ימים אחדים אחרי שהפכה גל נאור לבעלת המניות החדשה בקשת, ניגשה אליה מישהי עם בקשה דחופה. "היא אמרה לי, 'זה מאוד לא בסדר שמשדרים את 'חטופים', כי זה פוגע נורא במשפחת שליט. את צריכה לדאוג שיורידו את זה'".
ומה ענית?
"קצת נאיבי לחשוב שאני באמת יכולה להשפיע. הרי ברור לכולם שזה לא עובד ככה ואני לא יכולה לגרום לכך שיורידו סדרה".
יותר מעניין אם את יכולה להוריד תחקיר. תצליחי להימנע מלהתערב כש'עובדה' יכינו תחקיר על העסקים של אבא שלך, יצחק תשובה?
"אני מבינה מה שאתם אומרים ברמת הלוגיקה, אבל זה נשמע לי בדיוני ביחס אליי ולאבא".
תכירו את גל נאור, ארכיטקטית בת 36, ששמעה מאביה על עסקה שחבל לפספס. אבא הוא, כאמור, איל ההון יצחק תשובה, שכבר שנים חולם על כניסה משמעותית לתקשורת; וכשהתגלגלה אליו ההצעה להשתלב בזכיינית המצליחה ביותר בערוצים המסחריים, העדיף לגלגל את ההצעה לבתו, ששילמה 6 מיליון דולרים כדי לקבל לידיה את אחזקות לאומי פרטנרס בקשת.
למה לא קפץ תשובה על המציאה בעצמו? ואיך מתכננת בתו להשתלב במדיה החדשה? בראיון ראשון מאז סגירת העסקה בסוף אפריל, מציעה נאור לשים את תיאוריות הקונספירציה בצד: "אבא עשה דברים מדהימים במדינה, ויודע לעמוד מאחורי כל אחד מהם. הוא לא צריך להרים אליי טלפון 'גל דברי עם..' כדי לעבוד עם התקשורת".
אז למה נכנסת לטלוויזיה? בעבר הצהרת שאת חושבת ונושמת אדריכלות כל הזמן. איך תפני לזה מקום?
"נכנסתי לקשת כי חשבתי שזה תחום מעניין להתרחב אליו ברמת ההשקעה. הטלוויזיה עוברת עכשיו מהפכה, ויהיו בה דברים מרתקים בשנים הקרובות, גם בזכות הערוצים הנוספים - ביפ, ערוץ המוזיקה וערוץ 20 - גם בזכות השילוב עם מקו (אתר האינטרנט של קשת). כשאני רואה את השעות שהילדים שלי מבלים ברשתות החברתיות, אני מבינה שזו תהיה עסקה מבריקה. קשת היא הזכיינית הכי מצליחה שיש לנו, מובלת על-ידי מנכ"ל מוכשר ומצליח, והרייטינג מדבר בעד עצמו".
הרייטינג הוא לא חזות הכול. קשת סיימה את 2009 בהפסד. 20% ממניות הזכיינית רשת הוצעו השנה למכירה תמורת שקל אחד. את באמת מצפה להרוויח פה, או שאת מחפשת השפעה או עניין?
"זו באמת הייתה שנה רעה לטלוויזיה, אבל מדובר בעסקה אסטרטגית שהרווח שלה הוא לטווח הארוך. מובן שאני מסתכלת על השורה התחתונה במאזן, אבל ישנו גם המכלול - מי מנהל, לאן הולכים. התזמון שלנו היה נכון, כי להערכתנו ערך המניה רק יעלה. בעוד שנתיים-שלוש יעברו לשיטת הרישיונות, אולי יהיה מיזוג. תחושת הבטן שלי אומרת שקשת תצליח עוד יותר, ברגע שתקבל את השבוע המלא".
ומה אז? תישארי כי את אוהבת טלוויזיה או תמכרי כי קשת תגיע לשיא היכולת שלה?
"לא באתי לעשות מיליון ראשון ולברוח אחרי שנה. אני לא מחפשת פה אקזיט. להפך, אם אראה שזה נכון, אני לא שוללת גם אפשרות שנתרחב כשתהיה הזדמנות בעתיד".
את מבינה בטלוויזיה מסחרית? מהו הערך המוסף שלך כדירקטורית?
"לא השקעתי בחברת תרופות או בכדורסל, אלא בחברה שנושקת לתחום שאני עוסקת בו. בשניהם יש יצירתיות ועשייה".
ובזאת מסתכם הדמיון.
"טוב, אני לא הולכת לנהל את קשת, רק להשקיע בה. יש לי קצת ניסיון מההתחככות של המשפחה שלי עם התקשורת, ואני גם אלמד. אני מאוד מאמינה באבי ניר. בדקנו עליו עוד לפני הקנייה, ונפגשתי איתו אחרי הסגירה, פגישת היכרות ששנינו יזמנו. המפגש איתו רק העצים את החוויה - הפתיחות, היצירתיות, הנעימות, הכיוון".
וידאת איתו שהוא נשאר בתפקיד?
"אנחנו מאמינים שהוא יישאר".
בלאומי לא הבינו את השפה
כניסתה של נאור, ובעקיפין גם כניסתו של אביה, לתעשיית הטלוויזיה עשויה ללמד על האופן שבו רואים בעלי ההון את האפשרויות הגלומות בשותפות בטלוויזיה המסחרית. מה זאת אומרת? בשביל זה צריך לחזור אחורה, לנסיבות שהובילו את לאומי פרטנרס לפלס את דרכם החוצה, ולחברת G.N. Communication Industries (גל נאור תעשיות תקשורת, שהוקמה לצורך מטרה זו) להיכנס במקומם.
הסיבה הרשמית לעזיבתו של בנק לאומי היא אחזקות צולבות. הבנק מחזיק בשרשור במניות יס, בעקבות הלוואה שנתן לבזק, בעלת המניות המשמעותית בחברת הלוויין. משרד התקשורת דרש מלאומי לבחור בין יס לערוץ 2 עד סוף 2009, כיוון שמדובר בהפרת חוק הלוויין. מקשת, שבה המניות באחזקה ישירה, היה קל יותר להיפרד.
אבל בדירקטוריון קשת יודעים על עוד כמה סיבות שגרמו ללאומי לנופף להם לשלום. "בעוד שמוזי ורטהיים (יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בקשת) הסתפק בשמירה על האיזון, כדי לשמור על התחרותיות ולהשיג שליטה טוטאלית בטבלאות הרייטינג, בלאומי חיפשו את השורה התחתונה; כלומר להרוויח כסף", מסבירים בדירקטוריון. "הם לא הבינו למה צריך לחרוג מהתקציב כדי לקרוע את ערוץ 10 בשבוע שבו הוא מעלה את 'הישרדות'. קשת רצו לחזק את המותג לטווח הארוך, ואנשי הכספים של לאומי לא הבינו את השפה הזאת בכלל".
לפחות הם נהנו מההילה של ערוץ 2?
"לא רק שזה לא עניין אותם. הם לא אהבו להיחשב לעברייני רגולציה בגלל התרגילים שקשת עשתה, כמו כל זכיין של ערוץ מסחרי, כדי לא לעמוד במחויבויות שלה לרשות השנייה. זה לא התאים להם לדימוי המכובד של הבנק. והכי חשוב, הם בעיקר סבלו מהסכסוך בין ורטהיים לחיים סבן, שהחזיק בעבר במניות בקשת, כיוון שזה אילץ אותם לקחת צד ולהכריע במי הם תומכים בכל מחלוקת. זו גם הסיבה שהם לא מכרו את המניות עד שסבן יצא סופית לפני שנתיים; כדי לא להשפיע על מהלך הדברים".
איל הנדל"ן והאנרגיה תשובה רק חיכה להזדמנות הזאת. כבר שנים הוא חולם להשתלב בתחום התקשורת. בעבר נקשר שמו סביב העיתונים "חדשות", "דבר" ו"על המשמר" שחיפשו קונה עם כיסים עמוקים. אחרי זה רכש את השליטה במת"ב, שהתאחדה תחת כנפי הוט ואפשרה לו להחזיק ב-16% מחברות הכבלים. לפני חצי שנה מכר את רובן לפטריק דרהי ונותר עם 4% בלבד בכבלים. הוא ניהל משא ומתן לרכישת השליטה ביס, ואף פלרטט עם הרעיון להיכנס לערוץ 10. כשהוחלט בספטמבר האחרון על הארכת הזיכיון ל"ישראל עשר", פורסם בעיתונות כי תשובה החליט למקד את המאמצים בקניית חלקו של לאומי בקשת.
המשא ומתן מול עורכי הדין של בנק לאומי נעשה באמצעות עו"ד עידן וולס, עוזרו האישי, ששימש לצורך העניין נציגה של נאור, כמו בהרבה מקרים אחרים שבהם נחלץ וולס לעזרתם של בני משפחת תשובה. יחד איתו טיפל במשא ומתן משרד גורניצקי שתשובה נמנה עם לקוחותיו הגדולים. נאור עצמה הגיעה רק למעמד החתימה, אבל מציינת ש"נפגשתי עם עידן במהלך אותה תקופה כדי לדון לעומק בפלוסים ובמינוסים של העסקה. נכון שהוא לא שכיר אצלי, אלא עובד אצל אבי, אבל אני זו שעומדת מאחורי העסקה".
מדוע אם כן העביר תשובה את הלפיד לבתו? נאור מסבירה את השתלשלות העניינים: "כשההצעה הופנתה לאבא שלי, היה יותר נכון לדלק להתפקס פנימה. להתמקד בנדל"ן, בגז, בפיננסים. תקשורת לא עמדה על הפרק, אבל היה בזה משהו מעניין, אחרת הוא בכלל לא היה מגיע לדסקס את זה איתי. מה אתם חושבים, שבכל יום הוא מתקשר אליי, מה דעתך, הציעו לי כך וכך, רוצה או לא? זה לא עובד ככה".
אולי הוא רצה שתהיי בפרונט, כדי לא למשוך אש? שלא יגידו, עוד טייקון נכנס לתקשורת ומחפש השפעה.
"אם אבא היה רוצה לרכוש אחזקות בקשת, הוא היה עושה את זה בעצמו; הוא לא ביישן, נכון? הוא יודע לרכוש חברות. אפילו שכרגע כל הטייקונים נמצאים תחת מתקפה, אין לו הרצון הזה להשפיע. זה לא בתודעה שלו; מה גם שזה להיכנס כמשקיע, לא כאחראי על הקריאיטיב ולא כמי שיושב בחדרי עריכה".
ועדיין צלו היה מרחף מעל. גם עכשיו זה יקרה - את מאוד מזוהה איתו.
"אני לא יכולה להתנתק מהמשפחה, וברוך השם זו לא משפחה שיש להתבייש בה. אבל אבא לא צריך אותי כדי לעמוד מול התקשורת; הוא יודע להסתדר לבד".
"זה בסך-הכול 6 מיליון"
לא יעזרו הסבריה של נאור. ההערכה הרווחת בתעשיית הטלוויזיה היא שנוח לתשובה ללכת בלי ולהרגיש עם. מה הוא צריך שיבואו אליו בטענות על התערבות בתכנים ויחפשו תיאוריות קונספירציה שקושרות בין העסקים שברשותו לתוכניות התחקירים בערוץ 2. האיש מחשיב מאוד תקשורת, ובעבר אף נעזר בשירותיו של העיתונאי ומגיש החדשות לשעבר גדי סוקניק, כדי לקדם פרויקטים גדולים. טוב לו להיות מזוהה, אבל מרחוק.
במה זה עוזר? גורמים בתעשיית הטלוויזיה מסבירים: "התקשורת אוהבת לכתוב על עצמה, ולכן הסיקור התקשורתי של תשובה יגדל ויזלוג מעיתוני הכלכלה לעמודי החדשות של העיתונים היומיים. יותר סקסי להיות מזוהה עם התעשייה שמייצרת את 'האח הגדול' ואת 'כוכב נולד', מאשר עם חברת בנייה".
זה באמת חשוב לו?
"בטח", אומרים בכירים בתעשייה. "זה מביא עוד בונוסים - כמות ההזמנות לאירועים תגדל, ראש הממשלה עשוי לגלות רגישות מיוחדת לטלפונים של מי שמתקצב את מהדורת החדשות הנצפית בישראל. זה אולי לא המקום להרוויח בו כסף, אבל בדיוק המקום לקבל כבוד והכרה. ובשביל איש עסקים כמו תשובה מדובר ממילא בהשקעה שולית, אבל ההכרה שנלווית אליה שווה כל שקל. שלא לדבר על מאזן האימה שנוצר. בעלי הון שמושקעים בתקשורת פועלים מתוך חשיבה אסטרטגית. הם יודעים שזה יקנה להם טיפול עדין, בלי שיצטרכו ללכלך את הידיים ולהרים טלפון. המסר עובר לבד".
נאור כופרת בתזה: "קשת מנוהלת היטב ויודעת לעשות את האבחנה. אני באמת מאמינה בזה. בטח שזה לא נעים שמישהו עושה תחקיר על אבא שלי, אבל זו לא השפה שלנו".
אם נסתכל על בעלי ההון שמחזיקים מניות בקשת נגלה שגם אצלם מעורבת המשפחה בהחלטה להיכנס לטלוויזיה, כמו גם בהשתלבות בצעצוע החדש. אין כמו להזמין את החברים מהכיתה של הילדים לסיור מאחורי הקלעים של "כוכב נולד", כשצביקה הדר מחלק חתימות ומברך את הילד לכבוד הבר מצווה.
ורטהיים נוהג לספר כי אשתו חסיה, מנהלת מחלקת הדיבוב בטלוויזיה החינוכית, עודדה אותו להיכנס לקשת. בנו דודי, שמונה לדירקטור, התאהב במדיום. זאב למלבאום, בכיר לשעבר באמדוקס ואשתו חיה רכשו חלק ממניותיו של סבן. חיה, בעבר מפיקה באולפני הרצליה, הופקדה על השליטה בחזית הטלוויזיונית. היא והבן ירון, במאי ועורך סרטים, משמשים דירקטורים בקשת.
בשוק הטלוויזיה מכנים את המינויים המשפחתיים האלה "ועדת קישוט". "הרבה יותר מעניין וזוהר לשבת בדירקטוריון של קשת ולשמוע את אבי ניר מדבר על 'האח הגדול', מאשר בדירקטוריון של איזו חברת נדל"ן או פיננסים", אומרים גורמים בתעשייה. "אבל ההשפעה שלהם על התוכן היא אפסית. מוזי שולט בעניינים, ואפילו סבן - עם כל הניסיון שלו בתקשורת ובעסקים בכלל - לא יכול היה לו, אז בטח לא הם".
ועכשיו הגיעה נאור. עם 20% המניות שברשותה ושני דירקטורים, היא לא באמת יכולה לעשות מהפכות. ספק אם בכלל הייתה הולכת למהלך כזה ללא הגב הכלכלי שסיפק לה אביה. בסביבתה של נאור נתפס הרהור כזה כשוביניסטי. הרי גם נאור היא אדם בפני עצמו, שמרוויח למחייתו ומחזיק שני משרדי אדריכלות בכפר נטר (שמונה עובדים) ובניו יורק (18 עובדים). אז מה אם המשק עדיין לא יצא מהמשבר ופרויקטים שתכננה נשארים על הנייר. מה, היא לא יכולה לשים 6 מיליון דולרים כדי לקנות חמישית מהזכיינית המצליחה ביותר בטלוויזיה המסחרית? קטן עליה.
עם זאת, ניסיון להשיג ממנה תשובה למקורות המימון, נתקל בהתחמקות. "אנחנו לא גרים ברחוב, מסתדרים. זה לא בלתי אפשרי. זה בסך-הכול 6 מיליון".
זה הון עצמי שלך?
"זה סכום שידעתי איך לארגן אותו", היא נאנחת.
"שום דבר לא היה מובן מאליו"
גם ככה תורם תשובה את תרומתו הצנועה לעסקיה של בתו. בעקבות שינוי בתקנות רשות ניירות ערך נאלצה קבוצת דלק, כמו חברות ציבוריות אחרות, לחשוף לפני שנה עסקות עם בעלי עניין שערכה הקבוצה. בדוחות שפרסמה נחשף כי לא מעט קרובי משפחה של תשובה מועסקים או נהנים מהתקשרויות עם חברות בקבוצה. משרדה של נאור, גל נאור אדריכלים, העניק לדלק נדל"ן שירותי ייעוץ אדריכלי. הקבוצה לא ציינה את גובה התשלומים המוענקים לנאור. אבל ידוע שנאור תכננה עבור קבוצת דלק את המרכז הלוגיסטי של דלק מוטורס בצריפין ואת מרכז השירות של מאזדה פורד ברעננה. לא עסקות של מה בכך, הגם שהן מתגמדות בהשוואה לעסקת פלאזה.
בראיונות הספורים שהעניקה נאור לעיתונות בעבר, היא נשמעה מתגוננת כשנשאלה על העבודה שמספק לה אביה באמצעות החברות שבבעלותו. נאור תיארה כיצד החלה מלמטה, בתכנון תחנות הדלק,עד שהוכיחה את עצמה; ולפני שלוש שנים הודתה בפני "ידיעות אחרונות" כי "אילו לא הייתי הבת של אבא שלי מעולם לא הייתי מקבלת את הפלאזה". היום כבר קשה לחלץ ממנה אמירה כזאת.
"לפתוח דלת זה קל, לכל אחד יש חבר שמכיר מישהו. אבל לספק את הסחורה, לעמוד בציפיות, זה משהו אחר", נאור מתלהטת. "אף אחד, גם לא אבא שאוהב את הבת שלו, לא יסכן מאות מיליוני דולרים, כמו שעלה השיפוץ הזה, רק כדי לתת לבת שלו עבודה. העמידו אותי במבחנים, עשיתי פרזנטציות. הייתי צריכה להוכיח בפני הצוות של הנסיך הסעודי אל ואליד בן-טלאל, ששותף איתנו במלון, שאני ראויה. בהתחלה תכננתי רק את מגורי הקבע, וכשראו מי אני העבירו לאחריותי גם את חדרי המלון. אילו לא הייתי עומדת בקריטריונים בכל שלב של הפרויקט, הייתי נשלחת החוצה. אבל אני מרגישה שפרעתי את השטר. אפילו דונלד טראמפ, הבעלים הקודמים, אמר 'עשיתם עבודה מצוינת, הרבה יותר טוב מאיתנו".
את באמת מאמינה שהיו זורקים אותך? אולי המבחנים היו רק למראית עין?
"שום דבר שם לא היה מובן מאליו לגבי. בחנו אותי לאורך כל הדרך, אבל קיבלתי את זה באהבה כי חונכתי לעבוד קשה. אבא שלי, בגילו ועם כל מה שהוא עשה, יכול היה כבר מזמן להפליג על איזו יאכטה, והוא עדיין עובד קשה. גם אני יכולתי לשבת רגל על רגל, לו הייתי רוצה; אבל אלה לא הערכים שעליהם חונכנו, האחים שלי ואני".
חמישה ילדים יש ליצחק ולחיה תשובה. אלעד, הבן היחיד והצעיר מכולם (30), מסומן כיורש של האימפריה ומכהן כסגן יו"ר קבוצת דלק וכיד ימינו של האב. מבין ארבע הבנות רק שתיים מעורבות בעסקי המשפחה: נאור, בתו השנייה של תשובה, ואורלי חכמון, הצעירה ממנה בשנה ומשמשת כנשיאת אלעד החזקות, חברת הנדל"ן הפרטית של תשובה שנטועה חזק בצפון אמריקה. האחות הבכורה, כרמית אלרואי (42), עוסקת ברפואה סינית ומפתחת את ליין הפורמולות פארמה סין; ואחות נוספת, קרן אלדר (33), היא מורה שחזרה בתשובה והתגוררה בגוש קטיף עד לפינוי.
"קשת זו עוד דרך לפצות את הבנות, כדי שלא ירגישו קנאה כלפי אלעד", מעריכים מקורבים למשפחה. "ליצחק מאוד חשובה המשפחה, והוא עושה מאמצים גדולים כדי שלא יהיה דם רע בין הילדים וכולם יהיו מרוצים. אם אורלי נכנסה לביזנס וגם גל רוצה - גל תקבל בייבי משלה. ממילא אף אחד לא מזיז כלום בלי שיצחק יאשר. בסופו של דבר, זו עדיין משפחה פטריארכלית".
"נכון שאני מדברת עם אבא כמה פעמים ביום, אחרי הכול יש לנו פרויקטים משותפים", מגיבה נאור, "אבל הבחירה דווקא בי קשורה לתחומי העניין שיש לכל אחד מהאחים במשפחה. אבא הציע את קשת בפורום רחב, ואני הבעתי עניין".
ואין כאן פיצוי על כך שלא תעמדי בראש האימפריה?
"לא תמיד היה ברור שאלעד יהיה היורש. בטח לא לאלעד. הוא לא כוון מיום לידתו לדלק אנרגיה. נתנו לו לצמוח, וזה קרה. אני חושבת שזה נפלא, והוא עושה עבודה מצוינת. בשבילנו, ארבע בנות שפתאום נוסף להן אח קטן, הוא תמיד היה יורש העצר. הנסיך הגיע. ועד היום זה ככה. אין דבר שאלעד ירצה - ולא יהיה".
שקלתם פעם למרוד? אלעד סיפר בראיון שאביכם התאכזב מאוד כשהעדיף לישון במקום לבוא איתו לעבודה בחופש הגדול.
"מרד? מכבדים את הבחירות שלנו, כך שאין סיבה להתמרד. עובדה שכל אחד מאיתנו התפתח לכיוון אחר. היו שנים שהייתה לי פנטזיה להיות רקדנית ומורה לבלט, אבל ככל שהלכתי והתגבשתי ידעתי שאני רוצה ללמוד ארכיטקטורה. בגיל 16 זה כבר היה ברור לחלוטין. ואילו הייתי צריכה לבחור מחדש הייתי עושה את זה שוב".
איך קיבלו את זה בבית?
"זה נראה טבעי, אחרי שבגיל 5 טיילתי עם אבא שלי באתרי בנייה וטיפסתי איתו על פיגומים. הייתי מציירת בתים, ואבא היה נותן לי ביקורת. למה הגג בשיפוע כזה, למה הקירות ככה. כשהבת שלי בת ה-5 מציירת אני אומרת לה איזה יופי, מדהים. אבל הוא, אפילו לא במודע, תמיד שאל למה זה ככה ותחשבי שוב".
"הנסיכה של הפלאזה"
נאור הייתה בת 24 כשאביה השלים את רכישת השליטה בקבוצת דלק, ששדרגה אותו מקבלן נתנייתי אמיד מאוד לטייקון בקנה מידה לאומי. "אף פעם לא נתנו לנו להרגיש שכסף זה העיקר", היא משחזרת. "תצליחי בלימודים, תעבדי קשה, ככה דיברו אלינו; ולא 'טוב מתוקה, קחי את כרטיס האשראי ולכי לקניון', שעוד לא היה קיים אז".
מרגיז אותך שמתייחסים אליכם כאל משפחת מיליונרים? יש בזה צרות עין?
"אין לי זמן להתעסק עם זה. לא יודעת למה, אבל אנשים באמת מתעצבנים מאנשים עשירים. הם שוכחים שמאחורי כל טייקון עומד בסוף אדם שעומד מול הראי ומצחצח שיניים".
ועדיין, הילדים שלו זוכים להרבה יותר הזדמנויות. לא כל אחת שלמדה אדריכלות פותחת משרד בגיל 26.
"אני לא כזאת גיבורה, ולא הראשונה שעשתה את זה. משרד מתחיל מפרויקט, לא מהתחייבויות מטורפות".
נאור למדה אדריכלות בבית הספר לאדריכלות פראט בניו יורק, לשם נסעה זמן קצר אחרי נישואיה לרמי נאור - צעיר פתח תקואי שהכירה בגיל 17. השניים התחתנו, בעידודו של תשובה, כשהייתה בת 20. אחרי השחרור מהצבא, שבו שירתה בחיל האוויר בקריה, עבר הזוג הצעיר לתפוח הגדול. בזמן שגל למדה אדריכלות, רמי השתלב בעסקיו של תשובה בעיר הגדולה.
בשבוע שעבר פורסם שרמי - ששימש כיועץ לחברת דלק בלרון בינלאומי, חברה בת של דלק נדל"ן - החליט לסיים את עבודתו בחברה, וזאת במקביל לשורת עזיבות בדלק נדל"ן. "רמי נתן ייעוץ לבלרון כעצמאי", אומרת נאור, "הוא מעולם לא היה שכיר בקבוצה, והעזיבה שלו במקביל לאחרים היא מקרית לחלוטין. הוא ממשיך בעסקים העצמאיים שלו, ונשאר בקבוצת תשובה גם היום".
בשנת 2006 רכש יצחק תשובה את הפלאזה, אחד מסמלי העיר ניו יורק, תמורת 675 מיליון דולרים. 400 מיליון דולרים נוספים הושקעו בשיפוצו ובתכנונו מחדש, סכומי עתק גם במונחים של נדל"ן במנהטן. לביצוע העבודה נשכרו שירותיהם של שישה אדריכלים. משרדה של נאור הופקד על תכנון הדירות וחדרי המלון, והניו יורקרים עקבו בחיל ורעדה אחר עבודתה של הארכיטקטית האלמונית שכונתה בתקשורת "הנסיכה של הפלאזה".
אלא שגם היום נאור היא לא שם מוכר בקרב הארכיטקטים המובילים. הפרויקט שהיה אמור לפתוח לה דלתות והביא לאזכורים תכופים של שמה בעיתונים ("לנאור היה מאוד חשוב שייקחו ציטוט ממנה כשכתבו על עיצוב הפלאזה", מעידים עיתונאים שכיסו את התחום), לא הפך אותה לשם דבר. כמה מהארכיטקטים הבכירים שאליהם פנינו שאלו "מי זאת" ואפילו "מי זה?" כשהתבקשו להתייחס לשמה. היה צריך לייחס לה את שיפוץ הפלאזה בניו יורק, כדי לגרד מהם איזה הנהון בלתי מחייב. גם אז אף אחד לא רוצה להסתבך עם יזם כמו תשובה ולחלק בקול ציונים לבתו.
נאור לא מתרגשת: "זה לא מפריע לי בכלל. אני עוד צעירה, ועשייה זה דבר שנבנה לאורך שנים. הרבה מהפעילות שלי קורית בחו"ל. אני לא מתחככת פה הרבה עם אנשים".
מי שכבר העז אפיין את נאור כ"אשת מקצוע עם טעם טוב, מוכשרת באופן יחסי אבל מאוד מיינסטרים. דווקא בגלל שהיא נמצאת במקום טוב מבחינה כלכלית, היא יכולה להרשות לעצמה לפרוץ דרך. במקום זה אתה מרגיש קונפורמיות מאוד גדולה בעבודות שלה, ויש בזה משהו מדכא".
מה רצית שהיא תתכנן?
"אנשים כמוה לא צריכים לעצב בתים לעשירים, אלא מבני ציבור, פרויקטים של דיור ציבורי. אילו היא הייתה מפתחת אג'נדה חברתית היה לה קל יותר להתנער מתדמית הבת של. במובן מסוים זה אפילו אמור להיות מובן מאליו בשבילה. אבא שלה הרי לא נולד מיליונר, אלא צמח במעברת כפר יונה. נאור עובדת קשה, ויש לה מוסר עבודה גבוה ויכולת להזיז דברים, שזה יתרון מאוד משמעותי בארכיטקטורה, אבל קשה לזהות אצלה סטייטמנט אישי יוצא דופן. קחי את הפלאזה, שהיה אמור למנף אותה. זה היה התמצות והזיכוך של הקונפורמיזם. התוצאה הסופית מקסימה ומקצועית, אבל גם מאוד ראוותנית. מין דיסנילנד עיצובי בלי שום דבר באמת חדשני ומאיר עיניים. הסגנון הנדל"ניסטי מסחרי של דלק נדל"ן מתלבש עליה טוב; היא לא נתפסת כגורם תחרותי בשוק, כי היא מקבלת פרויקטים מאבא שלה ומהמיליה שלו ולא מהממסד".
גם את הביקורת הזאת נאור מקבלת בקלילות: "יש לי משרד בוטיק, ואני לא מתפשרת על פחות ממושלם. יש לי לגמרי סטייטמנט, ויש בתכנון פרויקטים שיהיו פרו בונו. דיור ציבורי ומבני ציבור זה מכרזים ממשלתיים והתנהלות טיפה שונה. עוד לא הגעתי לזה. אין לי זמן".
"אצלי פמיניזם הוא לא דילמה"
באופן תמוה, מסרבת נאור לציין באילו משרדי אדריכלות ישראליים עבדה לפני שפתחה משרד. גם בראיונות קודמים היא תמיד מדלגת על הפרט הזה בביוגרפיה שלה. "אני לא רוצה להזכיר שמות, זה לא מדור פרסומי", היא מתעקשת. מה שלא מפריע לה ליחצן באגרסיביות אלבום שמתאר את שיפוץ הפלאזה ומתוכנן לצאת באוקטובר. "את הסטאז' עשיתי בניו יורק, לא משהו זוהר במיוחד", היא מפטירה.
את הרבה על הקו לארצות הברית. יש לזה מחיר משפחתי?
"אצלי פמיניזם הוא לא דילמה. אני לא יודעת אם יש מישהו שחי יותר שוויוני ממני. לא כל בעל היה מקבל בטבעיות שאשתו קמה בכל רגע ונוסעת לחו"ל. בנסיעות ארוכות אני לוקחת את הבת הקטנה שלי איתי".
אחרי כל הפמיניזם, את עדיין תיתפסי כבת של.
"כל הדיבורים על 'הבת של' מבטיחים כנראה שאשאר צעירה לנצח. אני בטוחה שבאיזשהו שלב זה יעבור. כמו עקיצה של יתוש קטן".
את לא מרגישה צורך להוכיח שקיבלת פרויקטים בזכות עצמך?
"לא בגלל הייחוס המשפחתי, אלא בגלל הפרפקציוניזם. זו תכונה איומה, כי אני רואה הכול ואני מעירה. הגעתי עם מנהל הפלאזה לחיכוכים עזים בגלל זה, עד שהוא אמר, 'אני מפנה לך את הכיסא, תשבי את פה'. כעסתי, כי תכננתי את המלון כמוצר שמעביר חוויה ומסר, ופתאום זה לא שם. למה? כי הדורמן עושה אס.אם.אסים בזמן שהוא אמור לעמוד כמו חייל. והוא לא. לימדתי את עצמי שאין מה לעשות, זה אנושי. זה חי, וגם אני צריכה לחיות עם זה. אם בהתחלה הייתי כותבת מגילות של אי-מיילים, עם פאנצ'ים כאלה ואחרים, לאט-לאט התמתנתי".
Lior-a@globes.co.il ,Chen-s@globes.co.il