לא נגד מרגלית - בעד הציבור

אחרי שהחינוכית הצליחה פעמיים לסכל החלטה לסגור אותה, הגיע הזמן לעשות זאת

משרד האוצר סופג לא פעם ביקורת קשה על מהלכיו, גם כמובן בעיתון זה. לכן מן הדין להעמיד דברים על דיוקם כאשר מוטחות באוצר האשמות חסרות יסוד. העניין הוא ההתנהלות הכספית והחוקית בטלוויזיה החינוכית בכלל, וקיום מכרזים הוגנים בפרט.

כרגע מתמקד עניין המכרזים בתפקידו של מנחה ערב חדש דן מרגלית, שחוזהו הגיע לסיומו. אתמול (ב) נערך דיון בעניין הזה במועצת העיתונות, שם השמיע מרגלית טענות נגד האוצר, שמן הראוי לבחון את אמיתותן.

מרגלית: "החשב הכללי לא צריך להחליט מי יהיה מגיש של 'ערב חדש'". חוק המכרזים תקנה 24 מחייב את האוצר לדרוש מכרז, ולוודא כי המכרז יהיה תקין. הבחירה במנחה נעשית על-ידי ועדה, וכמובן שגם מרגלית יכול לגשת.

מרגלית: "עד כה לא נדרש אף אחד (בחינוכית) לגשת למכרז חוץ ממני". העובדות: מכתב של האוצר אל מנכ"ל החינוכית מיום 13.9.10: "נבקש לקבל את אישורכם על קיום מכרז... לגבי כלל המנחים, ולא רק לעניין ההתקשרות עם דן מרגלית".

מרגלית: "האוצר נוקם בי בגלל תמיכתי בחשב הכללי לשעבר ירון זליכה". העובדות: זליכה פרש מהאוצר בנובמבר 2007, כלומר לפני 3 שנים, שבמהלכן התחלפו רוב הפקידים הבכירים וגם השר. אז עכשיו הם נזכרו "לנקום"?; מרגלית לא היה התומך היחיד של זליכה, ולא ידוע על מעשי נקמה בשל כך.

מרגלית: "הם (האוצר) רוצים למנוע את שובי ולעכב את המכרז". העובדות: האוצר דרש כמה פעמים, כאמור, לקיים את המכרז, אולם החינוכית לא עשתה זאת, בניגוד לנדרש בחוק; בפעם הזאת גיבשה החינוכית הצעה למכרז, לאחר שהובהר לה כי תקציבה ייפסק אם לא תעשה את הנדרש בחוק. לדעת האוצר נראית הצעת החינוכית כתפורה על-פי מידותיו של מרגלית. האוצר שומר על האינטרס הציבורי כאשר הוא עומד על כך שהמכרז יהיה נקי והוגן.

חשש ממכרז הוגן?

קשה להבין מה פה בכלל הבעיה? הרי אף אחד לא מונע ממרגלית לגשת למכרז. אז על מה המאבק שלו? האם הוא חושש ממכרז שאינו תפור בשבילו?

מכל מקום, יש פה עניין עקרוני בהרבה של החינוכית כולה. מבחינת הציבור הערוץ כמעט אינו קיים, ומספר הצופים הכמעט אפסי בתוכניותיו מעיד על כך. אחרי שפעמיים החינוכית הצליחה לסכל את ההחלטות על סגירתה - הגיע הזמן לבצע זאת ולהפסיק את בזבוז הכספים הציבוריים.

הציבור לא צופה, אבל משלם

יש לפרשת החינוכית גם פן ציבורי, לא רק חוקתי. עלות ההפקה של כל תוכנית היא כ-70-80 אלף שקל. מספר הצופים בתוכניות הוא כמה עשרות, למעשה קרוב לאפס. איזו הצדקה יש להוציא כסף של הציבור על תוכניות שהציבור אינו רוצה בהן?

אם מרגלית, תושב סביון, הוא אכן לוחם בשחיתויות, כפי שהוא מתיימר להיות, הוא צריך להיות הראשון שידרוש את הפסקת תוכניתו, לא כן?