פופוליזם הגירוש

יום רביעי, בניין הקריה בתל אביב. שר הביטחון, אהוד ברק, יודע שההודעה הבהולה על מינויו של האלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל עדיין לא פיזרה את הלכלוך שהותירה פרשת המסמך המזויף. בכירים במפלגת העבודה מנצלים את האווירה כדי לתקוע עוד חצים בתדמיתו המחוררת ממילא של היו"ר, אז ברק עושה מה שכל פוליטיקאי יודע לעשות הכי טוב: ספין. הוא דורש מהממשלה לדון מחדש בסוגיית גירוש ילדי הזרים, כך שאולי גם 400 הילדים המיועדים לגירוש מתוך 1,200 סך הכול יזכו להישאר בארץ.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יכול היה להתנגד באלגנטיות, אבל הדיון הזה משרת גם אותו. הוא הרי כבר לא נשוי לשרה מודל 96, זו שמשתוללת וזורקת נעליים, אלא לשרה מודל 2010: עובדת סוציאלית רחומה, האמא תרזה של ילדי הזרים. היא כבר פנתה בשבוע שעבר לשר הפנים אלי ישי (או יותר נכון לערוץ 2 בשיא הפריים-טיים) וביקשה שישקול מחדש, שיתחשב בילדים. אז מה אם ההחלטה בעניין הילדים התקבלה בממשלה, בתמיכת בעלה? הרבה יותר קל להטיל את כל האחריות על השר הסורר מש"ס. כי הוא הרי גזען, איש חשוך, כזה שבקיא ביהדות אבל לא בהיסטוריה המודרנית שלה, בטרגדיה שהפכה גם אותנו לפליטים. כי אף אחד לא באמת מנסה להבדיל בין פליט מדרפור למהגר עבודה מהפיליפינים. הרבה יותר קל להיות פופוליסט, הרבה יותר נוח להיות נאהב על ידי התקשורת, שעסוקה בניהול קמפיינים שטחיים במקום לשאול שאלות.

מסתפקים בחצי כותרת

תרשו לי לנחש שאהוד ברק לא טרח להעמיק בסוגיית העובדים הזרים. הוא מכיר אותם ממגדלי אקירוב, ושם הם באים רק לביקור קצר. מנקים, מצחצחים והולכים הביתה. גם הם גרים בתל אביב, אבל בצד הפחות נוצץ שלה. בחצר האחורית שאף אחד לא באמת רוצה לראות, אבל תמיד טוב שהיא שם. במגדלי אקירוב, בכוכב הצפון או סתם בשכונות המרכזיות של העיר, לא מבינים את תושבי דרום העיר הוותיקים. מדוע הם חוששים מהזרים, מדוע הם קוראים שלא להשכיר להם דירות. גם בערד ובאילת הפגינו נגד העסקת הזרים, ובת"א התקוממו על כך. הם הפגינו כי עובדים זרים לא מקבלים ג'וב בחברת ביטוח, הם לא עורכי דין ולא פרסומאים מדליקים. הם סתם מקרצפים חדרי מלון, ומי שקרצף אותם עד היום היו אותם תושבים מערד או מאילת.

בעידן הפופוליזם אין מקום למדיניות ארוכת טווח. יש 1,200 ילדי זרים? אז בואו נחליט מה יעלה בגורלם בלבד. לגבי הילדים שיגיעו בהמשך, נטפל בהמשך. בכלל, הכי טוב אם אחרים יטפלו. עד אז הרי תתחלף ממשלה, אלי ישי יהיה שר השיכון או התמ"ת או השד יודע מה, אז בשביל מה להקים מהומה? אף אחד לא מנסה לגעת בשורש העניין, בלב הבעיה: אם המדינה מביאה לארץ עובדים זרים, היא צריכה לדעת שהם לא רק ידיים עובדות, הם גם בני אנוש שמתאהבים, ואפילו, שלא נדע, מביאים ילדים. ואם המדינה כל כך בטוחה שהיא חייבת 90 אלף עובדים זרים לחקלאות, לבניין ולסיעוד, אז שתביא בחשבון שהם גם יבנו פה משפחות. ובמקום להשתמש בשיטה הנבזית של הדלת המסתובבת, שבה אחרי חמש שנים החמור עשה את שלו ובמקומו נביא חמור אחר, נאפשר להם להישאר כאן. ואם זו הצעה כל כך קיצונית, שמערערת רחמנא ליצלן על הקיום היהודי שלנו, אז אל תביאו עובדים זרים בכלל.

חושבים שברק ונתניהו מסוגלים לגעת בקרביים של הבעיה ולקבל החלטה אמיצה שתשנה אחת ולתמיד את המדיניות המעוותת הנהוגה כיום? תחשבו טוב. ביבי יסתפק במכתב המרגש של שרה, וברק יסתפק בחצי הכותרת שקיבל אתמול. ככה, עד הספין הבא.