המדינה תנמק: מדוע החינוך החרדי פטור ממתמטיקה ואנגלית

זאת בתגובה לעתירה הטוענת כי "מערכת החינוך החרדי לא נותנת בידי תלמידיה את הכלים להשתלבות יצרנית בשוק העבודה ופוגעת בכבוד האדם ובחופש העיסוק של תלמידיה"

המדינה תנמק בתוך 4 חודשים בפני בג"ץ מדוע לא יבוטל "חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים", המעניק פטור למוסדות חינוך חרדיים מלכלול את לימודי הליבה בתוכנית הלימודים שלהם - כך קבעו אתמול (א') שופטי בג"ץ, דורית ביניש, מרים נאור ועוזי פוגלמן, בצו על-תנאי שהוציאו נגד המדינה.

זאת, במסגרת עתירתם לבג"ץ של הפרופסורים אמנון רובינשטיין ואוריאל רייכמן, שהוגשה לפני כ-4 חודשים באמצעות עו"ד רענן הר-זהב בדרישה לבטל את החוק.

לימודי הליבה כוללים עברית (שפת אם), מתמטיקה, אנגלית, תנ"ך, היסטוריה, ספרות, גיאוגרפיה וכן יהדות וציונות.

במקביל, הרכב השופטים הורה כי המשך הדיון בעתירה יתקיים בפני הרכב מורחב של 9 שופטים, שייקבע על-ידי הנשיאה ביניש.

השופטים החליטו לתת לממשלה ולכנסת פרק זמן של 4 חודשים למתן תשובה, בשל הצורך לאפשר לכנסת למצות את הדיון בהצעת חוק פרטית שהוגשה בחודש יולי, הקוראת לבטל את חוק הפטור, תוך קביעת סייגים מסוימים.

"אנו סבורים כי יש מקום לאפשר לכנסת לקיים את ההליך שהחל סמוך לאחר הגשת העתירה", כתבו השופטים בהחלטתם.

בעתירתם של רייכמן ורובינשטיין, שכאמור הוגשה לפני כ-4 חודשים באמצעות עו"ד רענן הר-זהב, חובת המדינה היא להבטיח חינוך נאות לכל אזרחיה על-ידי קביעת תוכנית לימודי ליבה במקצועות הבסיסיים כתוכנית חובה בכל מוסדות החינוך.

העותרים טוענים כי "חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודים" פוגע בזכותם החוקתית של תלמידי הישיבות הקטנות לכבוד האדם ולחופש עיסוק. היעדרם של לימודי ליבה פוגע בכבוד האדם של כל תלמידי הישיבות הקטנות, שכן הוא מגביל את יכולתם לבחור את מסלול חייהם - ובכך פוגע באוטונומיה הבסיסית של האדם, העומדת בבסיס מושג כבוד האדם.

לדברי העותרים, החוק מעודד מערכת חינוך שאינה נותנת בידי תלמידיה את הכלים הבסיסיים להשתלבות יצרנית בשוק העבודה הישראלי.

בדיון שהתקיים בעתירה לפני שבועות אחדים בבג"ץ, טענו נציגת הפרקליטות, עו"ד דינה זילבר, ונציגת המחלקה המשפטית של הכנסת, עו"ד רוקסנה שרמן-למדן, כי מדובר בחוק מידתי, שתכליותיו אינן מתן פטור גורף מלימודי הליבה למוסדות החינוך החרדיים.

"נושא הליבה הפך למושג חברתי טעון בחברה הישראלית", אמרה עו"ד זילבר. "צריך להפריד הפרדה בין התחושה האזרחית לבין השאלה המשפטית. ראוי לבסס שהזכות לחינוך לא נפגעה, ומדובר בעצם מבחינה משפטית בפטור לכיתות ט' עד י'. עד כיתה ח' הם אמורים ללמוד את תוכניות הליבה".