הדיסקונטאים מתעוררים

מה גרם לוועד העובדים ולהסתדרות להתחיל לחזר אחרי עובדי מיקור החוץ והעובדים הארעיים

בדצמבר אשתקד עסק מדור זה בסוגיית "החצר האחורית של הבנקים" - שני המעמדות שנוצרו במערכת הבנקאית: זה של העובדים הקבועים, וזה של העובדים ה"ארעיים", הסובלים משכר מינימום ותנאים נחותים. הדוגמה הבולטת שניתנה באותה עת היתה בנק דיסקונט, שם חתמו ועד העובדים וההסתדרות על הסכם קיבוצי שערורייתי, שמעגן ומנציח את המעמדות בבנק.

בסעיף 5 של אותו הסכם נאמר: "עובד ארעי זכאי אך ורק לתנאים המפורטים בהסכם קיבוצי זה, ולא יחולו עליו חוקת העבודה של עובדי הבנק, ההסכמים, ההסדרים וכל תנאי העבודה החלים או שיחולו על עובדי הבנק הקבועים. סעיף מספר 6 בכתב המינוי קובע כי ניתן לפטר עובד ארעי "בכל עת, ללא מתן נימוקים, תוך מתן הודעה מוקדמת".

ואכן, ב-2008 הלכו 500 עובדים ארעיים הביתה ו-855 עובדים חדשים נקלטו באותו מעמד. בהסתדרות לא אוהבים את השיטות האלה, אבל בדיסקונט, כמו במקומות אחרים בהם קיימים ועדים חזקים, הושרשה נורמה ששומרת על שכבה דקה של עובדים ותיקים על גבם של שכבה עבה של עובדים חלשים.

וראו זה פלא, בוועד העובדים של דיסקונט החליטו לשנות גישה. במכתב שהופץ אתמול (ג') אל העובדים הארעיים כתבו יו"ר הוועד הארצי, ריקי בכר, ויו"ר ועד המנהלים בבנק, איציק אביזוהר: "הוועד הארצי מוכן לקבל רק סוג אחד של עובדים - דיסקונטאים". אל תנגבו את הדמעות עדיין, זה ממשיך: בכר ואביזוהר הזמינו את העובדים הארעיים לאסיפת ההסברה שהתקיימה היום בת"א (ראו ידיעה נפרדת), ואף צירפו למכתב טופס הצטרפות להסתדרות הכללית. "החברות בהסתדרות מאפשרת לעובדים הארעיים ליהנות מהגנת הוועד הארצי".

מניין הלהיטות לצרף לפתע את העובדים הארעיים ולהעניק להם שוויון זכויות? הרי אם אלה יקבלו את כל התנאים של הקבועים, ההנהלה תבקש לקצץ בתנאים של כולם. התפנית המפתיעה מעלה שלוש אפשרויות: או שבוועד קראו את המדור הזה בדצמבר והכו על חטא (זה נפלא לאגו שלנו, אבל הסבירות נמוכה); או שהם הבינו שבסוף המאזן של 3,800 קבועים מול 2,030 ארעיים עלול לפגוע בעבודה המאורגנת בבנק; או שמדובר בגורם חיצוני ששינה כליל את פני הדברים - ועל זה כדאי להרחיב.

לאחרונה קבוצה גדולה של עובדים ארעיים בדיסקונט החליטה להתקומם כנגד שיטת המעמדות בבנק. הם הפיצו מכתבים, הקימו קבוצה ברשת החברתית פייסבוק, אבל חשוב מכך - נפגשו עם האויב הכי גדול של ההסתדרות: ארגון כוח לעובדים.

נציגות העובדים יצרה קשר עם עו"ד איתי סבירסקי, אחד המייסדים הראשיים של כוח לעובדים: "אני המלצתי דווקא להיאבק מבפנים ולהצטרף אל ועד העובדים, במקום להתפלג ולפנות לארגון חיצוני כמונו".

בוועד העובדים ובהסתדרות שמעו על המגעים עם הארגון המתחרה, מה שהפך אותם למחוזרים: נפגשו איתם עורכי דין ונציגים מטעם הוועד וההסתדרות, שכנעו אותם שכוח לעובדים הוא ארגון מיליטנטי שלא יביא להם שום הישגים. כך, במהלך מהיר במיוחד, הצליחה ההסתדרות לצרף אליה מאות מהעובדים הארעיים, שאותם היתה יכולה לצרף כבר לפני שנים. למעשה, ההסתדרות תמיד היתה הארגון היציג של העובדים הארעיים, רק שהיא לא עשתה למענם דבר.

התעוררו מאוחר

נראה כי התחרות עם כוח לעובדים היתה צלצול השקמה לוועד ולהסתדרות. ייתכן שאלה הבינו כי שכבה של עובדים ארעיים ועובדים במיקור חוץ תביא לקבורתה של העבודה המאורגנת. לראייה, הנאום המרשים שנשא עיני באסיפת העובדים, המראה בבירור על שינוי גישה אמיתי. במלים אחרות, כוחם של העובדים המאורגנים פחת עם השנים, כי הם העדיפו להתעסק בתוספות שכר ובונוסים במקום לעצור את ההתפרקות הארגונית שלהם.

באל על, ברשות שדות התעופה ובוועדים אחרים גם החלה התעוררות כזו, אמנם מעט מאוחר, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.