"קצב ראה בנשים הכפופות לו מאגר של אובייקטים מיניים"

פרק הסיכומים במשפט הנשיא לשעבר הגיע לידי "גלובס" ■ התביעה: "קצב ידע להתאים את מידת החיזור והתקיפה לכל אחת מהמתלוננות" ■ ההגנה: "נעשתה דמוניזציה לקצב"

"מתוך מסכת העדויות עולה בבירור כי הנאשם ראה בנשים הכפופות לו מאגר ממנו בחר את חלקן כאובייקטים מיניים. בתוך כך, משעה שמצאן הולמות את עניינו המיני נהג הנאשם לנצל את רום משרתו ומעמדו במשרדים בהם כיהן, ובמקביל את חובתן של אותן הנשים הללו לשהות במחיצתו ... לצד שאיפתן לבסס מעמדן המקצועי, והכל במטרה לבצע מעשים מיניים באותן כפופות".

כך טוענת הפרקליטות בפתח סיכומי התביעה במשפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הנאשם בביצוע עבירות מין חמורות ב-3 נשים שעבדו תחת מרותו בתקופת כהונתו כנשיא ועוד קודם לכן בעת שכיהן כשר התיירות.

משפטו של קצב, שנוהל תחת צו איסור פרסום גורף על פרטי התיק, הראיות והעדויות בו, הגיע לקו הגמר בחודש יוני האחרון. לבקשת "גלובס", שהוגשה באמצעות עוה"ד יורם מושקט, הותר השבוע לפרסום פרק "פתח דבר" בסיכומי הצדדים. עם זאת, נותרו חסויים הראיות והעדויות שהוצגו בסיכומים וניתוחן, כמו גם שמות המתלוננות ופרטים מזהים עליהן.

בסיכומי ההגנה שהוגשו ממשיך קצב לטעון כי התביעה והציבור ניזונים מחרושת שמועות זדוניות ושקריות נגדו ומעלילות-דם שמעלילים עליו, ומעלה את חששו מפני אי-יכולתו לזכות במשפט צודק. בין היתר מאשים קצב את חברת הכנסת שלי יחימוביץ' בזיהום עדותה של אחת המתלוננות ובפגיעה בזכותו למשפט צדק.

"הניתן לעשות צדק עם הנאשם בבית המשפט, הניתן להתבונן בראיות ללא דעה קדומה ולהסיק מהן את המסקנות הברורות מעליהן (כך במקור - אל"ו)?... האם בינינו ובין הרכב השופטים הנכבד לא מפריד אוקיינוס של שנאה, דברי-בלע שפשטו בכל אמצעי התקשורת וחלקם אף הגיעו לבית המשפט, למשל בדמות עדותה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'... שזיהמה את עדותה של... (שמה של המתלוננת הוסר - אל"ו) בכתם שאינו פחות בחומרתו מאותו כתם נפט במפרץ מקסיקו", נכתב בסיכומים.

שימוש בכוח פיזי

‎‎יותר משנה לאחר שהוגש כתב האישום נגד קצב, הסתיים בחודש שעבר שלב הסיכומים בתיק. הרכב השופטים, בראשות השופט ג'ורג' קרא, שוקד כעת על כתיבת הכרעת הדין, הצפויה לאחר פגרת בתי המשפט, בספטמבר - או אחרי החגים, באוקטובר.

קצב מואשם, ב-4 אישומים שונים, בשני מעשי אונס ובמעשה מגונה בכוח בא' ממשרד התיירות; הטרדה מינית של ה' מלשכת הנשיא; מעשה מגונה והטרדה מינית של ל' מלשכת הנשיא; וכן בהטרדת עד ושיבוש הליכי משפט ביחס אליה.

בסיכומי התביעה, הנחשפים בחלקם כיום, צוין כי קצב ביצע את מעשיו במתלוננות תוך ניסיון להשיג את הסכמתן או לכל הפחות את השלמתן למעשים, להבדיל מלכפות את עצמו עליהן בכוח. עם זאת, צוין כי "כשחש כי בנסיבות שייצר קרוב הוא למימוש יעדיו, וכי מצומצם ביותר הסיכון כי הפקידות הסרות למרותו... תסבכנה אותו הלכה למעשה בחשיפת ניסיונו המביך לכפות עליהן זממו המיני, לא היסס הנאשם והרשה לעצמו גם שימוש מוגבל בכוח פיזי".

מסיכומי התביעה עולה כי בפני בית המשפט העידו 7 נשים שונות באופיין - 3 מהן מתלוננות שטרם חלה התיישנות בעניינן - שכל אחת מהן סבלה מתקיפותיו המיניות. לטענת הפרקליטות, קצב "ידע להתאים את מידת החיזור ואת מידת התקיפה לכל אחת מהמתלוננות, על-פי מידתה, על-פי הערכתו את אופיה, ... את מידת התלות שלה בו ואת היכולת שלה להתמרד לו - ולא חדל עד שהבין את עיקשות סירובה".

ראיות מחסנות

נוכח מעשיו החמורים במתלוננות, צוין בסיכומי התביעה, נהג קצב לייצר ולשמר תיעוד מסוגים שונים על מנת להבטיח את עצמו מפני תלונה עתידית שלהן, אם תבוא. "ראיות 'מחסנות' אלה נשמרו על-ידו במשך שנים, על מנת ל'שלפן' בשעת 'צרה', בתירוץ 'שבמקרה' נשתמרו ברשותו".

את גירסתו של קצב לאירועים כינו בתביעה גירסה "נפתלת, מניפולטיבית, ערמומית", לאחר שלטענתם בחר קצב להתחמק מהעובדות ו"לעסוק בפרשנות מעוותת של מסמכים וראיות, תוך התאמתם לצרכיו".

"ארכיון אימים"

בפתח סיכומי ההגנה, סנגוריו של קצב, עורכי הדין אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא, התייחסו לטענת התביעה באשר "למאגר הנשים" שהקים קצב לשם ביצוע זממו. "לדעתה השערורייתית של התביעה הנאשם הקים לו מעין ארכיון אימים שבו טמן את שרידי קורבנותיו, כעין מרתף אימים של רוצח סדרתי הנוהג לשמר שרידי קורבנותיו, קצוות שיער, סיכת שיער, נעל בלה", כתבו בציניות.

לדברי הסנגורים, "הצגתו של הנאשם כעין כחול הזקן, הדמות המפלצתית מאגדות האחים גרים שרצח את ששת נשותיו וטמן גופותיהן בחדר פנימי בטירתו, מעוררת בכבוד הראוי בחילה, והיא עולה בקנה אחד עם מגמה ברורה של התביעה לדמוניזציה של הנאשם, וכאשר אוזלות הראיות מתחת לרגליה היא פונה אל סיפורים מעוררי פלצות ומשתמשת ... בלוגיקה עתיקה שאבד עליה הכלח, זו העושה שימוש באקסיומה בעלת אופי דתי שאינה ניתנת להוכחה".

סוף מר

גם בסיכומים מתבצר קצב בטענת עלילת-הדם שטען מרגע שהתפוצצה הפרשה. עיקר טיעוניהם של הסנגורים בפתח הסיכומים מתייחס לחולשת הראיות, אשר לטענתם גורמת להתבססות התביעה "על אמונה פנימית ועל דמות דמיונית של אב-טיפוס של מעלילה".

ההסבר למסלול שבו בחרה התביעה ללכת, הגשת כתב האישום וניהול התיק, טמון לטענת ההגנה בלחצים שהופעלו עליה להמשיך את ניהול התיק "עד לסופו המר", הצפוי מבחינתם.

ח"כ שלי יחימוביץ' מסרה בתגובה: "מדובר בדברי שקר והבל, שאין להם שמץ של ביסוס במציאות. זהו ניסיון להסיט את הדיון למחוזות בלתי רלוונטיים. אין שום קשר בין הדברים ובין עדותי, שנפרסה בפירוט רב מטעם התביעה במהלך המשפט. אדגיש כי בכל פעם שתבוא אלי אישה שהיתה קורבן לעבריינות מין - אתייצב לימינה ואעשה כל שביכולתי להושיט לה תמיכה וסיוע, כשם שעשיתי במקרה של חלק מן הנשים שהיו קורבן של קצב".