שוק ההון נפתח לזרים

זה מספר שנים ששוק ההון המקומי נפתח בהדרגה לעולם הגדול. רוב הבנקים ובתי ההשקעות הבינלאומיים הגדולים פתחו משרדים ונציגויות בתל-אביב, והם פעילים בארץ בתחומים רבים.

אחד התחומים שהיה חסום עד כה לפעילות של הגופים הזרים הוא ייעוץ להשקעות וניהול תיקי השקעות. כדי לספק שירותים אלה נזקקו הגוף המעניק אותם והעובדים הפועלים מטעמו לרישיון מרשות ניירות ערך. לפי החוק הקיים, לא היתה לגופים הזרים אפשרות לקבל רישיונות כאלה, ולא היו פטורים רלוונטיים מחובת הרישוי שבהם הם יכלו לעשות שימוש.

רשות ניירות ערך נקטה עמדה מחמירה בקשר לתחולה הטריטוריאלית של החוק, וגרסה כי לזרים אסור אפילו לשווק בארץ את שירותיהם - גם אם השירותים עצמם ניתנים באופן מלא מחוץ לישראל.

עמדת הרשות לא נתנה מענה מספיק למצב הקיים, שבו המשקיעים המקומיים "רעבים" לשירותי ניהול תיקים וייעוץ השקעות באמצעות גופים בינלאומיים המתמחים בכך. משקיעים אלה - בין אם הם גופים מוסדיים, חברות גדולות או יחידים בעלי אמצעים - מעוניינים לגוון את פורטפוליו ההשקעות שלהם ולכלול בו השקעות מחוץ לישראל, כאשר למנהלי התיקים וליועצי ההשקעות המקומיים חסרה המומחיות לכך.

בעיה זו עומדת להיפתר בקרוב בעקבות תיקון לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, אשר פורסם לאחרונה. על-פי התיקון החדש, יוכלו מנהלי התיקים ויועצי ההשקעות הזרים לעשות שימוש בשני פטורים חדשים - פטור "הלקוחות הכשירים"; ופטור הגופים הזרים הפועלים באמצעות גופים מקומיים בעלי רישיון - שיאפשרו להם להציע את שירותיהם בישראל.

פטור "הלקוחות הכשירים"

התיקון לחוק מאפשר לגופים זרים ומקומיים כאחד להציע שירותי ייעוץ השקעות וניהול תיקים ללא חובת רישיון ללקוחות שנחשבים ל"לקוחות כשירים" לפי הגדרת החוק. מדובר בלקוחות מ-3 סוגים: גופים מוסדיים, כגון קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות נאמנות וכו'; חברות גדולות בעלות הון עצמי מעל ל-50 מיליון שקל; ולקוחות פרטיים (יחידים) מתוחכמים.

כדי שלקוח פרטי ייחשב כיחיד מתוחכם, עליו לעמוד לפחות ב-2 מתוך 3 הקריטריונים הבאים: (1) שווי נכסיו הפיננסיים (מזומנים, ניירות ערך וכיו"ב) עולה על 12 מיליון שקל; (2) הוא בעל מומחיות וכישורים בשוק ההון; (3) הוא ביצע לפחות 30 עסקאות בממוצע לרבעון במשך 4 הרבעונים האחרונים, לא כולל עסקאות שביצעו עבורו מנהלי תיקים.

מכאן, שלא קל להיכנס להגדרת יחיד מתוחכם. לא רבים, גם בעלי הון ניכר, מבצעים מדי רבעון בעצמם 30 עסקאות בנכסיהם הפיננסיים. קריטריון זה של מספר העסקאות הוחמר במידה משמעותית על-ידי ועדת הכספים שדנה בחוק, לעומת הצעה קודמת של רשות ניירות ערך, שדיברה על 10 עסקאות ברבעון בלבד. כך שרק מספר קטן של יחידים בישראל יזכו ליהנות משירותיהם של יועצי ההשקעות הזרים תחת פטור זה.

פטור הגופים הזרים

פטור זה יאפשר לגופים הזרים להתקשר בהסכם עם חברות מקומיות בעלות רישיון לפי החוק, ובאמצעותן להציע את שירותיהם ללקוחותיו הישראלים של הגוף המקומי, ללא הגבלה ביחס לסוג הלקוחות. העוסקים הזרים לא יחויבו בחובת רישיון, אך יחויבו להירשם במרשם העוסקים הזרים שתקים ותנהל רשות ניירות ערך.

על הגוף המקומי תוטל חובה לפקח על קיום הוראות החוק על-ידי הגוף הזר, והוא יהיה האחראי כלפי לקוחותיו באחריות אזרחית לפעולותיו של העוסק הזר הפועל באמצעותו, כאילו הוא עצמו עשה את אותן פעולות.

פטור זה - שאינו תקף עדיין - יאפשר מתן שירותי ייעוץ וניהול השקעות על-ידי גופים זרים ללקוחות רבים שאינם נכללים בהגדרת "לקוח כשיר" המצומצמת. הפטור ייכנס לתוקף כאשר יפורסמו תקנות שיסדירו את מרשם העוסקים הזרים והיבטים פרוצדורליים נוספים. עם כניסת הפטור לתוקף, צפוי שנהיה עדים לשיתופי-פעולה שיילכו וירבו בין בתי ניהול השקעות זרים לגופים המקומיים.

* עו"ד שירי שחם היא שותפה בכירה במשרד יגאל ארנון ומתמחה בשוק ההון, בנקאות ובשירותים פיננסיים.