לשכת עוה"ד למפכ"ל: לחקור את השוטרים ש'תפרו' תיק על אונס

כפי שפורסם ב"גלובס", ביהמ"ש הורה לפצות נאשם באונס ב-1.8 מיליון שקל בשל פיברוק ראיות נגדו והשפלתו הקשה ע"י המשטרה ■ לשכת עוה"ד: "אין עוררין כי במקרה זה נחצו כל הקווים האדומים מצד שוטרי משטרת ישראל"

"בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לחייב את המדינה לפצות נאשם באונס ב-1.8 מיליון שקל בשל פיברוק ראיות נגדו על-ידי המשטרה, יש להורות על פתיחת חקירה אודות התנהלות היחידה החוקרת בתיק והגורמים שטענו בשמה והטעו את בתי המשפט. כמו כן, יש לבדוק את פיקוח הפרקליטות על עבודת המשטרה" - כך דורשת היום (ד') יו"ר פורום פלילי בלשכת עורכי הדין, עו"ד רחל תורן, ממפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן.

דרישת לשכת עורכי הדין נשלחה בעקבות ידיעה שהתפרסמה לראשונה ב"גלובס" (ב'), על פסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דליה גנות, שפסקה כי על המדינה לפצות אדם, שנעצר למשך 88 ימים והואשם באונס קטינה על לא עוול בכפו, לאחר שהמשטרה בדתה כנגדו ראיות, השפילה אותו, חקרה אותו באופן דורסני והטעתה פעם אחר פעם את בתי המשפט.

במסגרת פסק הדין מתחה השופטת ביקורת חריפה נגד התנהלות המשטרה בפרשה. "מרגע מעצרו של התובע 'נחרץ גורלו', והמשטרה היתה משוכנעת כי האדם שבידיה הוא האנס, והיא החלה במרץ בבניית תיק חקירה ואיסוף ראיות לצורך הרשעתו, וכאשר חסרו לה ראיות - יצרה אותן בעצמה", כתבה גנות.

עוד הוסיפה השופטת: "במקרה זה לקתה משטרת ישראל בליקוי מאורות, והחליטה מראש כי התובע הינו הפושע המבוקש. מרגע זה ואילך פעלה ללא לאות, כמכונה משומנת היטב, על מנת לחלץ מפיו הודאה, בין היתר בהציגה בפניו דו"ח DNA כוזב, הכאתו והשפלתו".

גם הפרקליטות זכתה למקלחת צוננת מהשופטת גנות. "הפרקליטות כשלה כאשר לא גילתה את פעולותיהם האסורות של שוטרי משטרת נתניה, ואף הסתמכה על פעולות אלה בהמליצה להגיש כנגד התובע כתב אישום", ציינה.

בפנייתה למפכ"ל מציינת עו"ד תורן כי "אין עוררין כי במקרה זה נחצו כל הקווים האדומים מצד שוטרי משטרת ישראל, וכי מדובר בהתנהגות בלתי ראויה ומבזה".

עוד הוסיפה כי התנהלות מבישה מהסוג הזה של גורמי האכיפה במדינת ישראל מעירה, חדשות לבקרים, את משבר האמון בין אזרחי המדינה אל מול רשויות החוק - משבר בעל השלכות הרות-גורל.

סיפור קפקאי

ראשיתה של הפרשה באפריל 1999, בעקבות אונס מזעזע של קטינה שהיתה בדרכה מבית חברתה לביתה. בסביבות השעה 20:00 בערב ניגש אל הקטינה אדם זר, סתם את פיה וגרר אותה לחצר בניין, שם ביצע בה מעשים מגונים ומעשה אונס.

הקטינה נחקרה במשטרה ומסרה פרטים אודות האנס, בין היתר לגבי גובהו, מבנה גופו, שעירותו, בגדיו, כובעו ומשקפי השמש שהרכיב בזמן ביצוע האונס.

כחודשיים לאחר האונס נקלע רגב שוובר, עד אותו יום אדם מן השורה, לסיפור קפקאי עגום, שנמשך מבחינתו עד פסק הדין שניתן השבוע בתביעה שהגיש נגד המדינה. באותו יום זיהה אבי הקטינה בסופרמרקט אדם שנראה לו דומה לקלסתרון האנס שהורכב על-פי הוראות בתו. אותו אדם היה שוובר.

כשהביא את בתו לזהות את ה"חשוד בסופר" הבת לא זיהתה אותו, אך למרות זאת פנה האב למשטרה, והודיע כי בעת שהיה עם ילדיו בסופרמרקט, זיהתה הקטינה את האנס. לאחר הזיהוי הלכאורי נעצר שוובר, נחקר בחשד לביצוע העבירה, מעצרו הוארך, ולאחר כשבועיים הוגש נגדו כתב אישום חמור בגין האירוע.

לאחר כחודש שוחרר שוובר לביתו בתנאים מגבילים, ורק לאחר כחצי שנה, בינואר 2000, בוטל כתב האישום נגדו בהסכמת הצדדים, משהתבררה חפותו.

כעת, 10 שנים לאחר שנעצר והואשם לשווא, קוראת לשכת עורכי הדין למפכ"ל לחקור את השוטרים שהעבירו אותו את מסכת ההשפלות.