ישראל לא תסרב לאינטל

1. ב-2005 כתב צוות מחקר מהמחלקה לגיאוגרפיה של אונ' בן גוריון בבאר שבע ספר באורך כ-270 עמודים שעסק בשאלת ההשפעה של מפעלי אינטל על קריית גת. החוקרים, שנשענו על מודלים כלכליים בתחום הפיתוח והצמיחה, ועל ניתוח אמפירי מעמיק, טוענים בשורה התחתונה כי כל משרה נוספת במפעלי אינטל בקריית גת תורמת למדינת ישראל 3.28 מועסקים נוספים באופן עקיף.

באינטל אוהבים מאוד את המסקנה הזאת. משמעותה, במילים פשוטות, היא שמספר המועסקים במפעל - כ-2,400 באופן ישיר - מוכפל פי 4.28 ליותר מ-10,000 המועסקים באופן עקיף במדינת ישראל. אולם, לצדה יש גם מסקנה קצת פחות נוחה. השפעת המפעל על אזור קריית גת היא נמוכה באופן משמעותי מההשפעה הארצית. כל מועסק נוסף, טוען המחקר, יוצר 1.34 מקומות עבודה בלבד באזור קריית גת.

יותר מכך, התעסוקה של עובדי אזור קריית גת במפעל אינטל כמעט שאינה תורמת לפעילות הכלכלית האזורית. במחקר מציינים עובדה זאת כ"מכפיל שכר" נמוך - 1.34 בלבד - שמשמעותו היא שעל כל שקל נוסף בשכר מהמפעל של אינטל נוצרת הכנסה של 34 אגורות בלבד באזור קריית גת. הסיבה, טוענים החוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, היא "דליפה" של הביקושים, כלומר מועסקים רבים ברמות הכנסה גבוהות מגיעים מחוץ לאזור, וההשפעה הכלכלית של הביקושים שלהם, בהתאם, באה לידי ביטוי הרחק מגבולותיה של העיר הדרומית.

המחקר נכתב בשנת 2005, כ-6 שנים לאחר שהמפעל הראשון, FAB 18, יצא לדרך, וזה הסיכום שלו: "אין להקמת מפעל אינטל השפעה מיידית גבוהה על רמת הרווחה ויכולת ההשתכרות של תושבי קריית גת". הטווח הארוך, במקרה כזה, עשוי להיות ארוך מאוד.

2. אף שנושא המענקים המתקבלים מהממשלה הישראלית עומד על הפרק במחקר ומהווה "שיקול מרכזי בבחירת המיקום להקמת מפעלים" ע"י ענקיות הטכנולוגיה, המחקר לא נדרש לסוגיה מרכזית - שימושים אלטרנטיביים למאות המיליונים שתקבל אולי אינטל ממדינת ישראל. האם באמת המפעל המתקדם בעולם לייצור מעבדים הוא מנוף הצמיחה המוצלח ביותר שמדינת ישראל מסוגלת לספק עם 400 מיליון הדולרים האלה?

אין ספק שהמספרים שמספקת אינטל מרשימים, וספק גדול אם ניתן בהשקעה אחרת להתחרות בהם, אבל לפחות בתחום אחד מדינת ישראל לא הצליחה למצות את מה שאינטל מספקת לצורך צמיחה ממשית לטווח ארוך - ידע וניסיון בייצור שצוברים אלפי מהנדסים וטכנאים המועסקים במפעל הזה. באירלנד, בארה"ב או בטייוואן קמו עוד מפעלי ייצור למעבדים לצד המפעלים הקיימים. בישראל זה לא קורה, וספק גדול אם יקרה. אולי נחשוב אחרת בדיון לקראת המענק הבא.

3. מפעל FAB 28 של אינטל בקריית גת מכר ב-3.4 מיליארד דולר בשנת 2009 זינוק של יותר מ-100%. המכירה היא אמנם מכירה וירטואלית, משום שמדובר בהעברה של מוצר למגזר אחר בתוך אינטל עצמה, אולם במונחי החשבונאות הלאומית, מדובר בתוספת חיובית משמעותית למאזן סחר החוץ של המדינה. הסיבה היא הפיכתה של טכנולוגיית הייצור בסדרי הגודל של 45 ננומטר למיינסטרים בשנת 2009, ואינטל מחזיקה בשלושה מפעלים בלבד שמייצרים בטכנולוגיה כזאת.

חלק משתי משפחות המוצרים המתקדמות והמבוקשות ביותר של אינטל מיוצר בישראל: מעבד ה-Nehalem EX לתחום השרתים, שנחשב המעבד היקר ביותר (בקו המוצרים של אינטל לפחות) ואחד המבוקשים ביותר בשוק המחשוב היום. כמו כן, מיוצר בקריית גת גם חלק ממשפחת המעבדים מסדרת ה-Atom, המיועד למחשבי ה-Netbook הפופולריים.

עכשיו, בואו נתאר מה יקרה בשנת 2012, כאשר טכנולוגיית הייצור ב-22 ננומטר תכבוש את השווקים. באינטל יהיו שני מרכזי ייצור למוצרים המתקדמים ביותר, אלה שאמורים להניע את הצמיחה של החברה להיקפי מכירות של 45-50 מיליארד דולר. אפשר לדמיין עד כמה היקף המכירות יהיה משמעותי בטכנולוגיה מתקדמת יותר ועם פחות מרכזי ייצור. התרומה למאזן הסחר של ישראל היא חסרת תחרות.

4. בשורה התחתונה, אפשר להעריך במידה סבירה של סיכון כי אינטל תקבל את המענק. לצד הסיבות אפשר למנות את האלקטורט הפוליטי שחושש לתעסוקה בדרום, החשש להישאר מאחור מבחינה טכנולוגית, התרומה האדירה של מפעל כזה למשק, ובכלל, "הסקסיות" של פעילות כזאת בלבנט הישראלי. בסופו של יום, הפוליטיקאים ופקידי הממשלה מרגישים הרבה יותר בנוח לתת את הכסף לאנשי הטכנולוגיה המובילים בעולם מאשר להיכנס לניסוי חברתי עצום, שמי יודע מה יצא בסופו.