מנכ"ל רדקום: "אנחנו הסטטוסקופ של רשת התקשורת"

רדקום מספקת פתרונות לניטור, בקרה ובחינה של תעבורה ברשתות תקשורת. "הלקוחות שלנו הם חברות תקשורת סלולרית ונייחת", מסביר ריפשטיין. "אנחנו נותנים תמונת מצב על תפקוד הרשת שלהן מבחינת ביצועים, איכות הרשת וחוויית המשתמש".

אז מה הסיבה לאווירה העולצת ברדקום? סוף-סוף, אחרי מה שריפשטיין מכנה "תוצאות אכזריות" בשנים האחרונות, הצליחה החברה לחזור לרווחיות ברבעון האחרון של 2009, ואף שהיא איננה נותנת תחזית רשמית, סמנכ"ל הכספים, יונתן בורגין, צופה ש-2010 תהיה "יותר חיובית".

רדקום סיכמה היום את שנת 2009 עם שיפור משמעותי בתוצאות ברבעון האחרון. ההכנסות צמחו ב-62% ביחס לרבעון המקביל וב-35% ביחס לקודם, והגיעו ל-4.2 מיליון דולר. השורה התחתונה חזרה להיות חיובית, עם 102 אלף דולר רווח נקי GAAP, ו-245 אלף דולר Non-GAAP. ב-2009 כולה ההכנסות ירדו ב-22% ל-11.9 מיליון דולר, אך ההפסד הנקי Non-GAAP צומצם ב-58% ל-2.2 מיליון דולר.

ריפשטיין מציין שהייתה ברבעון "פריצת דרך משמעותית", ומוסיף שלחברה יש "צבר הזמנות מעודד ועסקאות פוטנציאליות רבות".

ריפשטיין, שנכנס לתפקידו באפריל 2007, דיווח מאז על תשעה רבעוני הפסד, ושני רבעונים בלבד של רווח, כולל האחרון. חלקם לוו באזהרות רווח.

למרות ששינוי בתמהיל ההכנסות מגדיל את הראות, ו-70% מהכנסות רדקום כיום הן הכנסות חוזרות, בורגין מציין שגם ב-2010 לא יינתנו תחזיות.

התוצאות המאכזבות השתקפו גם בשוק ההון, ומחיר המניה צלל מ-79 דולר (מחיר שמתואם לאיחוד הון שבוצע ב-2008) בשיאו בימים הטובים של שנת 2000, עד לשפל של 40 סנט ביוני האחרון. "הנפילה שלנו, והאכזבה שיצרנו, גרמה תגובה שלילית, והמשבר הכלכלי כמובן לא עזר", אומר ריפשטיין. מחיר המניה הנוכחי של רדקום, הנסחרת ברשימה המשנית של הנאסד"ק, הוא 2.1 דולר, שמשקף - גם לאחר השיפור - שווי של 11 מיליון דולר בלבד לחברה.

אתה מאוכזב מהציון שהשוק נותן לכם, מהשווי הנוכחי?

ריפשטיין: "אני לא מאוכזב, אני מבין. אנחנו ממוקדים בשיפור התוצאות, ואני מאמין שהמשקיעים יודעים לקרוא והשיפור יתבטא גם בשוק".

מאז חודש יוני 2009, זינקה מניית רדקום ביותר מ-400% (כולל זינוק יומי אחד של 85% במהלך אוקטובר), וריפשטיין מאמין שמדובר ב"משקיעים זריזים שזיהו שיפור בתוצאות".

לדבריו, יש הרבה יותר התעניינות בחברה, והוא מעריך שהשנה יוכל "לפנות למשקיעים ולהגיד להם שיש פה סיפור טוב. ריפשטיין נתלה באילנות גבוהים. "אני מאמין שמניית רדקום היום יותר מבטיחה מסיסקו או גוגל", הוא אומר, ומיד מסייג, "ברמת סיכוי-סיכון שונה כמובן".

רדקום היא חלק מקבוצת רד של האחים זהר ויהודה זיסאפל, והם מחזיקים ב-31.6% ו-10% ממניותיה בהתאמה. זהר זיסאפל הוא יו"ר החברה, והוא "הציל" אותה לאחרונה ממחיקה מהנאסד"ק. זיסאפל מימש אופציות במחיר גבוה ב-70% ממחיר השוק (3.2 דולר למניה), ובהיקף כולל של 65 אלף דולר, כדי להביא אותה להון העצמי המינימלי שהנאסד"ק דורש (2.5 מיליון דולר).

זיסאפל ימשיך לשמש כרית הביטחון שלכם?

ריפשטיין: "הדירקטוריון נותן לנו גיבוי מדהים, וגם בתקופה שהכול נראה שחור, הוא אישר להמשיך להשקיע במכירות ובשווקים המתפתחים. זה מה שמאפשר את הפריצה שרדקום מבצעת כרגע. התמיכה של זהר היא חלק מאותו אמון שהטכנולוגיה שלנו תביא פירות בשוק טוב. זה היה אקט עסקי ולא פילנתרופי, אבל המטרה שלי היא שלא נצטרך לכסות על הפסדים או כשלים, אלא נייצר בסיס לקוחות מרוצה שיהפוך לכרית הביטחון הכי טובה".

הסכמי OEM? "ציפינו ליותר"

פוטנציאל השוק, לדבריו, הוא "אינסופי" - בגדול, כל מפעיל תקשורת בכל מדינה הוא לקוח אפשרי. ובכל זאת, משוק בהיקף 600 מיליון דולר בשנה, לעיני רדקום נשקפים כ-20% מהשוק. "אנחנו צריכים לבצע יותר פעילות בשטח", מודה ריפשטיין. "אנחנו מגדילים את כמות השותפים, ופותחים משרדים בברזיל, הודו וסינגפור".

זו לא הייתה התוכנית לפני שנתיים. רדקום תכננה אז לפתח את יחסי ה-OEM (יצרן ציוד מקורי) עם ספקיות ציוד תקשורת גדולות, כדי להגיע ללקוחות גדולים. ב-2008 נחתם הסכם עם נוקיה-סימנס, וריפשטיין אמר אז שיש בו "פוטנציאל גדול מאוד".

היום המצב שונה. "אני לא מתבייש להגיד שציפינו ליותר. זה לא הביא את המינוף שציפינו, ולמדנו על בשרנו שזה לא מנוע צמיחה", הוא אומר. ובכלל, הוא חושב שיש יתרון לעבודה ישירה מול הלקוחות, בעיקר בחברה קטנה כרדקום. "מוצא חן בעיני הלקוחות שהם יכולים לדבר ישירות עם המטה", הוא אומר.

ברדקום מרוצים מאוד משני מנועי צמיחה אחרים שסומנו - התמקדות בטכנולוגיות מתקדמות כמו IMS, ומדינות מתפתחות. "בחרנו להתמקד פחות בארה"ב ובאירופה בעקבות הבנה של המצב הכלכלי, וגם בגלל אלמנטים תרבותיים", אומר ריפשטיין. המתחרים, אג'ילנט וטקטרוניקס הן חברות אמריקניות גדולות, שנוטות להישאר בשוק האמריקני. "לי יותר קל מאשר לאג'ילנט לשלוח שני מהנדסים לאוזבקיסטן", אומר ריפשטיין.

מן הסתם, יש גם חסרונות בכך שרדקום חברה ישראלית קטנה. היא כבר הפסידה במכרזים בגלל גודלה, והייתה גם עסקה שנחתמה והציוד כבר נשלח, שבוטלה בסופו של דבר על-ידי הלקוח כמחאה על מבצע עופרת יצוקה. אם בעבר דיברו ברדקום על מיזוגים, עד כה זה לא קרה, ובשלב זה ריפשטיין ובורגין לא צופים מהלך כזה. בינתיים רדקום מפצה על הגודל בכך שהיא מציגה עצמה כחלק מקבוצת רד, שכוללת חברות נוספות ובהן סרגון וסיליקום. "אנחנו חלק מקבוצה עם היסטוריה, חזון ומובילות טכנולוגית", אומר ריפשטיין.

איך משפיע עליכם הגידול בשימוש במכשירים חכמים כמו האייפון?

ריפשטיין: "התופעה הזאת יוצרת גידול עצום בתעבורה, לפעמים 10%-30% בחודש. הרשת צריכה שדרוגים ויש בעיות איכות - למשל, בחו"ל פורסם ש-AT&T השיקה את האייפון והאיכות הייתה בעייתית. היום יש מודעות לצורך בכלי ניטור לרשת, וכמו שרופא משתמש בסטטוסקופ לגלות בעיות, אנחנו הסטטוסקופ של הרשת".