יוסי זינגר, מנכ"ל חברת גרנית מקבוצת עזריאלי, אמר היום (ב') בפאנל השקעות ומימון במשק האנרגיה בוועידת אנרגיה ועסקים 2010, כי ההשקעות העצומות בשוק האנרגיה מצריכות היערכות מחודשת של מערכת הבנקאות וגם של שוק ההון הישראלי, ועם זאת הן לבדן לא יוכלו לתמוך בפיתוח הפרויקטים.
"כתוצאה מתגליות הגז, ההשקעות הצפויות במשק האנרגיה מסתכמות בכ-40 מיליארד שקל, וזה לא כולל את הסכומים המיועדים לאקספלורציה; זאת, מתוך סך של כ-60 מיליארד שקל שיושקעו במשק האנרגיה", אמר זינגר. "מדובר בסכומים עצומים בקנה מידה ישראלי. אנו בקבוצת גרנית הכרמל מתמודדים כבר היום עם האתגרים, בתחומי פרויקטים סולאריים ובתחומי הגז הטבעי".
אירית אילוז, סמנכ"לית כספים באמפל, אמרה כי בשלב ראשון של כל פרויקט כמעט המימון מגיע מהמדינה עצמה, לאחר שלב ההקמה מגיע שלב הפעילות וכאן צריכים להתמודד עם מימון חוץ-בנקאי או מימון בנקאי.
"בשלב הזה יש הצפת ערך אולם רמת הסיכון יורדת כך שכל יותר להשיג מימון", אמרה אילוז. "דירוג המוענק לפרויקט מקל מאוד על השגת המימון. לאחר מכן כמובן שנותנים דגש רב על בעלי המניות, הנסיון שלהם והיכולות שלהם. דבר נוסף שהוא מאוד מהותי הוא כניסת משקיעים נוספים לפרויקט. לבסוף, תזרים המזומנים חשוב - מתי פוגשים את המזומנים, יכולת השליטה על המזומן מאוד משפיעים על הפרויקט. בפרויקטים של אמפל מגיע מרבית המימון בשלב הראשוני מההון העצמי, בשלב הפיתוח. לאחר מכן המימון הוא מקומי, 30% הון עצמי ו-70% מימון, בשלב ההקמה. ברגע שהפרויקט פועל אחוז המימון גדל".
יוסי גבורה, סמנכ"ל כספים בדלק מערכות אנרגיה, ציין כי "אנחנו מחלקים את הפרויקטים לשלושה שלבים; הראשון הוא שלב האקספלורציה. בשלב הזה הפרויקט נחשב למאוד מסוכן ואף גוף רציני לא יקח על עצמו סיכון שכזה. השלב השני הוא שלב הפיתוח; בשלב הזה המימון עומד על דו"ח הרזרבות, תוכנית פיתוח מאושרת על ידי כל השותפים, והרגל השלישית והחשובה ביותר היא הסכם עם מממן שיהיה תחת דירוג. יש סיכונים של חריגה מהתקציב, חריגות בלוחות זמנים, שינויים רגולטוריים שאותם אנו חווים על בשרינו בפרויקט 'תמר'.
"כל מממן יודע שחוסר ודאות ויציבות מעיבים מאוד על הפרויקט. ב'תמר' אנחנו נמצאים בשלב טרום הפקה והבנקים שנתנו את המימון לקחו חשיפה יותר גדולה מהמקובל ביחס לשלב זה של פרויקט שכזה. היחסים שיש לנו ארוכי הטווח עם הבנקים והנסיון שלנו עזרו לנו בקבלת המימון. השלב השלישי הוא שלב ההפקה וכאן חשוב לודא שההסכמים שחתמנו יכולים להחזיק את המימון. נושא מאוד מאוד חשוב למממנים הוא הנסיון של המפעיל וההצלחה שלו בפרוייקטים קודמים".
בהתייחסות להשתתפות המדינה בפרויקטים אמר גבורה כי המדינה חייבת לחשוב ולבחון אם יש לה רצון להשתתף בפרוייקטים הנחשבים לחשובים מבחינה אסטרטגית. לדבריו, "אנחנו לא דרשנו סיוע מהמדינה אבל רצינו שהיא לא תפריע. הבנקים המממנים רצו בשלב ראשון לשמוע ממשרדי הממשלה שהם תומכים בפרוייקט וזה מה שהם שמעו אבל פרק זמן קצר לאחר מכן ראינו שזה לא כל כך פשוט. פתאום מתעורר תיאבון לקבלת עוד תמלוגים וכיוצא בזה.
"ב'לוויתן' עלות המימון והפיתוח תהיה עוד כפולה ויותר לעומת 'תמר', אם זה יצליח. המדינה צריכה לקחת יוזמה ולעזור ליזמים. ב'לוויתן', אם מדברים על עלויות של 6-8 מיליארד דולר, אז אין ספק שיהיה מאוד מאוד קשה לממן את זה. המדינה תהיה חייבת לסייע בפרוייקט כזה. השאלה איך - אפשר דרך ערבויות או התחייבות לרכוש כמויות מסוימות של גז".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
