לכסף אין ריח אבל לסיכון יש מחיר

הקיסר אספסיאנוס היה אובד עצות. אחרי שנתיים של מלחמת אזרחים, ודיכוי מרד היהודים שעלותו הייתה עצומה, קופת האימפריה הרומית הייתה ריקה. בצר לו הוא החליט להטיל מס על בתי השימוש הציבוריים. כשבנו, טיטוס, מחה נגד המס החדש לקח אספסיאנוס מטבע זהב, וביקש ממנו להריח אותו, ופסק: "לכסף אין ריח".

גם לכסף של כאל מרווחי סליקת הפורנו וההימורים לא היה ריח. שלוש שנים חגגה כאל בסליקת HIGH RISK באינטרנט: פורנו, הימורים, תוספי מזון. הרווחים גאו והיא הפכה לחברת כרטיסי האשראי הרווחית בישראל. אף אחד לא הריח ולא רצה להריח. אף אחד לא התעניין בסיכונים וכולם התבשמו מהתוצאות: דיסקונט והבינלאומי, הבעלים שהגדילו רווחיהם, והמנכ"ל וההנהלה, שחגגו עם בונוסים.

עד שהסיכון התממש והתברר ש-HIGH RISK כשמו כן הוא, ושלסיכון יש תג מחיר. כאל נכנסה למשבר, נקנסה, מנכ"ל אחד ו-7 סמנכ"לים הוחלפו, הרגולטור הטיל מגבלות על הלימות הון, צמיחה וחלוקת בונוסים. בשבוע שעבר התברר המחיר: רווחי כאל ברבעון השני צנחו ב-42%.

אבל אל תתבלבלו. בועז צ'צ'יק, המנכ"ל הקודם, בנה חברה חזקה ביותר, וגם כעת כאל רווחית יותר מלאומי קארד (רווח של 40 מיליון שקל ברבעון האחרון, לעומת 38 מיליון שקל), וכמעט כמו ישראכרט (רווח 45 מיליון שקל). גם אחרי רבעון קשה, כאל סיימה את המחצית עם רווח מפעולות רגילות של 104 מיליון שקל, קצב של 200 מיליון בשנה שמשאיר אותה כחברה הרווחית ביותר, לפחות לעת עתה.

ועוד עניין. אחת הפעולות המקובלות של מנכ"לים חדשים עם כניסתם לתפקיד היא לנקות שולחן, גם ישראל דוד מכיר את השיטה, וברבעון השני הוא מחק ככל הניתן. כל הוצאה שאפשר היה לרשום על חשבון תיקון ליקויי הסליקה נכנסה, מהפרשות בגין תביעות בתי עסק דרך השקעה במיחשוב ופיצויי פרישה, ועד מערכות ניהול סיכונים.

לא בכדי קפצו ההוצאות התפעוליות של כאל ברבעון השני מ-88 מיליון שקל ל-116 מיליון שקל. ברבעונים הבאים, כשההוצאות ירדו לרמתן הרגילה, כבר יוכל דוד להראות עלייה יפה ברווח.