עסקאות קלינטק במאות מיליוני אירו בין חברות ישראליות לאיטלקיות

רוני בנטוף, נשיא לשכת המסחר והתעשייה ישראל-איטליה: "באיטליה רואים בישראל מקור ידע חשוב, זו תהיה טעות של משקיעים ישראלים לא לכוון לשם כספים"

לרוני בנטוף, נשיא לשכת המסחר והתעשייה ישראל-איטליה, יש תחזית מעודדת לישראלים המשקיעים במדינה בתחום הטכנולוגיות הירוקות: לפי ניתוחיו, 2011 תהיה שנת ההבשלה בארץ המגף, כאשר יבוצעו עסקאות דו-לאומיות בתחום הקלינטק בהיקף מצטבר של יותר מ-300 מיליון אירו.

"המשקיעים הישראליים צריכים להפנים את העובדה שקלינטק אינו חזות הכול, ובכמה מובנים הוא אפילו פסה", הוא אומר בראיון ל"גלובס" במהלך ביקור בישראל, "כבר שנים שהוא אינו מתקדם לכיוונים המיוחלים. לכן, מוטב לשים את הדגש על טכנולוגיות משופרות, כאלה שיש בכוחן להביא לניצול מרבי של האנרגיה המיוצרת בגישות הקלינטק השונות".

בנטוף, שגר במילאנו ושותף בחברה איטלקית המפעילה מתקנים להפקת אנרגיה סולארית, סבור שהשקעות במחקר ובפיתוח יביאו לפריצת דרך בניצול האנרגיה המתחדשת.

לדבריו, אם כך יעשה, הרי שהישראלים ימצאו בשנים הקרובות שוק צמא ונוח לעסקים באיטליה, כמו בשאר אירופה. "באיטליה רואים בישראל מקור חשוב בתחומי האנרגיה המתחדשת והתעשיות עתירות הידע. זו תהיה טעות מצד משקיעים ישראלים לא לכוון כספים לשוק הזה.

"יש אנשי עסקים איטלקים רבים שאני מכיר, שמדברים בהתלהבות, למשל, על סטף ורטהיימר, שהקים את ישקר ממסגרייה קטנה. האיטלקים בשלים לעסקאות בתחום האנרגיה המתחדשת, ויש לא מעט תעשיינים שירצו לעשות מהלכים שיוזילו להם את תהליכי הייצור. יש כאן חלון הזדמנויות שאסור לישראל לפספס אותו. האיטלקים מחשיבים את ישראל כמעצמה עתירת ידע".

לא רק מותגי אופנה

לנציגי איטליה בלשכת המסחר הדו-לאומית בת"א נמאס מכך שהמדינה נתפסת בעיני רוב הישראליים כיעד תיירותי שרווי במותגי אופנה, אוכל משובח, ראש ממשלה צבעוני ושנוי במחלוקת, ובעיקר - הרבה סקס-אפיל.

שם היו מעדיפים לדבר עסקים, למרות שבנטוף ממעט בהצגת מספרים אודות הקשר. "מי שפתח את הדלת לקראת מהלכים משותפים לאיטליה ולישראל הוא ראש הממשלה, סילביו ברלוסקוני", אומרת מנכ"לית לשכת המסחר, גאיה מולכו. לדבריה, בביקורו לאחרונה בישראל, בין נטיעת עץ ביד ושם לבין ארוחת ערב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא סלל את הדרך לעסקה אפשרית של מכירת מטוס אימונים איטלקי לחיל האוויר הישראלי.

"גם השקט הביטחוני ששורר בישראל בשנים האחרונות מכשיר את הקרקע לקראת מהלכים עסקיים", אומר בנטוף. "רוב האיטלקים בעד הפרדה בין הפלסטינים לבין הישראלים, אבל הם למדו שהלאומנות נמצאת בצד אחד והביזנס בצד השני".

בפיאמונטה בוחרים פרויקטים בפינצטה

גם מנכ"ל לשכת המסחר של טורינו, גואידו בולאטו, מנסה לקדם מיזמים משותפים עם משקיעים ישראלים במחוז פיאמונטה. מחוז זה מדורג ראשון באיטליה בתחום ההשקעות הפרטיות במחקר ופיתוח, ובו 200 מרכזי מחקר ופיתוח ציבוריים ופרטיים, 400 מעבדות, ארבע אוניברסיטאות ושישה פארקים למדע טכנולוגיה.

באחרונה אירח המחוז משלחות ישראליות ובהן נציגי חברות בתחומי טכנולוגיות מידע ותקשורת, תעשיות בתחום התעופה והחלל ועיצוב תעשייתי.

בתחילת אוקטובר אף תגיע לישראל משלחת ממחוז פיאמונטה בשיתוף לשכת המסחר ומכון הייצוא. בין חבריה יהיו נציגי מרכז ההשקעות והסחר הבינלאומי, נציגים ממכוני מו"פ, אנשי עסקים ונציגי לשכת המסחר של טורינו.

גם בתחום הביומד האיטלקים מציעים שיתוף פעולה להשגת מימון אירופי. לאחרונה נחתמו הסכמים בין פארק הביומד בפיאמונטה שבאיטליה לבין שלושה גורמים ישראלים: פארק התעשייה ביו-נגב, ביו-ירושלים ומתי-מו"פ.

ההסכמים כוללים חילופי ידע, שת"פ בייצור ובשיווק מוצרים ופנייה משותפת לבקשת מימון מתוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי. בנוסף, הפארק עובד מול חממת רד-ביומד מ-2007.

פבריציו קוניצ'לה, מנהל הפארק, אומר כי הוא מתמקד כעת בעיקר בתחום הקרדיולוגיה ובתחום המחלות הדלקתיות. "כדאי לסטארט-אפים ישראליים לעבוד עם חברת שכבר נמצאות בשוק המקומי האירופי, בשל החיסכון הכספי שבכניסה לשוק זר", אומר קונצ'ילה. לדבריו, השותפות יכולה לסייע לחברות הישראליות גם להגיע לקרנות הון סיכון איטלקיות.

פעילות הביומד בפארק ממומנת בחלקים שווים על-ידי ממשלת מחוז פיאמונטה והמגזר הפרטי. הפארק כולל 60 חברות, כמחציתן סטארט-אפים והיתר חברות מבוססות, וכן מספר מרכזי מחקר.