הגיעה העת לבית משפט סביבתי

יש לקדם יוזמת חקיקה שתבטיח התמקצעות ויעילות של מערכת המשפט בנושאי סביבה

הקמתו של בית המשפט הכלכלי מעידה כי התמקצעות המערכת השיפוטית היא צו השעה נוכח המורכבות המודרנית של העולם הכלכלי. אותו עיקרון מחייב גם את הקמתו של בית משפט סביבתי. נימוקיה של ועדת גושן, שיזמה את המהלך להקמת בית משפט כלכלי, מבססים במהותם את הנחיצות להקמתו של בית משפט להגנת הסביבה.

רעיון זה נדחק בעבר לשולי השיח הציבורי, בין היתר בשל היעדר מדיניות סביבתית סדורה והיעדר מודעות מספקת של הרגולטורים המופקדים על הנושא. אולם כיום, עם העלייה במודעות להגנת סביבה, ועל רקע דו"חות מבקר המדינה המצביעים על כשלי האכיפה הסביבתית, ונוכח המהפכה התחיקתית שחלה בשנים האחרונות בכנסת - על הרגולטורים הסביבתיים לשקול את גיבושה וקידומה של יוזמת חקיקה שתבטיח התמקצעות ויעילות של מערכת השפיטה בנושאי הסביבה, בדומה לזו שעברה בתחומים הכלכליים.

כמו בעניינים כלכליים, גם בתחומים הסביבתיים לא תמיד ה"סנקציה" מגולמת במחיר השוק של המוצר. לפיכך, הסעד העיקרי שעומד לבעל מניות מקופח, כמו גם לציבור שקופחו זכויותיו הסביבתיות, הוא פנייה לבית המשפט.

ועדת גושן ציינה כי בית משפט העוסק בתחומי חברות וניירות ערך מתמודד עם סוגיות כלכליות ומימוניות מורכבות, כי עולם העסקים דינמי מאוד. בית משפט הבוחן שאלת של עושק או קיפוח עומד בפני שאלות שמחייבות מיומנות משפטית גבוהה ביותר, נוכח השימוש של בעלי שליטה במכשירים פיננסיים מורכבים ובעסקאות מורכבות, בעלי השלכות עקיפות על מערך הזכויות של בעלי המניות מן המיעוט. קיום בית משפט מתמחה, שבכוחו למנוע את עושק וקיפוח המיעוט, הוא גורם מרכזי בשיפור איכות ניהולן של חברות ציבוריות, בהתפתחות שוק ההון ובשיפור הכלכלה.

דברים אלה יפים, בשינויים המחויבים, גם להגנה מפני זיהום הסביבה. המשק והתעשייה המודרנית מבוססים על פיתוח טכנולוגיות מודרניות מתוחכמות, שימוש בחומרים חדישים ומורכבים, והרגולציה המודרנית הנדרשת להגנת הסביבה בהתאם לכך, גם היא מורכבת ומתוחכמת.

אין די היום במבחן העין לאיתור זיהום אוויר. נדרשות מדידות תקופתיות, רציפות ודגימות פתע, תוך שימוש במכשור ניטור חדיש שעומד במבחנים בינלאומיים מוכרים.

כדי להתמודד עם אכיפת הרגולציה הסביבתית החדישה נדרש בית המשפט להתמקצע בתחומים שאינם חלק מעיסוקו השוטף. איכות ניהולן של חברות תעשייתיות, פיתוח בר-קיימא של המשק ומניעת הפיכתם של החוקים הסביבתיים החדשים לאות מתה, מחייבים את קיומו של מנגנון שיפוטי יעיל ומקצועי.

כמו שמחקרים אמפיריים מראים קשר ברור בין איכות ההגנות הניתנות לציבור המשקיעים לבין צמיחה כלכלית ולשוקי הון מפותחים - כך גם מדדי קיימות מצביעים על קורלציה ישירה בין ניהול סביבתי ומניעת סיכונים סביבתיים לבין תוצאות כלכליות מוצלחות ולפיתוח בר-קיימא.

כשם שבלי בית משפט שבכוחו למנוע את קיפוח המיעוט לא יתפתח שוק שבו בעלות מפוזרת של מניות - כך גם בהיעדר אכיפה אפקטיבית למניעת זיהום הסביבה לא יופנמו הסיכונים הסביבתיים בהתנהלותן של חברות מזהמות.

כמו שלבעלי השליטה אין תמריץ למכור את השליטה בשוק, כל עוד יש ביכולתם "לקחת" מן החברה טובות הנאה על-חשבון המיעוט - כך גם חברות מזהמות וגופים פיננסיים לא יפנימו את המשמעות המלאה וההשלכות הכבדות של זיהום הסביבה, כל עוד אין גורם שאוכף את הרגולציה ומאלץ את המזהם לשלם, ואת שרשרת הגופים הפיננסיים המלווים אותם לשקול סיכונים סביבתיים ולגלמם במחירי האשראי.

רק מדינה אחת בעולם - דלאוור בארה"ב - הצליחה להקים בית משפט מתמחה לעניינים כלכליים. מנגד, בתחום הסביבתי יש יותר מדיניות שהקימו בית משפט סביבתי, בהן אוסטרליה, ניו-זילנד, שבדיה, מדינות בארה"ב (טנסי, וורמונט), סין ועוד.

בית משפט סביבתי מתמחה, שירכז את הטיפול בתביעות בנושאים סביבתיים כגון איכות האוויר והמים, חומרים מסוכנים, פסולת, קרינה, משבר האקלים, וידון בתביעות פליליות, אזרחיות (פרטיות וייצוגיות) ומינהליות - יוביל לשינוי המציאות שבה היום עדיין משתלם לזהם. האתגר הסביבתי עדיין רובץ לפתחנו.

* הכותבת היא ראש המרכז להגנת הסביבה המכללה האקדמית נתניה.