הפקולטה למדעי הפיג'מה: סטודנטים במשרה מלאה - ובלי תואר

כתבת G נרשמה בגוגל והרכיבה לעצמה מערכת שעות מרתקת: לימודי משפטים עם פרופ' גבריאלה שלו, רפואה עם פרופ' יורם יובל, וגם אסטרונומיה, ערבית ואפילו אוריגאמי וקבלה

השבוע נפתחה שנת הלימודים האקדמית בחלק מהמוסדות האקדמיים ובשבוע הבא יצטרפו גם השאר. סטודנטים וסטודנטיות ממגוון הגילאים יצאו אל האוניברסיטאות והמכללות וישקדו על התארים; ייבלעו בכיתות הלימוד, יסכמו ויצלמו, יקראו וישננו, חלקם יתאהבו בחבריהם לספסל הלימודים, אחרים ישקלו באופן עקבי הברזה בשעת בוקר מוקדמת וגשומה. יהיו כאלה שיסתגרו בתקופת המבחנים בחדריהם ויכססו ציפורניים, יהיו מי שישלבו פרנסה וינהלו חיים כפולים, ולעומתם יהיו כאלה שיזכרו את התקופה כיפה, כפרועה וכנטולת הדאגות של חייהם.

אבל ישנו מקור נוסף ללימודים מלבד המוסדות המוכרים. הוא אמנם לא כזה שמנפק נקודות זכות, מבחנים, עבודות סמינריוניות ומעבדות מחקר; אבל המקור הזה הוא בחינם, נגיש, כמעט אישי, ורק אצלו אפשר לעשות פאוז על המרצה בכל רגע נתון. זוהי רשת האינטרנט.

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית יצאנו למחקר על העולם האקדמי המסתתר במסדרונות הרשת. לשם כך גיבשנו מערכת שעות מסודרת; בכל זאת, מסגרת היא תנאי הכרחי ללימודים פוריים. ביקשנו גם לשבץ קורסים מהדיסציפלינות הקשות, המורכבות והמבוקשות שישנן, כדי למתוח את גבולות הרשת ולבחון עד כמה הן מקצועיות ויעילות. ניסינו גם להתמקד בלימודים בשפה העברית כדי לאתגר את ההיצע הקיים ולבחון את מידת הנגישות.

הוחלט כי בשעה 08:30 אלמד מבוא לאסטרונומיה, בשעה 09:30 אגלוש ללימודי משפטים, בשעה 10:30 אחרוק שיניים בלימודי ערבית מדוברת, ואחריהם אצא להפסקת אוכל. בשעה 12:30 אלמד רפואה, לאחר מכן אתפנק בשעה של לימודי פנאי ואמנות, בשעה 14:30 אצא ללימודי כלכלה וקידום אתרים, ואקנח בלימודים מתחום הניו אייג'.

עמוס? אכן כן. אבל כאלה אנחנו, הסטודנטים של האינטרנט. כשלא צריך לרוץ מפקולטה לפקולטה, מקמפוס לקמפוס, ורק לשבת על הכיסא המרופד, אפשר להספיק הרבה מאוד. הרבה יותר, כך מתברר.

המחקר הסמי-אקדמי על הרשת האקדמית נפתח, איך לא, בגוגל. זוהי המזכירות של הרשת, ושם עובדים 24 שעות ביממה. אין מזכירה חמוצת פנים, לא צריך למלא טפסים מציקים, והיחס אישי, אדיב, ואינו אנושי במובן הכי טוב של המילה.

הקלדנו "לימודים חינם באינטרנט" והתקבלו תוצאות. ראשית נכנסנו לאתר studytv. זהו אתר בעברית שבו מרוכזים שיעורים מצולמים שונים המחולקים לקטגוריות: מבית הספר היסודי ועד לאקדמיה. נכנסנו ללימודי האקדמיה והגענו ללימודי המבוא לאסטרונומיה. לחיצה על הלינק הובילה לאתר הערוץ האקדמי של אוניברסיטאות חיפה בשיתוף הטכניון, בר אילן, והאוניברסיטאות הפתוחה והעברית.

בשלב זה נתעכב על האתר הנ"ל. מדובר בפנינה של ממש, אי של שפיות, באר של מידע, נהר של מושגים, יקום של כוונות טובות וגן עדן לאוטודידקטים. הערוץ האקדמי נוסד בשנת 1994 על-ידי נשיא אוניברסיטת חיפה באותם ימים, פרופ' אהרון בן-זאב. תחילה שידר כמה שעות ביום בערוץ הקהילתי בכבלים, ולאחר מכן קיבל אפיק משלו בחברת מת"ב המיתולוגית. בשנת 2007 סירבה חברת הוט להמשיך את החוזה, ולחץ ציבורי ופניות של מכובדים לא הפכו את ההחלטה. הערוץ עזב את השידור בכבלים ומצא את משכנו באינטרנט. בכך הפך לערוץ המשדר 24 שעות ביממה, וכולל יומן אקדמי יומי ועשרות הרצאות מצולמות, ביניהן סדרות של ממש במגוון המקצועות האקדמיים.

בערוץ האקדמי "פגשתי" גם את פרופ' נועם סוקר, אסטרופיזיקאי מהטכניון. במשך שבוע היה פרופ' סוקר שותפי לקפה של הבוקר, ולא יכולתי לבקש שותף טוב ממנו כדי לפתוח את היום. מדובר בקורס מצולם של מבוא לאסטרונומיה, ומשך כל שיעור 27 דקות. במהלכו סוקר מלמד על היווצרות כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים וערפילית פלנטרית, על מערכת השמש, מטאורים וחגורות אסטרואידים, ועל עוד הרבה מאוד מונחים מפוצצים שמקבלים פתאום צורה ותוכן.

כך למדתי, למשל, שבעוד חמישה מיליארד שנים כל העסק כאן ייגמר. למעשה, אנחנו עכשיו באמצע של כל הסיפור: לפני חמישה מיליארד שנים השמש נוצרה, ובעוד חמישה מיליארד שנים ייגמר בה המימן והיא תגדל ותגדל עד שתיגמר, ואיתה גם כדור הארץ. למעשה, כבר בעוד שני מיליארד שנים החיים על כדור הארץ לא יתאפשרו, האוקיינוסים יתאדו מהחום המתפרץ של השמש, ואנחנו ניגמר. "אולי יישארו חברי-הכנסת והמקומות הקדושים", תיבל סוקר את הבשורה המרה בהומור שובה לב, והוסיף שלרובנו אמנם קשה לחשוב במספרים של מיליארדים, אבל לו זה דווקא קל, משום חשבון הבנק שהוא מנהל.

אין על סוקר. לא ברור אם שילמו לו על ההרצאות המצולמות או שמדובר בהתנדבות; בכל מקרה, ניכר שהוא נהנה, סבלני ושמח לשתף את הקהל הרחב בידע. את ההרצאות מלווה מצגת שמופיעה על המסך ובה תמונות ותרשימים. בכל רגע נתון ניתן לעצור, להתבונן, לסכם. להעביר אחורה וקדימה. לעשות פאוז כדי להכין כוס קפה נוספת או לענות לטלפון. תראו לי אוניברסיטה אחת שמאפשרת את כל זה. כן, רבותיי, לנו בספסל הלימודים הווירטואלי יש גם פריבילגיות.

סאלאם עליכום, כיף חאלק

צריך להבהיר: מעבר להיעדר נקודות הזכות והדיפלומה, יש עוד מינוסים בלימודי ההעשרה. הבולט שבהם הוא היעדר הדשא של הקמפוס. כשרציתי לשתף בתובנות הסתכלתי ימינה ושמאלה, ולא היה סטודנט לידי כדי שנוכל לקשקש על ההרצאה האחרונה. לא הייתה גם קפיטריה, לא הייתה אגודת סטודנטים נמרצת, לא היה מתרגל צעיר, לא הייתה שעה אישית עם המרצה לשאילת שאלות. לכן, בהזדמנות זאת, אבקש סליחה מחוג מכריי, שבמשך שבוע נאלץ לשמוע סיפורים על ננסים לבנים ועל סופו העגום של היקום.

נחזור למערכת השעות. השיעור הבא היה שעה של לימודי משפטים, גם הם מהערוץ האקדמי. אני בחרתי ללמוד על דיני חוזים במסגרת סדרת הרצאות בהנחיית פרופ' גבריאלה שלו וד"ר ריבי שלינגר, שצולמה בשנת 2006. שתי נשים מרשימות; האחת קצוצת שיער, זוהי שלו, עד לא כבר שגרירת ישראל באו"ם, "הכוהנת הגדולה של החוזים", שכתבה ספר בנושא, שאף מקודם מאוד במהלך התוכניות. לשנייה שיער שחור כפחם וחליפה לבנה וצחה, זוהי שלינגר; היא החלה את דרכה בפרקטיקה כעורכת דין בתחום הביטוח, אבל חתכה אל האקדמיה, שם מצאה את ייעודה האמיתי.

לשתיהן דיבור שקול ונעים, וניכר שהן אוהבות את תחום החוזים. אני, לומר את האמת, הרבה פחות. אבל הן האירו את עיניי בהבנה ש"כל החיים הם חוזים", דברי שלינגר שהדגימה איך בבוקר כשאנחנו מקבלים את העיתון חתמנו חוזה, כשאנחנו נכנסים לרכב הליסינג חתמנו חוזה, כשאנחנו מגיעים לעבודה אנחנו תחת חוזה, כשאנחנו פוקדים את חדר הכושר אנחנו תחת חוזה, וכשנגיע הביתה, אל האישה האוהבת או אל הבעל המסור, גם כאן אנחנו תחת סוג של חוזה. הבנה די מטלטלת, בייחוד עבור מי שהמונח חוזה עושה לו פריחה קלה, בדומה לתסמין שעולה מהמונח ביורוקרטיה.

בשונה מההרצאות של סוקר, כאן מדובר בסדרת דיונים מצולמת. שתי הגברות יושבות באולפן ומשוחחות ביניהן מדי שיעור על נושא אחר בתחום דיני החוזים. אחד השיעורים הראשונים עסק בהלכת אפרופים, ששינתה את המשפט החוזי בישראל. מדובר בפסק-דין תקדימי שנתן לעקרון תום הלב משקל זהה לעקרון חופש החוזים בבית המשפט. אם בעבר נהג בית המשפט לפסוק על-פי הנכתב בחוזה, ורק על-פיו, בימינו בית המשפט יתחשב גם בעקרון תום הלב ובנסיבות שקדמו לחתימת החוזה.

פרופ' שלו, שבעבר הייתה מהקולות שתמכו בעקרון תום הלב בדיני החוזים, טוענת כיום שהלכת אפרופים יצרה נטל על בית המשפט; יותר חוזים מגיעים לפתחו, ועל אף שהלכת אפרופים הכניסה ערכי מוסר לתחום החוזים, המושג תום הלב הפך לנזיל ומקבל משקל יתר בהחלטות בית משפט, על חשבון עקרון חופש החוזים.

זה, גבירותיי, מה שנקרא שיעור לחיים. שיעור נוסף לחיים הוא השיעור בערבית מדוברת. בכל הקשור ללימודי שפות באינטרנט ההיצע רב, בעיקר בספרדית, באיטלקית ובצרפתית, וישנם מקורות רבים, רובם בשפה האנגלית, ללימודים וירטואליים בחינם. אבל עם כל הכבוד לשפות המתגלגלות על הלשון בשרמנטיות, יש שפה אחת שמערכת החינוך בישראל הזניחה. למי שלא למד ערבית בבית-ספר תיכון ולא שירת ביחידות המודיעין יש חוסר רציני, ממש קיומי, אם נהיה לרגע דרמטיים, בהבנת השפה הערבית. נשים פוליטיקה, פופוליזם ודמגוגיה בצד, ונחשוב כמה טוב היה להבין מה שכנינו אומרים ולדבר איתם באותה שפה. עצוב היה לגלות שכמעט אין מקורות חינמיים ללימודי ערבית באתרים ישראליים.

ישנו אתר בשם כוורת, שבו מוצעים ריכוזים של אוצר מילים בערבית, אבל לא בקובצי שמע או וידיאו, מה שמקשה על הלימוד. מכורח הנסיבות, האתר שאני בחרתי ללימודי הערבית הוא אתר בשפה האנגלית של ארגון פעילי שלום בשם Peace Corps, שבו ניתנים שיעורים בקובצי שמע בשפה הערבית המדוברת בירדן - בחינם. כך הופכים אידיאולוגיה לפרקטיקה. מרשים.

שבוע חלף, ואני גאה לומר לכם, ידידיי המלומדים, "סאלאם עליכום, כיף חאלק? אנא מאחקי עראביק פיר. שוויה שוויה, מונקן". ספק אם מחר אוכל לפצוח בשיחה קולחת בשפה הערבית, אבל למדתי כמה מילים נטולות אופי מיליטריסטי. סמלי הוא שארגון השלום בחר ללמד מילים הקשורות למשא ומתן ולידידות. למשל מונקן (זה אפשרי), עסיף (סליחה), טייב (אני מסכים), ועוד מילים בסגנון זה.

מה מסתתר בקליפת המוח

לאחר לימודי הערבית נהייתי קצת ג'וענה (רעבה) והגיעה העת להפסקת הצהריים. את עולם המתכונים הווירטואלי מכיר כל גולש; עולם עשיר במתכונים מצולמים ומתועדים, כתובים עד הפרט האחרון, שהפך לעניין שבשגרה באתרים המובילים ולנגיש לכל טבח חובב. חשבתי להכין בהפסקת הצהריים ברווז ברוטב פירות יער, מתכון שניתן בקלות להוציא מהרשת, אבל מי לעזאזל אוכל ברווזים. חשבתי להכין אולי עוגת טירמיסו עשירה, אבל ברוח לימודי הערבית החלטתי להסתפק בניגוב חומוס.

שבעה חזרתי אל כיתת הלימודים הווירטואלית ואל לימודי הרפואה. ברור, שלימודי הרפואה ברשת אינם מכשירים אף אדם לעסוק ברפואה או אפילו לתת עצות. יתרה מכך, האתרים הרבים שבהם ניתן לשאול שאלות ולקרוא על מחלות שונות, אתרים שהם כממתקים עבור ציבור ההיפוכונדרים, יכולים אפילו להזיק ולזרוע פאניקה. לכן בחרתי בלימודי תיאוריה, לא פחות ולא יותר, במדעי המוח.

את פרופ' יורם יובל, האיש ושיחות הנפש, לא צריך להציג. בערוץ האקדמי ניתן למצוא הרצאות של האיש, ביניהן הרצאה בת חמישים דקות בנושא "מוח, יצר ויצירה". מחקרים ראשוניים בתחום הרגש נעשו בשנות ה-40 של המאה הקודמת; במחצית שנות ה-90 החל תחום המחקר של הרגשות לצבור תאוצה, ובשנים האחרונות הוא הפך לתחום החם ביותר, שמשרת גם חברות מסחריות המבקשות להיכנס לנו לארנק.

יובל ביקש בהרצאתו לספר על הידוע לעולם הרפואה בנושא רגשות האדם, בדגש על הליבידו שנמצא באזור התיכון של המוח. אגב, נמצא כי לכל היונקים יש מערכות רגש בסיסיות, וגם במוח האדם ישנן מערכות של רגשות חברתיים קדומים, שלא נובעים ישירות מהליבידו, ומסתתרים בקליפת המוח.

אם כן, על-פי ממצאיו של פרופ' יאנג פאנקספ, שקידם מאוד את התחום ושאותו ציטט יובל, יש שלוש רמות של רגשות: הרפלקסיביים, אלה שגורמים לתחושת רעב או שובע, לטעם טוב; הבסיסיים, שמורכבים מביקוש (seeking), מפחד, מזעם ומבהלה; והמורכבים יותר - שיוצרים קנאה, בושה, אמפתיה וכולי.

יובל התמקד במערכת הביקוש, זאת שגורמת לנו לגלות עניין בעולם הסובב אותנו, "כמו גור חתולים שמשחק בשרוך", הסביר. זו המערכת שגורמת לנו לחקור, לחפש בני זוג; היא מופעלת חזק במצבים של עוררות מינית ובמצבים שבהם מאוד רוצים משהו; היא קשורה ליצירתיות, ליכולת לחשוב מופשט, לגבש חזון; והיא קשורה גם למחלות נפש כמו מאניה ופסיכוזה. המתווך העצבי המפעיל את מערכת הביקוש הוא הדופמין.

יובל הרחיב והמשיך ללמד על הקשר של המערכת להפרעות קשב וריכוז, להתמכרות לסמים, ועל התופעה שבה אמנים רבים ויצירתיים מועדים למאניה משום שאותה מערכת אחראית על שני הרבדים. אפילו שכל הנושא נשמע מורכב, וכולל תרשימים ומושגים מתחום הרפואה, יש בפרופ' יובל משהו, כנראה כריזמה, שגורם להקשיב ולהישאר מרוכז לכל מה שהוא אומר. כמה מתאים היה שהשיעור הבא במערכת השעות היה שיעור ביצירתיות.

אוריגאמי עלול לגרום לפסיכוזה

אם כן, חבריי לעולם האקדמיה, עניין מנחם ולא מובן מאליו הוא שבאמצע יום לימודים ארוך אפשר לארגן אתנחתא. בשיעור הפנאי והאמנות ניתן לגלוש לאתרים שונים שמרכזים לינקים מהאתר יוטיוב, שם אפשר למצוא סרטונים שמלמדים כיצד לרשום פורטרטים, קומיקס, דמויות מנגה ועוד. לא צריך ידע מוקדם, אפילו לא ניסיון. בסרטון רואים זוג ידיים מעל דף חלק, שמציירות צעד-צעד, ובכל שלב ניתן לעצור ולעקוב אחר ההוראות.

זוג הידיים הווירטואליות לימדו אותי ביום הראשון לצייר פורטרט של אישה, והעדויות מונחות לפניכם: היא אמנם יצאה קצת עקומה, אבל יש לה אופי. סדנאות מצולמות נוספות ברשת אפשר למצוא בכל תחום שעולה על הדעת - מסדנת פלסטלינה מצולמת בהגשת האמן רוני אורן, שאפשר למצוא ב-ynet, דרך לימודי ג'אגלינג, הוראות להכנת עפיפון, או טריק לפיסול דמויות חביבות של אנשים מנייר אלומיניום. מדובר בגן עדן עבור ציבור הגננות, ההורים ומחפשי התחביב הבא לחורף הקרוב.

בעיקר שולט ברשת תחביב האוריגאמי. אתרים רבים בעברית ובאנגלית מציעים קטעי וידיאו מצולמים לקיפולים השונים. סדנה כזאת אפשר למצוא, למשל, באתר המרכז הישראלי לאוריגאמי, אבל משום מה, באמצע קיפול העגור המפורסם נתקע להם הווידיאו. חיפוש מהיר במזכירות (גוגל) הוביל שוב ל-ynet, שם הופיעו אותם קטעי וידיאו באיכות טובה יותר.

אמנות האוריגאמי היא אמנות יפנית עתיקת יומין ובעלת סודות מתמטיים, שאומצה בחום על-ידי התרבות המערבית. אבל היא גם חתיכת שיעור בסבלנות ובריכוז. באמצע קיפול העגור, כשהווידיאו נתקע, הבנתי טוב מאוד למה פרופ' יובל התכוון כשאמר שמערכת היצירתיות יכולה לגרום גם לפסיכוזה.

כמה שעות לסוף יום הלימודים, והגיעה העת ללימודי הכלכלה ולקידום האתרים. לסדרת הרצאות בתחום לימודי האתרים הגעתי דרך פורטלים שמרכזים לינקים ללימודים בחינם. כולם הפנו אותי לחברת קומפיוקול, שעוסקת בשיווק באינטרנט ומציעה ייעוץ בנושא. בין היתר העלתה החברה סרטונים רבים והרצאות מצולמות בנושא לערוץ ביוטיוב. כך למדתי על טכניקות למדידת תנועה באתרים, כמו לוג פיילס וג'אווה סקריפט, ועל הנתונים השונים שמתקבלים, על היתרונות והחסרונות, על מושגי היסוד ועוד.

זה המקום לציין שלימודים חינם באינטרנט מתגלים ככלי שיווקי לגיטימי ואפקטיבי. דרך הסדנאות המצולמות התוודעתי לספר שכתבה פרופ' גבריאלה שלו, לספר של אמן הפלסטלינה רוני אורן, לחברת קומפיוקול, למרכז הישראלי לאוריגאמי, גלשתי לבלוג מצולם של חברת סופט טאץ' שמציעה סרטונים להדרכת איפור בסגנון מעושן, לארגונים שונים כמו קבלה לעם, ערוץ ההידברות ועוד.

ואם כבר שיווק וכלכלה, ההרצאות בכלכלה של השבוע החולף עסקו בהפרטה. באולפן ישבו שלושה אקדמאים: האחת מנחה, השני סוציאליסט שמתנגד להפרטה, והשלישי תומך בהפרטה ואף מייעץ למדינה. דוגמאות בעד ונגד, פלפולים שונים, סיבות ותוצאות סיפקו תמונת רקע ראויה למציאות הנוכחית של ישראל. מטריד היה החידוד כי המושג הון ושלטון הוא מושג טרי שעלה בעידן ההפרטה. מושג זה קובע כי ההפרטה גורמת לכך שלעולם יהיו הגורמים המסחריים בעלי אינטרס והשפעה פוליטית על חקיקה ועל מינוי רגולטורים.

וזה אפילו משתלם

הקינוח ליום הלימודים היה בלימודי ניו אייג', שנפוצים מאוד ברשת; תחילה עם סדרת הרצאות בקבלה באתר הקבלה לעם, שבמהלכה ישבו שני מלומדים שהסבירו את מטרות הקבלה, הסודות וכולי. היה קצת יבש, אז גלשתי ללימודי גרפולוגיה בערוץ ההידברות, עם רב מזמר שכל משפט שני הוא מסיים בניגון קל ומשעשע.

כך למדתי להיזהר ממי שכתב ידו מדויק מדי ומונוטוני מדי (הוא כנראה מסתיר משהו), גיליתי שאלה שמשפט שהם כותבים עולה בזווית כלפי מעלה יהיו טובים כרמטכ"לים וכמנהלים, ואלה שכתב ידם משתנה כל הזמן יתאימו לתפקיד סוכן מכירות. כתובית שהופיעה בתחתית המסך קראה לציבור הגולשים להיכנס לאתר, למצוא חומרים ולקבל מידע על הרצאות. כלי שיווקי כבר אמרנו?

ובכן, אם לסכם את ממצאי המחקר, עמיתיי החוקרים, תחום הלימודים בחינם באינטרנט עשיר במידה מספקת, אך טעון שיפור בנושא לימודי הערבית המדוברת. הערוץ האקדמי מקבל ציון לשבח, אך על המרכז הישראלי לאוריגאמי לשפר את קובץ הווידיאו של קיפול העגור. אבל מי אנחנו שנחלק ציונים? הרי אנחנו לא קיבלנו ולו אחד כזה, שכן החסרונות הבולטים בלימודי החינם ברשת הם שאין מבחנים על חומר הלימוד ולא מקבלים בסופם דיפלומה שאפשר לתלות על הקיר.

כל המידע הזה נכנס כנראה למוח ומתיישב באחת המגירות שתיפתח, אולי, בשיחות הסלון של יום שישי. ואולי לא. אולי בכל זאת יש תכלית גם למתכונת הלימודים הזאת? הרי אומרים שבשנת 2013 תהיה התפרצות מגנטית מהשמש שתשפיע על כדור הארץ, למשל. רוצים לדעת מה זה אומר? היכנסו להרצאה של פרופ' סוקר, הוא כבר יסביר לכם.

כמה לינקים לחיפוש מהיר אחר הקורס הווירטואלי הבא

הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה www.actv.haifa.ac.il

אתר studytv שמרכז לינקים ללימוד חינם www.studytv.co.il

אתר "לימודים ישראל", שבו דף עם לינקים ל-138 מקורות לשיעורים חינם במגוון נושאים, שאותם מוסיפים הגולשים www.universities-colleges.org.il

אתר אינפורמטיבי שבו מדריכים מצולמים על-פי קטגוריות www.informa-tv.co.il

"אתר 1" מהווה אינדקס ללימודים בחינם www.atar1.net

מיזם ישראלי בשפה האנגלית, שבו מועלים מדריכים קצרים בנושאים שונים www.5min.com

אתר "בקלות" מציע מדריכים שונים במגוון נושאים http://bekaloot.co.il

Tzela-k@globes.co.il