"עו"ד וינרוט הציג הסכם מס לפיו גאידמק שווה מיליארד דולר"

עו"ד שחר הררי, שייצג את יוסף טרוים, בעדותו במשפט וינרוט וויטה: "בדיון על בקשת העיקולים של טרוים נגד גאידמק ב-2003 שלף וינרוט במפתיע את הסכם המס בין ויטה לבין גאידמק - והסיכוי לעקל את נכסיו ירד פלאים"

"בסוף הדיון על בקשת העיקולים של איש העסקים יוסף טרוים נגד ארקדי גאידמק שנערך ב-2003, ביקש במפתיע עו"ד יעקב וינרוט מהנוכחים לצאת מהאולם - ואז שלף 3 מסמכים, שאחד מהם היה הסכם המס בין פקיד השומה שוקי ויטה לבין גאידמק. זה היה מאוד דרמטי, ראינו שיש שם בעצם הודאה של מדינת ישראל שגאידמק שווה מיליארד דולר, וכשמישהו שווה מיליארד דולר והמדינה מודה בזה - קשה לקבל עיקול".

כך סיפר היום (ה') עו"ד שחר הררי, במסגרת עדותו כעד תביעה במשפטם של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ושל פקיד השומה של מחוז דן לשעבר, שוקי ויטה, שנמשך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

עו"ד הררי ייצג את איש העסקים יוסף טרוים בתביעה בסך 89 מיליון שקל ובבקשות עיקול שהגיש בשנת 2003 נגד ארקדי גאידמק, לקוחו של עו"ד וינרוט. התביעה רבת ההיקף, ועימה בקשה לעיקולים על רכושו של גאידמק, הוגשו לאחר שטרוים העביר לגאידמק את השליטה במפעל פוספטים בקזחסטן וטען כי האוליגרך לא שילם את התמורה בעבור המפעל, פרט לסכום ראשוני של 3 מיליון דולר.

עדותו של עו"ד הררי אמורה לבסס את גירסת התביעה, לפיה להסכם המס שנערך בין רשויות המס באמצעות ויטה לבין גאידמק, לקוחו של וינרוט, ולסכומים שננקטו בו היתה משמעות רבה לגביו של גאידמק, כי הוא הטיב עימו עד מאוד ונעשה בזכות יחסי ה"תן וקח" שנוצרו בין ויטה לבין עו"ד וינרוט. זאת בניגוד לטענותיו של עו"ד וינרוט כי הסכם המס שנערך עם גאידמק לא היה חריג, כי וינרוט עצמו לא היה מעורב בכריתתו וכי ההסכם לא נכרת על-ידי ויטה בתמורה לדבר.

עו"ד הררי הוסיף וסיפר בעדותו כי בעקבות הצגת המסמכים המפתיעה לשופט המנוח עדי אזר על-ידי עו"ד וינרוט, הוא ביקש מהשופט כי יפסול את עצמו, אך אזר לא הסכים לכך והשאיר את המסמכים כסודיים עד סוף ההליך המשפטי.

הררי הוסיף וסיפר כי לבסוף הגיע המצב שנגד גאידמק עומדים עיקולים שונים בסך כ-200 מיליון שקל, אך עד היום לא הסתיים המשפט, הוא נמצא בהליכי בוררות, וכיום מייצג את גאידמק עורך דין אחר.

בחקירה הנגדית אמר עו"ד נבות תל-צור לעו"ד הררי כי בחקירה במשטרה, כמו גם היום בבית המשפט, הוא מוסר פרטים חלקיים בלבד ממה שהתרחש במשפט של טרוים נגד גאידמק.

לדברי עו"ד תל-צור, הררי לא סיפר למשטרה כי בזמן הדיון בו הציג עו"ד וינרוט את הסכם המס לבית המשפט כבר ידע הררי על כך, וכי נערך דיון המשך בעניין זה עליו הררי לא סיפר. בתגובה טען עו"ד הררי כי הוא התייחס בעדותו רק לדברים עליהם נשאל על-ידי השוטר שגבה ממנו עדות במשרדו. "היו הרבה מאוד אירועים דרמטיים במשפט של טרוים, אני השבתי רק על מה שנשאלתי על-ידי השוטר. הוא מיקד אותי על מה לענות", אמר הררי.

עו"ד יעקב וינרוט ופקיד השומה לשעבר, שוקי ויטה, מואשמים במתן ובקבלת שוחד, בהתאמה. וינרוט מואשם גם בביצוע עבירה של הלבנת הון, ואילו ויטה בעבירות של מירמה והפרת אמונים.

אתמול (ד') דחה השופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב את בקשתו של סשה גאידמק, בנו של ארקדי גאידמק, לבטל את העיקולים שהוטלו על שני בתיו בהרצליה וברמת-אביב על-ידי יוסף טרוים, המיוצג באמצעות עוה"ד שחר הררי, שאול קוטלר ויונת מאיר ממשרד קוטלר-הררי.

לטענת טרוים, סשה גאידמק משמש בידי אביו ככלי להברחת נכסים, כאשר ארקדי גאידמק נוהג לרשום נכסים שבבעלותו על שם בני משפחה ולא על שמו.

בית המשפט קבע כי לאור הליכי הבוררות שעתידים להתחדש בין טרוים לבין ארקדי גאידמק, שייסובו על שווי מפעל הפוספטים בקזחסטן, קיים סיכוי שהחיוב בו חוייב בזמנו ארקדי גאידמק על-פי פסק בורר בסך של 8 מיליון דולר אף יגדל, וזאת לאור חוות-דעת שהוגשה על-ידי טרוים, לפיה שווי המפעל נע בין 39 מיליון דולר ל-84 מיליון דולר. (ת.א. 1418/09).