האסון מחייב ועדה ממלכתית

הבדיקה צריכה להיות לא מוגבלת גיאוגרפית ולא מוגבלת בזמן ולכלול גם דרג מיניסטריאלי

ועדת החקירה לבדיקת הנסיבות שהובילו לאסון בכרמל תקום במוקדם או במאוחר, תלוי במידת הלחץ הציבורי ובמידת הציניות של מקבלי ההחלטות. אך פעולת הוועדה הזו לא תהיה אלא ריטואל ריק מתוכן. כל מסקנה או ממצא אפשריים של ועדה שכזו מופיעים בדו"ח שכתב מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח הביקורת על היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, שפורסם ביולי 2007.

אלה המסקנות שהסיק המבקר בנוגע למערך הכבאות הארצי: "במערך הכבאות בישראל אין מערכת מרכזית של פיקוד ושליטה. על משרד הפנים לפעול ביתר שאת לקידום המהלכים לגיבושו של המבנה העתידי הרצוי של מערך הכבאות. מן הראוי להשלים פערי ציוד חיוניים לצורך הבטחת כשירותם של שירותי הכבאות לעתות חירום.

"מערך הכבאות בעתות חירום מבוסס בעיקרו על מערך הכבאות בשגרה ומתוגבר בידי חיילי מילואים של פיקוד העורף; מן הראוי להקפיד על קשר הדוק ורצוף בין נציבות הכבאות לבין פיקוד העורף. יש חשיבות רבה לקיום שגרת פעילות שוטפת הכוללת אימונים והכשרה כדי שבעת הצורך יופעל במיומנות מערך כיבוי אחוד.

"על נציבות הכבאות ופיקוד העורף להשלים במהרה את הקמת מערך הכיבוי האחוד, לקבוע גורם מתאם לפיתוח כשירותו של המערך בשגרה, למסד את הטיפול בנושאים המשותפים ולפרסם תורת הפעלה. מן הראוי ששר הפנים, שר הביטחון ופיקוד העורף יפעלו לשיפור ההיערכות של שירותי הכבאות ולהשלמת הקמתו והכשרתו של מערך הכיבוי האחוד".

41 הרוגים באוטובוס השב"ס, עשרות אלפי הדונמים של יערות הכרמל שעלו באש, אלפי התושבים שפונו מבתיהם, שחלקם נשרפו כליל, ומיליארדי השקלים שיספוג המשק הישראלי כנזק משריפת הענק - כל אלה אינם מבטיחים דבר מבחינת היקפה ועומקה של החקירה שתיעשה בדיעבד. בכשבוחנים באופן רציונלי את סוג הוועדה שאמורה לקום בעקבות אסון בסדר גודל שכזה, ההיגיון מוליך לתשובה אפשרית אחת - ועדת חקירה ממלכתית.

האפשרויות האחרות הן ועדת בדיקה ממשלתית, או צוות בירור מסוג כלשהו, במינוי שר, אולי בתכונת ועדה ציבורית מחוזקת בסמכויות מסוימות מתוקף חוק ועדות חקירה, באמצעות החלטת ממשלה.

עד היום קמו 3 ועדות בדיקה ממשלתיות בישראל. הראשונה, בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר, בדקה את פרשת האחים פריניאן ורצח השוטר צחי בן-אור במשטרת ישראל. השנייה, בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, בדקה את כשלי מלחמת לבנון השנייה. השלישית, בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל, בוחנת עדיין את כישלון פעולת צה"ל בעצירת המשט הטורקי לחופי עזה.

41 הקורבנות באסון השריפה לא מבטיחים דבר; במלחמת לבנון היו קורבנות רבים יותר מאשר באסון השריפה הנוכחי. חבריה של ועדת חקירה ממלכתית מתמנים בידי נשיא בית המשפט העליון, לא בידי הממשלה עצמה, והיא גם מצוידת בסמכויות חקירה משמעותיות יותר מאשר ועדת בדיקה ממשלתית. בכל זאת התעקשה ממשלת אולמרט שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית.

עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטה זו של הממשלה נדחתה ברוב דחוק של 4 שופטים נגד 3. אפילו העובדה, שלא היה עליה עוררין, שהוועדה המתמנה אמורה לחקור את מי שמינה אותה, לא הניעה את שופטי בג"ץ לקבל את העתירה ולקבוע שבנסיבות הללו, מינוי ועדת בדיקה ממשלתית הוא בלתי סביר.

שופטי הרוב, שדחו את העתירה והכשירו את ועדת וינוגרד, הדגישו כי הימנעותם מלהתערב בהחלטת הממשלה אין פירושה נחת רוח מהחלטה זו. "תהא עמדתי שלי אשר תהא לעניין מידת התבונה שיש בהחלטת הממשלה, תבונתו של בית המשפט איננה צריכה ואיננה יכולה לשמש אמת-מידה לבחינת מעשי הרשות", כתבה השופטת אסתר חיות.

אם לאחר מלחמת לבנון השנייה סירבה הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, והחלטה זו נתקפה בבג"ץ, והשופטים נמנעו מלבטלה - הרי שבשיקול קר, ציני, אין כל סיבה שבעטיה תתנדב הממשלה כיום להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר שריפת הכרמל. חזקה על שופטי בג"ץ שלא יהפכו החלטה כזו גם הפעם.

כתב המינוי של הוועדה כמו נכתב כבר מאליו. תחומי החקירה לא אמורים להיות מוגבלים לבדיקת הפעילות המבצעית של הכוחות במהלך ימי השריפה הנוכחית עצמם, אלא לטפל בהיערכות הכללית של שירותי הכבאות בישראל, ובמידת מוכנותם להתמודד עם סיכונים בהיקף נרחב, הן מסוג שריפות יער עצומות ממדים, והן מסוגים אחרים.

הבדיקה לא אמורה להיות מוגבלת לא מבחינה גיאוגרפית, לא מבחינה הייררכית - היא חייבת לכלול גם את הדרג המיניסטריאלי, ולא מבחינת טווח הזמן: מובן מאליו שהאחריות למחדל המתמשך איננה נופלת כולה בחלקה של הממשלה הנוכחית, או בחלקם של בעלי התפקידים הנוכחיים, אלא החלה הרבה קודם לכן, בתקופתם של מקבלי החלטות קודמים.

זו גם הסיבה שאין כל סיכוי שמי מבעלי האחריות והסמכות צריך לחשוש מחשיפה פלילית. תיאורטית, יכולה להתקיים רשלנות פלילית של בעל תפקיד שלטוני. מעשית, הקטגוריה המשפטית הזו איננה חלק מהתרבות השלטונית או מהמוסכמה המשפטית המקובלת בישראל.

בעל תפקיד שלטוני עלול לספוג ביקורת ציבורית, אולי אף משמעתית, אפשר שיוסקו נגדו מסקנות, והוא ייאלץ או אף יאולץ להתפטר מתפקידו. אך אין בנמצא גורם משפטי כה אקטיביסטי, שיפעל להעביר את נקיטת האמצעים נגד מי שיוסקו נגדו מסקנות, בתום בדיקה או חקירה ציבורית, למסלול פלילי.