זליכה נתפס בקלקלתו

עצוב. מרגיז. מרתיח. המחנה הזה היה חייב להיות נקי. טהור. קפדן וזהיר. מי שמדבר גבוהה-גבוהה, כמו שעושה משרד האוצר, בשם התקציב, העתיד, כלכלה ובניין הארץ; מי שבידו ניתנה זכות חתימה לקיצוצי כספים במקומות שהלב לעולם לא היה נותן לעשות - אסור שיתפסו אותו בתחמונים, תרגילים, התחכמויות עלובות וניצול ציני של הקופה הציבורית.

מי שמטיף לאחרים על יושר ויושרה, נואם נאומים חוצבי להבות, מי שעושה את דגל-חייו מצדק ושמירה על כספי ציבור, כמו שעשה ועושה ירון זליכה, חייב להיות שמור וזהיר, קפדן ודקדקן, בקטנה כבגדולה, בשולי כבעקרוני. והרבה יותר "צדיק" מאלה שהוא מלין עליהם.

משרד האוצר נתפס בקלקלתו. ירון זליכה עם המכנסיים למטה. איזו בושה. איזו אכזבה.

הנוהג הנפסד שבו החתמים הזרים מארגנים את הנסיעות ואחר-כך מתחשבנים איתם בעמלות, נובע רק מנהנתנות. החשב יכול לקחת לסיבוב בחו"ל את כל מי שהוא רוצה ביקרו, אם צריך או לא צריך אותו ברוד-שואו, ועיקר העיקרים: רמת הטיסה, המלונות והאירוח גבוהה פי כמה ממה שהמדינה היתה מאשרת. ואז, אחרי כל זה, הם מגישים דרישה להחזר אש"ל, על-פי מספר הימים בחו"ל. ומכניסים כסף נטו לכיס. השטיקים בהתגלמותם.

וזליכה - הוא התחיל כחשב כללי מצוין וגמר כבלון שהוציאו ממנו את כל האוויר. במקום להאשים את כל מי שסביבו - ראשי ממשלה ושרי אוצר ו"חיות פרה-היסטוריות אימתניות שבמשך שנים הקיזו במחשכים את דמה של המדינה", כדבריו, ואת עמיתיו למשרד - מן הראוי היה שזליכה יעשה את חשבון-הנפש שלו. איפה הוא בנה פער בין הדיבור למעשה.

דצמבר 2006: "מדוע אתה, ד''ר ירון זליכה, מתעקש להישאר ולהילחם על טוהר המידות של המערכת?

ד''ר זליכה: אי -פשר לנטוש ולהשאיר רבים שמאמינים בי ובמה במה שאנחנו עושים כאן. מנהיג לא בורח באמצע הקדנציה". כמה מביך...

ומילה למיכה לינדנשטראוס: בעיקר ממך מצפים שתהיה נקי וחף מהטיה אישית. זה שזליכה מסר לך על מגש של כסף את תיק אולמרט-לאומי הידוע לשמצה ועזר לך להיבנות כעז ונועז שאינו חושש מראשי ממשלה, לא צריך להביא לזה שתרחם עליו, ותכנה אותו א'. דווקא ממנו היית צריך לדרוש יותר.