להיות בר רפאלי

כך תהפכו את עצמכם לתושבים זרים ותימנעו מתשלום מסים בישראל

בר רפאלי מעוניינת, בצדק, שלא לשלם מסים בישראל על רווחיה מהדוגמנות בחו"ל. בתנאים מסוימים, לא תחול על הדוגמנית הבינלאומית החובה החוקית ואפילו החובה המוסרית לשלם מסים בישראל. במאמר זה אתאר את סדרת הפעולות שישראלי צריך לעשות, על מנת למנוע את תחולת המיסוי הישראלי על הכנסותיו.

בעיקרון, תושב ישראל חייב במס גם על הכנסות שהוא מפיק במדינה זרה. לפיכך, אם בר רפאלי נחשבת כתושבת ישראל לענייני מס, היא אמורה לשלם מיסים בישראל גם על הכנסותיה ממקורות מחוץ לישראל. מנגד, אם בר רפאלי אינה נחשבת כתושבת ישראל לענייני מס, היא תהיה פטורה ממס בישראל על הכנסות שהיא מפיקה בחו"ל, אשר שם עיקר הכנסותיה.

בר רפאלי, הנמצאת כנראה רוב הזמן בחו"ל ומגיעה רק לביקורים קצרים לישראל, עשויה להיחשב כמי שאינה תושבת ישראל לענייני מס. אוסיף עוד, כי אם בר רפאלי הקימה חברה זרה לצורך מתן שירותיה, הרי שבתנאים מסוימים, לא יחול מס ישראלי על הרווחים.

כך יוצאים ממעמד של "תושב ישראל" לענייני מס:

מבחן טכני - מספר הימים

לעניין קביעת תושבתו של אדם לענייני מס, המחוקק קבע מבחן "מעורב" המכיל תנאי מהותי כפי שאבהיר להלן, וכן תנאי טכני של מדידת משך השהות הפיזית בישראל. התנאי הטכני המרכזי הוא מספר הימים בשנת המס - אם אדם שהה בישראל מעל 183 ימים או יותר, הרי שמתקיימת חזקה (הניתנת לסתירה) שהוא תושב ישראל.

יודגש כי תקופות שהייה ארוכות אינן מעידות בהכרח על תושבות ישראלית. כך, בפסק הדין בעניין רבקה רז, טען פקיד השומה כי מרכז חייה של רבקה רז הינו בישראל, וזאת בעיקר בשל תקופות השהייה הארוכות שלה בישראל (בשלוש שנות מס היא שהתה מעל 240 יום בישראל). ואולם, בית המשפט דחה את טענת פקיד השומה, בקובעו: "העובדות שהוכחו בפני מצביעות על כך שביתה ומרכז חייה של רבקה רז בשנים הנידונות, בצוותא חדה עם בעלה וילדיה היה בארה"ב, אף אם שהתה תקופות ממושכות בישראל לצורך הופעותיה כאן."

בית המשפט קבע כי רבקה רז לא הייתה בגדר "תושבת ישראל" באותן שנים, וזאת לאחר שהוכח לו כי בני הזוג רז השתקעו בארה"ב עוד קודם לכן ושם ראו את מקום מושבם, קיבלו מעמד של תושב קבע ולאחר מכן אזרחות אמריקאית, עבדו בארה"ב ושם גידלו את ילדיהם, וכן כי כל תקופות שהייתה הארוכות בארץ נבעו מעיסוקה כזמרת.

מבחן מהותי - מרכז החיים

בניגוד לתנאי הטכני של מספר הימים כאמור, קיים גם תנאי מהותי, המכונה "מרכז חיים". כאשר תושב ישראל מעביר את "מרכז החיים" שלו למדינה אחרת, הוא אינו חייב במס בישראל על הכנסותיו בחו"ל. החוק קובע כי לצורך הקביעה אם מרכז החיים של אדם עבר לחו"ל, יובאו בחשבון מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

  1. מקום ביתו הקבוע
  2. מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו
  3. מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע
  4. מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו
  5. מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים


במספר פסקי דין נקבע שיש משקל לרצונותיו ולכוונותיו של האדם, המהווים מרכיב חשוב בשאלת התושבות של היחיד. בתי המשפט ייחסו משקל רב לכוונת היחיד ולרצונותיו בעת קביעת סטאטוס התושבות, והם בחנו את כוונות היחיד על פני רצף של זמן, עובר למועד עזיבתו את ישראל, ואחריהם.

כך, בפס"ד גונן, נאמר כי "בבדיקה היכן מצוי מרכז חייו של אדם, יש להביא בחשבון שני קריטריונים, האחד פיזי: היכן מצויות מירב הזיקות של האדם, והשני, סובייקטיבי, מה הייתה כוונתו של האדם והיכן רואה הוא את מרכז חייו"... בפסק הדין בעניין גבריאל סלוק נקבע שיש להתחשב בזיקות הנפשיות הקושרות בין האדם למקום הימצאו, ובהרגשת השייכות למקום מסוים. בפסק הדין בעניין רבקה רז, נקבע כי למרכיב הכוונה יש חשיבות רבה למקום המושב הקבוע של הנישום.

גמישות התא המשפחתי

בית המשפט בפרשת צייגר קובע כי יש ותתקיימנה נסיבות בהן מקום "מרכז חייו" של פלוני, יהיה שונה ממקום "מרכז החיים" של אשתו וילדיו וזאת כאשר מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של אותו פלוני מצביעים על פיצול "מרכז החיים" ומקום מגורי הקבע בין אותו פלוני לבין בני משפחתו.

בהתאם להלכת צייגר, למשפחה אחת אין בהכרח "מרכז חיים" אחד בלבד, אלא יכולים להיות לה שני "מרכזי חיים". כך יוצא, שאם ישראלי מחליט לעבוד במדינה זרה והוא משאיר כאן את אשתו וילדיו, הרי שייתכן והוא לא ייחשב כתושב ישראל לענייני מס.

ביטול התושבות הישראלית

בעיקרון, למי שעובר לחו"ל ומעוניין למנוע חשיפה למיסוי ישראלי, כדאי לשהות בישראל פחות מ-183 ימים בשנה, וכן עליו לבטל את מירב הזיקות שלו לישראל, ובין היתר:

  1. למכור את הבית בישראל או להשכירו לטווח ארוך, ולרכוש בית בחו"ל או לשכור בית לטווח ארוך.
  2. לסגור חשבונות בנק בישראל, ולפתוח חשבונות בחו"ל.
  3. לסגור עסקים בישראל, ולפתוח עסקים אחרים בחו"ל.
  4. לנתק אינטרסים כלכליים בישראל, ולקדם אינטרסים כלכליים בחו"ל.
  5. לבטל חברויות בארגונים שונים ובמפלגות בישראל, ולהירשם לארגונים אחרים בחו"ל.
  6. לשמור אסמכתאות המעידות על ניתוק מישראל והשתקעות בחו"ל

בתנאים מסוימים, ובהתחשב ביצירתיות של מומחה המס, ניתן יהיה ליהנות מ"כפל פטור ממס", אשר משמעותו שלא משלמים מס בישראל וגם לא בחו"ל.


ד"ר אבי נוב הוא מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומחו"ל בתחום המיסוי ומרצה בבית הספר למשפטים, ובבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל. ניתן לפנות אליו במייל avinov@bezeqint.net