מיוחד לחג: העצמאות האנרגטית של חיל האוויר

הטרנד הסולארי מגיע גם לחיל הבכיר ביותר של צה"ל: בחודשיים הקרובים יפורסם מכרז להתקנת מערכות פוטו-וולטאיות בבסיסי חיל האוויר, לצד הקמת תחנת כוח תרמו-סולארית בעלות של 250 מיליון דולר בנבטים ■ היעד: חיסכון שנתי של 10-12 מיליון דולר בחשבון החשמל

לשוק יצרני החשמל הסולארי הגועש יצטרף בקרוב שחקן חיזוק חדש ומעניין. לא מדובר בעוד מפעל, קיבוץ או רשת מרכולים שהחליטה ללכת על הטרנד של אנרגיית השמש, אלא בחיל שלם בצה"ל, המזוהה בעיקר עם שמיים ועננים - חיל האוויר. על-פי תוכניות חיל האוויר, הנחשפות כאן לראשונה, יוקמו בכל הבסיסים מתקנים לייצור חשמל סולארי. חלק מהבסיסים יוכלו לספק בעצמם את כל תצרוכת החשמל שלהם, ואף למכור את העודפים לרשת הארצית, סוג של עצמאות אנרגטית.

יש לציין כי בסיסי חיל האוויר אמנם מצוידים כבר כיום במערכות ייצור חשמל כגיבוי לשעת חירום, לרוב גנרטורים המופעלים בדיזל או בסולר, אך ייצור זה הוא יקר במיוחד וגורם מטרדי זיהום ורעש קשים - לעומת חשמל סולארי שהוא נקי, ידידותי לסביבה וזול.

בתוך חודשיים יפרסם חיל האוויר מכרז למערכות פוטו-וולטאיות (PV) קטנות לייצור חשמל בעשרה מבסיסיו. המכרז יהיה לאספקה, התקנה ותחזוקה של המערכות לתקופה של 15 שנה עם אופציה לחמש שנים נוספות. בהמשך השנה צפוי להתפרסם מכרז דומה להתקנת מערכות בינוניות (בהספק של 50 קילוואט עד 5 מגוואט) בבסיסים גדולים יותר.

גולת הכותרת בהתחמשות הסולארית של חיל האוויר היא יוזמה להקמת תחנת כוח גדולה, בקנה מידה סולארי, בבסיס חיל האוויר בנבטים, הנמצאת כיום בשלב בדיקת ההיתכנות הכלכלית. חיל האוויר מתכנן להקים תחנה בהספק של 50 מגוואט שתפעל בטכנולוגיה התרמו-סולארית, שפותחה במקור בישראל. עלות הפרויקט הזה לבדו נאמדת בכ-250 מיליון דולר.

מתקני ה-PV והתחנה התרמו-סולארית הם חלק מיוזמה לצייד את כל בסיסי חיל האוויר במתקני ייצור חשמל סולאריים. היוזמה הזו משתלבת בתוכנית אחרת להקטנת עלות צריכת החשמל הכוללת של החיל ב-10% עד סוף שנת 2010.

שתי היוזמות הוצגו לאחרונה על-ידי ראש מחלקת הנדסת תשתיות ובינוי בחיל האוויר, אל"מ מיקי זיסמן, ביום עיון בנושא אנרגיה שנערך לצמרת הפיקוד של החיל. זיסמן עצמו בטוח ביכולתו של החיל לעמוד ביעדי התוכנית על-פי לוח הזמנים שנקבע. "בגדול אנחנו ארגון ממושמע", הוא אומר בראיון ל"גלובס". "כשנקבע יעד וישנם תמריצים לעמוד בו - הדברים זזים".

חברות זרות יוכלו להתמודד במכרזים

תחנות תרמו-סולאריות לא הוקמו עד היום בישראל, למרות שהן מבוססות על טכנולוגיה ישראלית, שפותחה בשעתו על-ידי חברת לוז. התחנות הראשונות אמורות להיבנות כאן במסגרת מכרז ממשלתי באשלים אבל אם לשפוט לפי הקשיים הרבים שעוד נותרו לפרויקט, יש לחיל האוויר סיכוי לא רע להקים את התחנה התרמו-סולארית הראשונה בישראל.

* תאפשרו גם לחברות זרות להתמודד במכרזים על המערכות הסולאריות?

זיסמן: "אני לא רואה כרגע סיבה שלא, הרי חלק ניכר מהבסיסים הקיימים נבנו בסיוע אמריקני".

* האם יוקמו תחנות כוח נוספות?

"מוקדם לדעת. אנחנו נמצאים בהליך בדיקה שמטרתו לקבוע אילו מתקני ייצור סולאריים מתאימים לכל בסיס. סיימנו לבדוק לגבי מתקנים קטנים וכרגע הבדיקה היא לגבי מתקנים בינוניים".

* מדוע בחרתם להקים את התחנה התרמו-סולארית דווקא בנבטים?

"מכמה סיבות: ראשית, הבסיס נמצא לא הרחק מקווי הולכת גז של הרשת הארצית, והתחנה תזדקק לגז טבעי עבור טורבינת הגז שבה תהיה מצוידת כגיבוי למרכיב הייצור הסולארי (הגיבוי מיועד לשעות הלילה ולימים שבהם אין די קרינת שמש - ע.ב). בנוסף, יש בנבטים שטח קרקע נרחב ומישורי לחלוטין, כפי שנדרש לצורך הקמת תחנה כזו. מדובר בשטח שיש עליו מגבלות בנייה חמורות, בגלל הקרבה למסלולי המראה, כך שלא ניתן להשתמש בו לצרכים אחרים".

* מה תעשו עם כל החשמל שתייצר התחנה בנבטים?

"ההספק המתוכנן אמור לאפשר לתחנה לספק את כל צריכת החשמל של הבסיס בשעת שיא. בשעות שפל נוכל למכור חשמל לרשת הארצית של חברת החשמל, כפי שאנחנו עושים, אגב, גם היום עם עודפי הייצור שלנו מהגנרטורים. בימים אלה אנחנו שוקלים הצטרפות לתוכנית ההשאלה היזומה של חברת החשמל, שמזכה אותנו בתעריף מופחת בתמורה להסכמה לניתוקים בשעות שיא".

משאבות חום וכיבוי מחשבים מרחוק

מעבר להקמת מתקני ייצור ותחנות כוח עסוקים בחיל האוויר ביישום יוזמות שונות של התייעלות אנרגטית. כך, למשל, הותקנו לאחרונה במגורי החיילים והקצינים בבסיסי חצרים משאבות חום במקום מערכות חימום המופעלות בדלק. משאבות החום מנצלות את הפרשי הטמפרטורה בין הסביבה החיצונית ופנים הבניינים כדי לחמם מים. בנוסף, חוברו לקווי הולכת חשמל קבועים בסיסים מבודדים שניזונו עד היום מגנרטורים מופעלי דלק.

שינויים נוספים כוללים התקנת מערכת שליטה מרחוק המאפשרת לכבות את רשתות המחשבים הלא-מבצעיים של חיל האוויר, התקנת מערכות תאורה המאפשרות לייעל את צריכת החשמל של תאורת הבסיסים, והחלפת מכשירים הצורכים חשמל רב במכשירים חסכוניים.

זיסמן מציין כדוגמה יוזמה לשדרוג ממירי המתח והתדר בבסיסים, מהלך שצפוי לבדו לחסוך לחיל האוויר כמה מיליוני שקלים מדי שנה. כמו לגבי תחנת הכוח הסולארית, גם כאן משמש בסיס נבטים זירה מרכזית, כשהניסיון שיילמד בבסיס ישמש להרחבת ההתייעלות האנרגטית לשאר בסיסי חיל האוויר.

* כמה אתם מתכוונים לחסוך במסגרת תוכנית ההתייעלות ל-2010?

"10-12 מיליון שקל. אנחנו, כחיל האוויר, צריכים לעמוד ביעד של הפחתת 10% מחשבון החשמל מבלי לגעת במערכות מבצעיות - זה אתגר לא פשוט, שיוצר מתח עבודה מאוד בריא. מעבר לכך, אני חייב לציין שהאנשים שמעורבים בפרויקט הפכו להיות מגויסים לרעיון של חשמל זול, נקי וידידותי לסביבה. כך שאנחנו מייחסים לפרויקט הזה גם תרומה ערכית, לחיילים שלנו ולקידום הנושא במדינה כולה".