חברה ביתית יכולה לגלות, שאין כמו בבית

במשך שנים הייתה עמדת רשות המיסים, כי למרות שחברת הבית שקופה ביחס להכנסותיה השוטפות (משכירות), הרי שאינה שקופה ביחס לשבח במכירת מקרקעין, בנימוק שהשבח אינו חלק מההכנסה החייבת לעניין פקודת מס הכנסה.

מאידך גיסא, ביחס לחברה משפחתית, הוכרה האפשרות להחיל את השקיפות גם ביחס לשבח (באופן בלתי עקבי). במסגרת החלטת מיסוי שניתנה בשנת 2008, השתנתה העמדה והוכרה השקיפות גם ביחס לחברת בית. לפיכך, דרישת מעמד כחברת בית משמעה מיסוי השבח בשיעור המס של יחידים (בד"כ 20%).

תוצאה זו עשויה לאפשר לנישום ליהנות מיתרונות ההחזקה באמצעות חברה, לרבות לעניין האחריות המוגבלת, לצד יתרונות המס: האפשרות שלא לדרוש "שקיפות" בשנים בהם מופקות הכנסות שכירות, וכך להתמסות במס חברות (כיום 25%), במקום במס שולי של יחיד (כיום, עד 45%), בעוד שביחס לשבח ניתן לדרוש מעמד כחברת בית בשנה זו, ולהתמסות באותה שנה בשיעור מס השבח הנמוך החל על יחידים.

עוד יצוין, כי לחברת הבית מספר יתרונות על חברה משפחתית: יתרון אחד הינו היעדר הצורך לקרבה משפחתית בין המחזיקים (ובלבד שמדובר עדיין בחברה שהשליטה בה אינה נמצאת אצל יותר מחמישה בני אדם כהגדרת הדברים בסעיף 76 לפקודה).

יתרון חשוב נוסף הינו שבעוד שבחברה משפחתית יש צורך להודיע על הבקשה להיחשב כמשפחתית עד חודש לפני תחילת שנת המס, הרי שבחברת בית אין מגבלה כאמור, וניתן להגיש את הבקשה עד מועד הגשת הדו"ח השנתי. מאידך גיסא, יש לקחת בחשבון כי "חברת בית" לא תוכר במקרים בהם ההחזקה הייתה במקרקעין לא בנויים (לדוגמה מגרשים), ואף לא במקרים בהם קיימים נכסים נוספים העשויים להוציא מגדר ההגדרה ("כל רכושה ועסקיה החזקת בניינים").

בכל הנוגע לפרוצדורת מיסוי השבח, עד כה נהגו רשויות מיסוי מקרקעין למסות את השבח בחברת הבית על פי שיעורי מס החברות, כאשר הטיפול בהחזרים נעשה בד"כ מול פקיד השומה. כתוצאה מכך נוצרו עיכובים במתן אישורים לרישום לטאבו (הוא הדין בחברה משפחתית).

במסגרת יום עיון שנערך בלשכת עורכי הדין ביום 11.2.10, עדכנה מנהלת תחום מיסוי מקרקעין וקבלנים ברשות המיסים כי מצב דברים זה עומד להיפתר, במסגרת נוהל לתיאום בין פקיד השומה ומשרד מיסוי מקרקעין האזורי, שיאפשר הקפאה של יתרת המס הנובעת מההפרש בין שיעור המס על יחיד וחברה, והוצאת אישור לרישום לטאבו באופן מהיר אף ללא הפקדת ערבות בנקאית. יש לברך על המהלך, המהווה התאמה ראויה של הצד הפרוצדוראלי לדין המהותי.

הכותבים הם ממשרד אלתר עורכי דין.