"בג"ץ הוא אחת הרגליים המרכזיות שעליהן עומד הכיבוש"

"9 אזרחים, לא חמושים בנשק חם, נהרגו במשט לעזה. יכול להיות שהיתה הצדקה להרוג אותם, אבל לא נדע - כי לא תהיה חקירה פלילית. אצלנו לא חוקרים. יש אינסטינקט חייתי כמעט למנוע כל חקירה, גם אם זה מנוגד לאינטרסים שלנו - לא המוסריים, המשפטיים: אם אנחנו לא חוקרים, זה פתח לחקירה בינלאומית".

כך אומר בראיון ל"גלובס" עו"ד מיכאל ספרד, בעל תואר שני במשפט בינלאומי של זכויות אדם בלונדון, שהיה מעורב ביותר מ-100 עתירות לבג"ץ בנושאי מדיניות החיסולים וגדר ההפרדה. בין השאר מייצג עו"ד ספרד את ארגון זכויות האדם "יש דין" ואת תנועת "שלום עכשיו".

לדברי עו"ד ספרד, "פרשת המשט היא דוגמה בוטה לכך שהאסטרטגיה היחידה של ישראל היא כוח. אנחנו תינוק שיש לו צעצוע אחד: צה"ל. הסגר לא מביא כלום? מגיעות אוניות? אנחנו עושים את הדבר היחיד שיודעים לעשות - קומנדו. ואז אומרים: לא הפעלנו מספיק כוח. הפסקנו להיות הילד החמוד בשכונה, התחלנו להיות הילד המופרע, ועוד מעט ישלחו אותנו למוסד. העולם לא מאמין לנו, והטיוח בצה"ל הוא תחקיר מבצעי או עיכוב של שנים".

בג"ץ שמאלני?

"אני לא מבין איך נוצר הדימוי השקרי של בג"ץ כמוסד שמאלני שמגן על זכויות פלסטינים", אומר עו"ד ספרד. "המפלגה של בג"ץ היא לא מרצ אלא מערכת הביטחון. בג"ץ הכשיר כל פרקטיקה, כל מדיניות, ב-99% מהמקרים צה"ל קיבל את מה שביקש".

"להבנתי, בג"ץ הוא אחת הרגליים המרכזיות שעליהן עומד הכיבוש. בלי בג"ץ - וזו ספקולציה - היה קשה לשמר את הכיבוש לאורך הרבה שנים. הוא מעניק הכשר לאותו ציבור שרואה עצמו כנאור והולך לישון בלילה בידיעה שאנשים שהוא מעריך מאוד דואגים שבעל הבית לא ישתגע", הוא אומר.

"אבל מערכת הביטחון הונתה את בג"ץ - השבר הגדול ביותר היה בעניין גדר ההפרדה", אומר עו"ד ספרד. "ראיתי איך השופטים מאבדים אמון במערכת שניצלה לרעה אמון כמעט מוחלט. בתיק עזון התברר כי המדינה הסתירה את הסיבה האמיתית לבחירת תוואי הגדר, שהיה אמור להכיל 1,200 דונם של אדמה מעובדת פלסטינית. גילינו שרצו להקים שם אזור תעשייה להתנחלות צופים. הפרקליטות לא ידעה - המערכת לא אמרה לה אמת".

לדבריו, "אנחנו עומדים בפני רגע מכונן, כי מעולם לא היתה הצטברות כזו של הפרת החלטות של בג"ץ. לא רק גדולות כמו אי-הזזת הגדר בבילעין (שם המדינה חטפה פעמיים ביזיון בית המשפט) אלא קטנות, יומיומיות, כשהמדינה מעזה לבוא ביום שבו נקצב לה לעשות, ולהודיע שלא עשתה. או כשלא מדווחים על הפרות צווי ביניים. בימי אהרן ברק היתה פחות תעוזה. ויש פה לא מעט שוביניזם: אני שומע את האמרות של 'מה היא - כלומר, דורית ביניש - מבינה בביטחון'.

"כבר 3-4 שנים, כל כמה שבועות, שופטי בית המשפט העליון מתבטאים בעניין המאחזים תוך הבעת כעס גדול. הציבור לא יודע שעד היום אין פסק דין סופי אחד, שהורה לפנות אפילו פרח, או ממטרה, ממאחז כלשהו. גם לא עמונה, שם שר הביטחון הודיע לבג"ץ שיעשה - ואכן עשה".

בוז לעיתונות

"יש לי הרבה בוז לגבי התנהלות העיתונות בפרשת ענת קם", אומר עו"ד ספרד. "במקום שנציגי מערכת הביטחון בתקשורת, הפרשנים למיניהם, יתפסו את הראש ויגידו איך הדלפה לעיתונאי הופכת לתיק ריגול שאסור בפרסום, ומה זה אומר על המדינה שבה אנחנו חיים - חזרו על המנטרות של המערכת".

לדבריו, "העיתונות גם משחיתה את השפה. מרתיח אותי שמדווחים על אירועים כפי שהתקבלו בביפר מדובר צה"ל בלי לומר 'על-פי החשד'. 'פלסטיני התנפל על חייל במחסום וניסה לדקור' - יש סיכוי שיתברר שלא היתה סכין ולא התנפלות, כפי שקרה לאחרונה כמה פעמים".

* הראיון המלא עם עו"ד מיכאל ספרד - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".