השמש של סולאר בספרד שקעה - בישראל היא עדיין זורחת

חברת Solaer צמחה בקצב מרשים במשך שנים, יחד עם כל התעשייה הסולארית בספרד, הודות לסובסידיות חסרות תקדים ■ כשהשוק שם הגיע למיצוי, החברה החלה לשלוח זרועות לישראל

כיצד מצליחה חברה בעלת הון עצמי של 3,000 אירו להגיע בתוך ארבע שנים למחזור מכירות של יותר מ-200 מיליון אירו? התשובה טמונה בתעשיית ייצור החשמל הסולארי בספרד, אחת התעשיות התזזיתיות ביותר בעולם כיום.

מ-2005 ועד סוף 2008 זינקה חברת Solaer בזכות תמריצים וסובסידיות חסרי תקדים מהממשלה הספרדית, עד שהתעשייה הסולארית שם הגיעה לרוויה. עכשיו, לאחר שהתרגלה לצמיחה, מחפשת החברה אפיקי הכנסה בארץ רווית שמש אחרת - ישראל.

לאחרונה ביקר בישראל איגנאסיו ארגנזה אלווארו, מנכ"ל, מייסד ובעלים משותף ב-Solaer, שנחשבת לאחת מכוכבות הטרנד הסולארי בספרד. אלווארו זיהה את ההזדמנות הענקית שטמן התחום הסולארי בספרד ב-2005 עד שקפא על שמריו ארבע שנים מאוחר יותר. בראיון ל"גלובס" הוא מסביר למה הגיע דווקא לישראל כדי למצוא שובע לרעב הספרדי.

"גרמניה, השוק הגדול בעולם, היא תחרותית מדי", אומר אלווארו. "צרפת מעניינת מבחינת התעריפים אבל היא מוגבלת יחסית. לעומת זאת, ישראל מזכירה לי את ספרד של 2005. היא נמצאת באותו קו רוחב של האיים הקנריים, והשמש כאן מייצרת 15% יותר מאשר בספרד".

"לא האמנתי כשראיתי את המספרים"

נוסף לישראל, Solaer נמצאת במגעים להשקעות גדולות בהודו ובבולגריה. בהודו אלה רק בדיקות היתכנות, אך בבולגריה כבר נחתמו חוזים להקמת מתקנים בהספק כולל של 25 מגוואט. השלוחה הישראלית שהוקמה ל-Solaer בארץ תהיה שותפה בשני המיזמים.

במשך חמש שנים ניהל אלווארו סניף מקומי של מורגן סטנלי במחוז אסטוריאס בספרד, עד שב-2001 החליט שהוא בשל לפתוח עסק עצמאי בתחום בנקאות ההשקעות. ארבע שנים לאחר מכן הוא גילה את הסקטור הסולארי והבין שהוא מכרה זהב. "נחשפנו לתחום הסולארי כשחיפשנו אפיקי השקעה חדשים שיהיו אטרקטיביים עבור הלקוחות שלנו", אומר אלווארו. "כשראיתי את המספרים פשוט לא האמנתי".

ב-2004 עברה בפרלמנט חקיקה לעידוד ייצור חשמל ממקורות אנרגיה סולאריים. החקיקה הספרדית הבטיחה את התמריצים וההטבות הגדולים ביותר שהוצעו עד היום ליזמים סולאריים בעולם. התעריף המקורי לרכישת החשמל עמד על 45 סנט (כ-2.25 שקלים) לקוט"ש למשך 25 שנה. לשם השוואה, התעריף המקביל בישראל עמד על 2.04 שקלים למשך 20 שנה.

הבדל נוסף בין ישראל לספרד נעוץ בהתנגדות הקשה שיש בישראל להקמת מתקנים קרקעיים. עד כה לא אושרה בישראל הקמת מתקנים כאלה, אפילו לא באופן עקרוני, על רקע הסתייגויות של משרדי הביטחון והחקלאות, ארגונים סביבתיים וחברות מתחרות המתמחות בהתקנה על גגות. בספרד, לעומת זאת, ניתנה דווקא עדיפות לקרקע, מתוך ראייה שמתקנים גדולים יותר הם בעלי כדאיות כלכלית גדולה יותר.

"העוגה בישראל מספיק גדולה"

"ב-2005 יזמים בספרד יכלו להגיע בקלות לתשואות של 11%-12% על ההשקעה הכוללת, לא רק על ההון העצמי", אומר אלווארו. "הקרקע הייתה זולה ועלויות המימון נמוכות, כי הבנקים הסכימו להעמיד אשראי בגובה 80% מההשקעה במרווחי ריבית של 2.5% על הליבור. ההוצאה המשמעותית היחידה הייתה עלות המערכות, שעמדה אז על 3.8 סנטים לוואט וירדה מאז ל-1.5 סנטים".

אלווארו הנלהב מיהר לחפש שותפים עסקיים ולהקים חברה להתקנת מערכות סולאריות. "אף אחד לא הבין אז על מה מדובר. לבעלי הקרקעות הייתי צריך להסביר איך הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עובדת ואיך תאי הסיליקון הופכים אנרגיית אור לחשמל. הם פשוט לא האמינו שזו טכנולוגיה מדעית. התחלנו לגייס אנשי מקצוע מהתחום, כמו מהנדסים. אמרתי להם בפגישות: 'אתם לא יודעים מה יש לכם ביד. זה זהב ואנחנו הולכים למכור כמו משוגעים'".

החברה הקטנה שהקים אלווארו עם שני שותפים נרשמה ב-2005 והתחילה לעבוד עם הון עצמי של 3,000 אירו שהזרימו אלווארו (50%) ושני שותפיו (25% כל אחד). "עבדנו כמו מטורפים. בתוך שנה הגענו למכירות של 25 מיליון אירו. ב-2007 שילשנו ל-78 מיליון אירו ובשנה שעברה מכירותינו היו 210 מיליון אירו", אומר אלווארו.

עד היום Solaer הקימה 29 מתקנים סולאריים קרקעיים בדרום ספרד בהספק של בין חצי ל-12 מגוואט. ההספק הכולל של החשמל שמייצרים המתקנים שלה הוא 60 מגוואט וההשקעה הכספית הכוללת היא 400 מיליון אירו. לדברי אלווארו, "השוק הספרדי כבר התבגר. היום בנקים לא מוכנים לתת מימון והתעריפים נמוכים מאוד. הממשלה סובלת ממשבר אמון ולבנקים אין כסף. גם ההליכים האדמיניסטרטיביים הפכו מסובכים יותר. זה לא כמו גרמניה, שם עם מסמך אחד בלבד אפשר לצאת לדרך".

יזמים ישראלים משוכנעים שהביורוקרטיה כאן היא הכי גרועה בעולם.

אלווארו: "הרגולציה שלכם בסך הכול בסדר. אתם מדינה די יציבה. יש כאן שילוב כמעט מושלם של שמש, תעריפים נוחים, יציבות רגולטורית ובעיקר, כסף פנוי. בכל העולם יש מחנק אשראי והבנקים לא רוצים לראות את היזמים. כאן הבנקים משדרים מסר הפוך. העוגה גדולה מספיק לכולם".

ומה לגבי המציאות הפוליטית?

"זה נכון שקשה לשכנע משקיעים בספרד להשקיע כאן ישירות בגלל מה שרואים בטלוויזיה. דווקא יש לנו משקיע בחברה בספרד שרוצה להשקיע גם בישראל, אבל זה בגלל שהוא יהודי".

בשוק פועלות עשרות חברות. איזה יתרון יש לכם על פניהן?

"ידע וניסיון. יש לנו מתקנים קרקעיים שמייצרים 60 מגוואט".

נתח של 10% תוך חמש שנים

לצורך פעילותה בישראל הקימה Solaer חברה-בת בשם Solaer ישראל, בראשות אלון שגב, שהוא גם שותף בבעלות על החברה. שגב הכיר את אלווארו ב-2007 כשנסע לעבוד בתעשייה הסולארית הספרדית. מאז הקמתה באוקטובר 2009 הספיקה החברה- הבת להתקין בישראל 13 מערכות PV (פוטו-וולטאיות) קטנות בהספק 50 קילוואט כל אחת על גגות בתים. החברה מתכננת לעלות מדרגה למתקנים בינוניים בהספק של 630 קילוואט, ולצורך כך היא מנהלת מגעים עם קבוצה עסקית גדולה הפעילה בתחום האנרגיה והתשתיות.

בספרד התקנתם כמעט רק מתקנים קרקעיים, בישראל עדיין אין אפילו תוכנית מתאר להקמת מתקנים כאלה. זה לא מתסכל?

"זה נכון שהכסף הגדול נמצא בקרקע, אבל אנחנו מבינים שכרגע זה מסובך להקים מתקנים כאלה בישראל. אנחנו לא ממהרים. התחלנו עם הקטנים, אנחנו ממשיכים לבינוניים ואחר-כך נגיע לגדולים. יש כאן פוטנציאל עצום ומבחינתנו, אם נגיע בתוך חמש שנים לנתח שוק של 10% בישראל, נהיה מאוד מרוצים".

השוק הסולארי בספרד: מנסיקה להתרסקות

השוק הסולארי בספרד נחשב לשני בגודלו בעולם אחרי גרמניה. מבחינת קצב ההתקנות הוא כנראה השוק התזזיתי בעולם. קצב הגידול של התקנת מערכות סולאריות במדינה עלה בתוך שנים ספורות במאות אחוזים, רק כדי לצנוח ביותר מ-95% בשנה שעברה.

ב-2008 זינקה ספרד למקום הראשון בעולם בקצב התקנת מערכות סולאריות לייצור חשמל, עם 2,600 מגוואט שהותקנו במהלך השנה - הספק השווה לזה של תחנת הכוח הגדולה ביותר בישראל. ואולם, הגל הסולארי נבלם בפתאומיות ב-2009: רק 69 מגוואט של מערכות סולאריות הותקנו במהלך השנה כולה.

באיגוד האירופי לאנרגיה סולארית (EPIA) מציינים מספר סיבות למחלה הספרדית: הכבדה ניכרת בהליכים הביורוקרטיים לקבלת רישיונות, עיכובים בהקצאת מכסות התקנה, והפחתת התעריפים המשולמים ליצרנים. כל אלה, נכתב בדו"ח השנתי של האיגוד, הביאו למצב שבו יזמים רבים החליטו לעכב ביצוע פרויקטים שכבר זכו באישורים המתאימים.