אנחנו והמלחמה באפגניסטן

על קיומו של אתר "ויקיליקס" למדתי רק לאחר שהלילה פורסמו בו ממצאים ומסמכים על אופי המלחמה שמנהלות מדינות המערב נגד הטליבאן באפגניסטן. מתברר כי מדובר באתר המפרסם מסמכים מסווגים המועברים אליו. במקביל לפרסום באתר, פורסם הסיפור גם ב-3 מהגדולים והמכובדים בעתוני העולם: "שפיגל", "ניו-יורק טיימס" ו"גרדיאן".

מה שיש שם, בתמצית: הרג אזרחים; הוצאות להורג ללא משפט; הרחבת הלוחמה גם נגד סוחרי סמים והריגתם וכיו"ב. מזכיר לכם משהו? לא, לא, אל תגידו דו"ח גולדסטון, כי מה שכתוב באותו דו"ח הוא כאין וכאפס לעומת מה שנחשף הבוקר (ב') באתר וב-3 העיתונים.

אין לי כמובן שום אמפתיה כלפי אל-קעידה והטליבאן. אני חושב שהמלחמה של ארה"ב נגדם היא הכרחית וחשובה. הישגיה של מלחמה כזאת אינם מתבטאים בכיבוש מקום כזה או אחר, גם לא במספר ההרוגים מקרב אנשי הטרור.

מה שחשוב כאן הוא עצם קיומה של המלחמה, כי אין ספק שהיא מגבילה את תנועות ארגוני הטרור ומנהיגיהם, ומקשה עליהם לתכנן ולבצע פעולות רחבות היקף.

אגרוף במקום לחי

המלחמה באפגניסטן חשובה גם משום שהיא אומרת לקיצוני האסלאם שהם לא יקבלו מהעולם את הלחי השנייה, אלא אגרוף שיכה בהם. זהו מסר שחשיבותו אינה נופלת מכל הישג צבאי, מכיוון שבעולם המנטלי של האסלאם הקיצוני כל היעדר תגובה מתפרש כחולשה, המחייבת להמשיך להכות, להרוג, להרוס.

אבל כל זה לא מהווה סיבה עבורנו לשבת בשקט לנוכח גילויים אלה. אנחנו עומדים מול עולם שלא מפסיק לחטט אצלנו, כאשר המטרה היא להוכיח כי צה"ל פועל בצורה לא ראויה. למה לא לעשות שימוש במה שמונח לנגד עיני כל העולם? אם הפעולות שלנו נגד המשט מצריכות שתיים-שלוש ועדות חקירה חיצוניות, אז פעולותיהן של ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה ושאר המדינות המעורבות באפגניסטן נזקקות לעשרות ועדות חקירה.

אני לא מציע שנדרוש ועדת חקירה באפגניסטן, אחר הכול המלחמה שם היא אינטרס חשוב גם שלנו. אבל זו אינה סיבה להימנע משימוש בחומר המתפרסם באינטרנט. בשבילנו מדובר בפרסומים הכי יעילים שאפשר, כי המקור אינו אנחנו, הוא לא קשור בצורה כלשהי איתנו - וזהו מקור הנחשב לחסר פניות ואמין.

אנחנו לא צריכים להצדיק את הדברים שהתפרסמו, וגם לא לגנות. אנחנו צריכים להסביר שזו דרכו של עולם השרוי במלחמה. האתר והעיתונים טוענים כי באפגניסטן הוצאו להורג חשודים בטרור ללא משפט. באמת לא יפה, אבל איך בדיוק אפשר לנהל מלחמה באמצעות משפטים? מלחמה מתנהלת בין לוחמים, לא בין שופטים ועורכי דין.

ברור שהיה טוב יותר אם הדברים היו שונים. אבל בעולם של קנאות דתית מטורפת, של טרור רצחני שאינו יודע רחמים וגבולות, אין הרבה ברירות - כפי שמוכיחים הפרסומים הלילה.

ואת זה אנחנו צריכים להביא לידיעת כמה שיותר אנשים ומעצבי דעת קהל - ולהניח להם להסיק בעצמם מה זה אומר לגבינו ולגבי ועדות החקירה המגוחכות.