו, אבל לא ברמה מהותית יתר על המידה הממשלה צריכה להתעסק בתשתיות - אנרגיה, כבישים, טכנולוגיות...".

לדבריו "המגזר העסקי צריך לטפל באיומים בעוד שהממשלה צריכה לטפל ביחס בין השקעה להוצאה. אם היא תשנה את היחס, ותשפר אותו, הרבה כספים יישארו פנוים לתחומים אחרים כמו מחקר ופיתוח, חינוך וכדומה. אני טוען שאנחנו (המדינה) מבזבזים כספים במקום להשקיע בתחומים רצוים - בזה הממשלה צריכה להתעסק השוק המקומי שלנו הוא קטן והשוק מוטה יצוא. צריך לודא שיהיה לנו יתרון יחסי מול המתחרים - היתרון היחסי במשק שלנו הוא בשכל כמות היזמות והיצריתיות שלנו גבוהה המהנדס והמפתח הישראלי הוא יותר מוצלח, ואת זה צריך לשמר - לייצר יותר אנשים טכנולוגיים בישראל".

את אבי פישר מקבוצת IDB שאל: איך עברתם את התקופה של המשבר מבלי ששמכם אפילו הוזכר במלחמת הטייקונים?

פישר ענה כי "מ-2003, כשרכשנו את הקבוצה היינו עסוקים בבנייה שלה, בתכנון. אם היה לנו עוד קצת יותר מזל מזה שכבר היה לנו - זה לא היה מזיק. לא יכולים עדיין להסתכל בביטחה לגבי 2010 והלאה. הכלכלה הישראלית מתנהלת בסביבה בעייתית בעולם. אנחנו מושפעים מאוד מהעולם ובמתרחש בו. כפי הנראה עברנו את שיא המשבר אבל הוא עדיין לא נגמר. ישראל מוטית יצוא, אם העולם לא יקנה את המוצרים שלנו אז נהיה בבעיה. יש לשים תשומת לב למתרחש בעולם, תוך ניהול לטווח רחוק. הכלכלה הישראלית היא חלק מהעולם ואי אפשר להתעלם מכך. אני מציע לממשלה לראות את הפעולות הממשלתיות שנעשו בעולם בשנה האחרונה, ולתת את תשומת הלב".

לדבריו "בנק ישראל לא התערב לריק בשוק המט"ח. אם הגופים הגדולים היצרניים יעבירו את הייצור שלהם מחוץ לגבולות ישראל, הדולר יתחזק, אבל זה לא מה שאנחנו רוצים, לכן - אי אפשר להגיד (בתור הממשלה) אנחנו לא מתערבים וזהו. האחריות הממשלתית היא לא לומר לא וזהו. בנק ישראל פועל מתוך ניסיון לסייע למשק, וצריך לציין את זה. אומנם יש רזרבות מטח גדולות, אבל החברות מייצרות פה, היצוא עדיין מתקיים".

בנק ישראל לא עושה ניסיון לעוות את הכלכלה בהתערבות אלא נוקט במלחמה רצויה

דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר גם הוא מתייחס לשוק המט"ח ואומר: "בנק ישראל לא עושה ניסיון לעוות את הכלכלה בהתערבות, אלא נוקט במלחמה רצויה בספקולנטים שמנסים למוטט את השוק. הכלכלה שלנו חייבת להילחם בתהליכים הספקולטיביים לפני שהם יהרסו את הכלכלה. מבחינת הממשלה - המלחמה בעוני היא קשה. העוני הוא גם מצב תפיסתי. העניים מרצון לא ייצאו מכך בעזרת סבסוד כזה או אחר".

אבנר אמר עוד כי "הממשלה יכולה לעשות שני דברים מרכזיים - גם אני חושב שבשל היתרון היחסי צריך לטפח תעשיות עתירות עבודה, כאלה שיזמינו אנשים להצטרף אליהן - לדעתי תעשיית התיירות היא דוגמא מצוינת זה יגדיל את מעגל העבודה".

"למרות מה שכתוב בעיתון - יש הרבה תחרות בענף הסלולר. הענף משקיע המון בתשתיות למשל - זה תוצר של תחרות. יש תחרות עצומה בתחום השירות בחברות הסלולר. למרות הנאמר בתקשורת, בכל פעם שנושא המחיר נבדק ע"י גורמים שמוזמנים ע"י משרד התקשורת, התשובה היא שהשוק הוא תחרותי והמחירים נמוכים בהרבה מאלה של אירופה. אנחנו מספקים שירות, טכנולוגיה ומחיר נמוך - וזה לא מעשה שמיים - זה תוצר של תחרות בענף"

גיל שרון, מנכ"ל פלאפון הצטרף גם הוא לדיון ואמר כי "תעשיית שירותי התקשורת שלנו בעוד 10 שנים תיראה אלחוטית מאוד - המגמה שתתחזק בצורה ניכרת היא בשימוש ברשתות סלולריות, הכל יהיה מבוסס IP - פרוטוקול אחד, כתובת אחת, וכו'. העולם יהיה פשוט יותר כי זה בסופו של דבר מה שנוח לצרכן".

לאן עוד יש ללכת בתחום הסלולר? נשאל שרון וענה: "יהיו יותר מכשירים שיהיו מחוברים לרשת. לצד הפלאפונים יהיו עוד מוצרים שייכנסו חזק לשוק - כמו למשל לפטופים, נטבוקים, מודם סלולרי וכדומה - הכל יהיה מחובר לרשת הסלולרית. כל המכשירים יהיו בשנים הקרובות סלולריים".

יונל כהן, מנכ"ל מגדל נשאל על הפיקוח על שוק ההון החוץ בנקאי - האם הרגולציה מספקת ונכונה?

על כך ענה יונל כהן: "הייתי מבקש שהרגולציה תתן לנו לעשות אאוטסורסינג. הרגולציה צריכה לתת לנו ללוות חברות בתהליך ההבראה שדורש ליווי, ולא להתפזר על מיליון גופים מוסדיים".

עוד נשאל האם חברות ביטוח מצטערות שקנו קופות גמל? ועל כך ענה כהן "לדעתי זה היה נכון להתרחב לתחום הזה - מגדל בהחלט מרוצים מזה".

לשאלת "גלובס" את יונל כהן בסוגיית הסדרי החוב בהם לא נשמע קולו כלל, ענה כהן: "אני מעדיף לטפל בהסדרי החוב בחדרי חדרים, לא רוצה לייצר כותרות".

אסי ברטפלד, מנכ"ל קבוצת דלק התייחס למציאת הגז והנפט: "ישראל היא כבר מעצמה של גז. המאגרים הם גדולים ואיכותיים, שיכולים לספק לכלל האוכלוסיה, ולדעתי בעתיד הקרוב אף לייצא את הגז. אנחנו מחפשים כל הזמן".

דירוג D&B

השנה ציינה חברת דן אנד ברדסטריט 30 שנים לפעילות דירוגי Dun's 100. כמידי שנה, מפורסם "מדד העוצמה" המדרג את החברות החזקות ביותר במשק הישראלי. הדירוג נקבע לפי 4 קריטריונים: רווח נקי, הכנסות, שווי שוק (בורסאי) והון עצמי.

בשלישייה הראשונה נרשמת יציבות מרשימה ביחס לשנה קודמת: במקום הראשון נותרה חברת הענק טבע. את המקום השני ברשימת הדירוג תפסה חברת כימיקלים לישראל ואת השלישייה המובילה סוגר בנק לאומי.