העובדה שחבר ועד בחברת החשמל הודה בשיחה עם "גלובס" כי הוא וחבריו לוועד ניהלו במשך שנה מגעים עם ההנהלה, בדבר האפשרות שיקודמו מקצועית וכלכלית במקביל למו"מ על הרפורמה במשק החשמל, צריכה לעורר היום סערה. לא רק בקרב העובדים, שעשויים לחשוד שמישהו מוכר אותם תמורת הטבות אישיות, אלא בקרב כל עובד בישראל שמיוצג ע"י ועד.
לוועד עובדים ניתנת סמכות מתוקף בחירות דמוקרטיות לא רק לייצג את אינטרס העובדים, אלא גם להחליט בכובד ראש מי מהם יפוטר, במקרים שבהם הגיעו בוועד ובהנהלה להסכמה בדבר פיטורים.
זה מחייב את אנשי הוועד להתנהלות ללא משוא פנים, בשקיפות מוחלטת ומבלי לקבל כל תמורה על עצם היותם חברי ועד. מהרגע שיש תמורה כזאת, הם אינם יכולים לייצג נאמנה את העובדים. אם תרצו, הם הופכים לשלוחה של ההנהלה.
אבל בוועד הארצי של עובדי החברה לא שמעו על כך כנראה. בזמן שהם הסכימו עקרונית לאפשרות לחלק את החברה, לפצלה ליחידות ולהפריט שליש מתחנות הכוח, הם דנו עם ההנהלה על הפיכתם אוטומטית למנהלים בכירים. ככה, בלי מכרז. הם דיברו גם על "שכר עידוד" לאנשי ועד, על רכב צמוד המקביל לזה של סא"ל בצה"ל ועל סלולרי ללא הגבלת שימוש.
את השקשוקה הזאת לא בישל רם כספי, גם לא עידן עופר. מי שמנצח על הוועד ועל המגעים הוא דוד (מיקו) צרפתי, אחד האנשים המתוחכמים בוועדי העובדים. צרפתי דאג תמיד לשדר עד כמה הוא ממלכתי ועד כמה הרפורמה במשק החשמל מסוכנת למדינה כולה. אבל בחדרי חדרים הוא מדבר ביזנס.
מי שהמציא את רוח הביזנס של ארגוני עובדים הוא יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. מיקו מעריץ את עיני, ועיני מעריך מאוד את מיקו. לכן שדרג את מעמדו והפך את צרפתי לחבר הנהגת ההסתדרות - תואר מכובד מאוד במסדרונות הארגון. לכן יש לעיני מידה של אחריות, אבל לא רק בגלל השדרוג. עיני הודיע לא פעם שהוא מקבל אחריות על ניהול המו"מ בעניין הרפורמה.
כלומר כל הסכם שיגובש יזכה לחתימתו.
עכשיו מבהירים בהסתדרות שעיני לא ידע "דבר וחצי דבר" על המגעים עם ההנהלה. אם זה נכון, עליו לערוך בדיקה יסודית ולהשתמש במידת הצורך בסמכותו לפרק את הוועד של החברה. אם לא יעביר מסר חריף שכזה, יהיו מי שיגידו שהדג מסריח מהראש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
