"הזדמנויות ההנפקה עשויות לחלוף בתוך שבועות עד חודשים"

40 השנה האחרונות של הנפקות בוול-סטריט, השאירו סטטיסטיקה מעניינת בכל הנוגע לשונות במספר ההנפקות השנתי. כך למשל, ב-1974-1975, בצל משבר כלכלי עמוק, היקף ההנפקות השנתי ירד למספר חד-ספרתי, הרבה מתחת למשברי העשור הקודם. ההסבר לכך כנראה נעוץ ביכולתן של חברות טובות בימינו לבלוט כהזדמנות פיננסית, למרות האווירה השלילית.

ב-2009 התבצעו 63 הנפקות בוול-סטריט, לאחר 43 הנפקות ב-2008 ו-282 ב-2007. עו"ד פרידריק ליפמן, שותף בכיר ומומחה להנפקות במשרד עוה"ד האמריקני Blank Rome , טוען שהמחצית השנייה של 2009 מעידה גם על מה שצפוי השנה.

לדבריו, "כולם מצפים לחלון הנפקות שיתפתח ב-2010". ההערכה הזו מקבלת חיזוק ממספר התשקיפים שהוגשו ברבעון האחרון - 53 - לעומת 43 בלבד בכל שלושת הרבעונים שקדמו, "יש פוטנציאל שנחזור ב-2010 לרמה של מאות הנפקות בשנה", אומר ליפמן.

עם זאת, הוא מזהיר כי "יש הרבה חברות שלא מעריכות מספיק את כמות הזמן שצריך כדי להתכונן להנפקה. אתה חייב להיות מוכן לחלון ההזדמנויות הזה, כי הוא יכול להיסגר בתוך מספר שבועות או חודשים".

חלון ההזדמנויות והצורך להתארגן לקראתו, יביאו את ליפמן השבוע לישראל, לכנס שמארגנת בלנק-רום תחת הכותרת "היערכות להנפקות ראשוניות בארה"ב ב-2010".

ליפמן צבר בעשורים האחרונים הרבה זמן בעולם ההנפקות, את חלקו הוא מתאר בספרים שכתב בנושא. את הספר האחרון שלו - "תכנון IPO בארה"ב ובשוק הבינלאומי" - הוא כתב ב-2007, ערב המשבר.

אחד הדברים שהודגשו בספר, הוא הצורך של חברות קטנות לגשת להנפקות מחוץ לארה"ב, למשל ב- AIM הלונדוני או אפילו בבורסה בתל-אביב, שאפשרו לחברות צעירות יחסית להנפיק ללא הכבדה רגולטורית כמו בארה"ב.

בדיעבד, התברר שה- AIM וגם תל-אביב אינם מקומות מוצלחים כל-כך. "בזמן כתיבת הספר ה- AIM היה מתחרה חזק לנאסד"ק", מסביר ליפמן, "והיו לא מעט חברות שהצליחו שם. אבל ה- AIM הפך למקום שלא טוב ללכת אליו, ואנחנו ממליצים לחברות טכנולוגיה להגיע לנאסד"ק.

ליפמן, שחושב שה- AIM עדיין יכול לחזור לרשימת המקומות המבוקשים להנפקה, רואה את ההמלצה שלו על שווקים פיננסיים פחות מבטיחים "כדוגמה למה שגם הרגולציה בארה"ב צריכה לעשות".

לדבריו, "חברות מו"פ הן עתירות סיכון. אתה יכול להפסיד בהן ב-9 מתוך 10 מקרים. בבורסה בתל-אביב יש קטגוריה לחברות עתירות מו"פ, שלא קיימת בארה"ב.

"כן, המון משקיעים מאבדים שם את הכסף ורק לעתים רחוקות אתה מוצא את המיקרוסופט או הגוגל הבאות. אבל זה טבע המשחק במקרים האלה. הוא עם סיכון גבוה והמשקיעים יכולים להפסיד הרבה".

"תשיגו שותף"

כאשר ליפמן מדבר על קטגוריה לחברות עתירות מו"פ, הוא מתייחס ל- Venture Exchange (בורסה לחברות צומחות), שרלוונטית לחברות קטנות שעדיין לא עומדות בקריטריונים לעבור למסחר בבורסות הגדולות.

הצורך בבורסה שכזו בולט בעיקר בשוקי הון בהם לא קיימת תעשיית פרייבט אקוויטי פעילה, דבר שדי קשה למצוא מחוץ לארה"ב. "אם יש לך את היכולת, אז נאסד"ק הוא המקום", הוא ממליץ לחברות הסטארט-אפ, "אבל מחוץ לזה, בורסת טורונטו (ה- TSX ) היא מקום נהדר לגיוס כספים".

* ומה לגבי שוקי ההון בסין והודו? הם מתאימים לחברות סטארט-אפ?

"הבורסות הללו מאוד מצליחות, אבל כדי למשוך חתמים לשווקים הללו, חייבים להיות ממוקמים שם. זה לא כמו הנאסד"ק שהוא יותר גלובלי".

את הנוכחות של בלנק-רום בישראל מוביל עו"ד דיוויד גטלין, שותף בכיר במשרד. לדבריו, "כדאי לסטארט-אפים הישראלים לנסות להשיג שותפויות אסטרטגיות או לקוח גדול עם חברות אמריקניות. זה גם יסייע לתמיכה בשווי החברה לקראת גיוסי הון, מכירה והנפקה".