ללמוד מאסונות: מה צריך לעבור כדי לקבל פיצוי מהמדינה?

"נשקם את המפונים ואת הבתים ואת התשתיות במהירות האפשרית. אני לא רוצה עיכובים ולא רוצה ביורוקרטיה - אני רוצה מתן פתרונות מהירים", חוזר ומצהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השקם וערב. וכדי להוכיח את רצינות כוונותיו הוא אף הכריז אתמול (ב') על הקמת כוח משימה מיוחד, בראשות ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, שמטרתו: "לפתור את הבעיות הדחופות תוך כדי תנועה, תוך כדי קיצור הביורוקרטיה ותוך כדי מציאת פתרונות יעילים ומהירים על-ידי חשיבה מחוץ לקופסה", כדבריו.

האם זה כולל גם מענה מהיר ומקיף לכל אותם עסקים שניזוקו מהשריפה במישרין ובעקיפין, ושפוליסת הביטוח שלהם - אם יש אחת כזאת - לא מכסה את כל נזקי האש כמו אובדן רווחים?

ממשרד התמ"ת נמסר לנו בתגובה, כי השר בנימין בן-אליעזר הנחה את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים למפות את מצב העסקים שנפגעו בשריפה. "בימים הקרובים, כאשר יגיעו הממצאים, תוכל הסוכנות להתאים מענה אפקטיבי לצרכים".

באשר לפיצוי הכספי נמסר מהתמ"ת, כי "הסוכנות אינה המנגנון הייעודי העוסק בפיצוי לעסקים שנפגעו. מדובר בנושא המצוי תחת אחריות חברות הביטוח ורשות המסים. עם זאת, בהמשך לתהליך המיפוי בכוונת הסוכנות לסייע גם בנושא זה באמצעות תיאום בין המערכות השונות".

ואילו ממשרד האוצר נמסר לנו בתגובה, כי "כל נושא הפיצויים עדיין בבחינה, נעדכן בהקדם".

עד שהדברים יתבהרו ועד שיוחלט אם ואיך לפצות בעלי עסקים, להלן כמה עצות של בעלי עסקים שעסקיהם ניזוקו ב"אסונות לאומיים" אחרים - מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה" - איך להיערך נכון לקבלת פיצויים מהמדינה, ועוד תשעה טיפים - איך להכין את העסק למצבי חירום שונים.

כרמיאל - מלחמת לבנון השנייה: "לא להסתמך ולא לבנות על הפיצויים"

הנרי צימרמן, "טרלידור": "קיבלנו 70% מהנזק שנגרם למפעל, כחצי שנה אחרי המלחמה"

ביום התשיעי למלחמת לבנון השנייה, הנרי צימרמן, בעלי מפעל המתכת "טרלידור" בכרמיאל, שהייתה אחת הערים המטווחות במלחמה, היה מבולבל וחסר אונים בכל הקשור לסיוע הכספי מהמדינה.

"יש בלבול רב והתחושה היא שלא נקבל לעולם פיצוי כספי, ולכן אני עושה היום הכול כדי למזער נזקים. יש לנו לקוחות בארץ ובחו"ל שממתינים לסחורה, ואין מה לעשות - חייבים להמשיך לייצר, גם במציאות הביטחונית הקשה שנכפתה עלינו", אמר ל"גלובס" באותו יום.

עוד אמר לנו שהתעוררו אצלו, כמו אצל מעסיקים רבים אחרים בצפון הארץ, שאלות האם המדינה תפצה מעסיקים? איך לנהוג? למי לפנות? מדוע הממשלה עדיין לא הכריזה באופן מסודר וגורף על היערכות למתן פיצוי כספי? וכיוצא בזה.

לדבריו, הפיצוי הכספי - כמה מאות אלפי שקלים שהיוו כ-70% מהנזק שנגרם למפעל - הגיע חצי שנה אחרי המלחמה. "זה המון זמן לחכות, במיוחד עבור חברה שזקוקה להון חוזר ולמימון מידיים".

הטיפ של צימרמן: "לנהל תיעוד מדויק ככל האפשר של הנזקים"

"לא להסתמך ולא לבנות על כספי הפיצויים, כי אף אחד לא יודע להגיד לך מראש כמה תקבל ומתי. והכי חשוב, לתעד, לתעד, לתעד. לנהל תיעוד, מדויק ככל האפשר - של מלאי שהתקלקל, של שעות עבודה שירדו לטמיון, של עסקאות שבוטלו וכדומה. זה נשמע פשוט וטריוויאלי לעשות, אבל לא כולם זוכרים לעשות את זה בשעת חירום, תחת לחץ ותוך כדי סערת רגשות".

כרמיאל - מלחמת לבנון השנייה: "ההגדרות שחור-לבן, נפלנו בין הכיסאות"

יוני רובינזון, "קליל": "קיבלנו 80% מהנזק, חלק אחרי חודשיים והשאר במסגרת פשרה"

בדומה ל"טרלידור", גם מפעל מערכות האלומיניום "קליל" בכרמיאל ניזוק במלחמת לבנון השנייה. "נגרמו לנו נזקים אדירים בהיקף של כ-2 מיליון שקל, בעיקר בגין אובדן ימי עבודה אל מול תפוקה נמוכה", אומר יוני רובינזון, משנה למנכ"ל ומנהל הכספים של "קליל".

לדבריו, "ההגדרות שנקבעו על-ידי המדינה למתן פיצויים היו לרעתנו, מכיוון שנפלנו בין הכיסאות. ההגדרות היו שחור לבן, ואנחנו נפלנו בדיוק באמצע. כלומר, מצד אחד המפעל עבד ומצד שני לא הייתה תפוקה כי כל הזמן רצנו למרחבים המוגנים.

"יועץ ששכרנו יעץ לנו להתפשר ולא להמשיך ולהתעקש לקבל את מלוא הפיצוי המגיע לנו, וזה מה שעשינו. את החלק הראשון של הפיצוי - מיליון שקל - קיבלנו אחרי חודשיים, ואת החלק השני שלו - 600 אלף שקל, במקום מיליון שקל - קיבלנו במסגרת פשרה. בסך-הכול, קיבלנו 1.6 מיליון שקל במקום 2 מיליון שקל, שהם 80% מהנזק".

הטיפ של רובינזון: "לדעת להתפשר, לא לעשות דווקא ולדרוש 100% פיצוי"

"לא לעשות דווקא ולדרוש 100% פיצוי. לדעת להתפשר כדי ליהנות ממשהו. אם וכאשר מתעוררת מחלוקת בין מבקש הפיצוי למדינה, כדאי מאוד להיעזר באנשי מקצוע כמו רואי חשבון ולהתפשר אם יש צורך בהתפשרות, כפי שאנחנו עשינו. לא קשה לאתר בעל מקצוע כזה שיסכים לרוץ בשבילך ולחסוך לך זמן יקר תמורת אחוזים מהפיצוי".

שדרות - מבצע "עופרת יצוקה": "קיזזו 20% ורמזו שזה בגלל שכולם מנפחים"

אבי ברססט, "הולנדיה": "קיבלנו 80% מהנזק, כשנה אחרי המבצע"

 אבי ברססט, הולנדיה / צלם אסף מרדכי

פברואר 2008. אבי ברססט, בעלי "הולנדיה", מפעל לייצור מערכות שינה באזור התעשייה בשדרות, נשבר. אחרי 11 שנה, הוא החליט לעזוב את העיר ולחפש למפעל שלו מקום חלופי במרכז הארץ. "זהו זה, הרמתי ידיים", אמר לנו באותו יום.

"אני לא יכול לשאת את החרפה הזאת יותר, אני מעביר את המפעל למקום אחר. בשמונת החודשים האחרונים נגרם לעסק שלי נזק ממשי, בשל עלויות ייצור גבוהות הנובעות מחוסר יעילות בקו הייצור. לוקח זמן כפול לייצר. כל רגע עוצרים את העבודה כי יש 'צבע אדום', ואת מקומם של העובדים המיומנים שברחו, החליפו עובדים מיומנים פחות שעובדים לאט יותר".

עוד אמר לנו באותו יום: "עד שאני אראה פיצוי על הנזקים שנגרמו לי, יצמחו לי שערות על הלשון. המדינה לא רואה אותנו ממטר. ההרגשה שלנו היא של קיפוח ונטישה אבסולוטית". תחושותיו אלו השתנו בשלהי אותה שנה, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה".

לדבריו, את הפיצוי לנזקי "עופרת יצוקה" - כמה מאות אלפי שקלים, שהם כ-80% מהנזק - קיבל מהמדינה כשנה אחרי. "המדינה קיזזה לי 20% ורמזה שזה בגלל שכולם מנסים לנפח נזקים. אני קורא לקיזוז הזה 'מס עוונטה'. לא כל בעלי העסקים רמאים וגנבים".

הטיפ של ברססט: "אלה שרואים באסון הזדמנות 'לתת מכה', דופקים את כולם"

"אני ממליץ ל'כרמליסטים' להיות ישרים ועניינים בכל הנוגע לפיצויים מהמדינה. יש כאלה שרואים באסון לאומי כזה או אחר הזדמנות 'לתת את המכה', והם מנפחים את הנזק שנגרם להם כדי להוציא יותר כסף מהמדינה. בכך הם למעשה דופקים את כל האחרים וגם את עצמם, כי זה מעכב את התהליך. האמת היא הדרך הנכונה. להצטייד במסמכים אותנטיים ואמיתיים ולא לנפח סתם כך. צריך להשתקם ולא לתת מכה".

קריית שמונה - מלחמת לבנון השנייה: "קיבלתי פיצוי קטן לנזק הישיר ואפס לעקיף"

אריק פחימה, "האחים פחימה": "קיבלנו רק 10% מהנזק, לאחר כחצי שנה אחרי המלחמה"

 אריק פחימה, האחים פחימה / צלם ספיר פרץ

למעלה מאלף קטיושות נפלו על קרית שמונה וזרעו בה הרס במהלך מלחמת לבנון השנייה. כ-400 עסקים קטנים ובינוניים הפועלים בעיר, מרביתם נותני שירותים, ספגו הפסדים כספיים ניכרים והתקשו לחזור לשגרה בתום הקרבות.

אחד מהם הוא אריק פחימה, יליד ותושב קרית שמונה והבעלים של שלושה עסקים הממוקמים באזור התעשייה הצפוני בעיר: "מעבדות צוף גלובוס", מקומון "חדשות הגליל" ו"האחים פחימה - שיווק וסיטונאות מזון".

מיד אחרי המלחמה, שהסבה לו נזק של כ-800 אלף שקל, החל להפריש כ-18 אלף שקל מדי חודש למה שהוא מכנה "קרן חירום פרטית". היום יש לי בקופת הקרן לא מעט כסף, וזה נותן לי שקט".

לדבריו, הוא החליט לעשות זאת כי הביורוקרטיה התישה אותו. "קיבלתי פיצוי קטן בגין הנזק הישיר שהמלחמה גרמה לעסקיי - כמה עשרות אלפי שקלים, שהם כ-10% מהנזק, לאחר כחצי שנה - ואפס שקלים בגין הנזק העקיף והרציני יותר. לא קיבלתי כי הבירוקרטיה דרשה ממני להזניח את עסקיי ולהתעסק רק בזה".

הטיפ של פחימה: "להקים קרן חירום פרטית"

"לא לסמוך שהמדינה תגלה כלפיך רגישות וחמלה ולא לבנות על הפיצויים שלה. להפריש ל'קרן חירום פרטית' סכום כסף מסוים מדי חודש. זה נותן שקט לדעת שיש לך בצד סכום כסף לשעת חירום. כסף פותר הכול. במקרה שלי, הכסף הנזיל שצברתי יאפשר לי בשעת חירום להעמיס ציוד, מכונות ומלאים על משאית ולעבור לעבוד במקום אחר, שקט יותר, עד יחלוף זעם".

9 טיפים להיערכות עסקית נכונה למצבי חירום

על-פי ליאור חי, מנכ"ל משותף בחברת הייעוץ "אובליסק"

 ליאור חי, מנכ

1. מפו מראש את הסיכונים המרכזיים בשעת חירום

מטרת המיפוי היא לסווג את הסיכונים לשלוש קבוצות סיכונים המגדירים את אופן הטיפול בהם: סיכונים שניתן למנוע, סיכונים שניתנים לניהול וסיכונים שלא ניתן למנוע. לעשות חשיבה מושכלת כדי למנוע כאוס ובזבוז משאבים בשעת חירום.

2. גבשו נהלי עבודה ל"המשכיות עסקית"

לגבש את שורת הצעדים בהם תנקטו במצב חירום שיאפשרו לפעילות העסקית להימשך במתכונת רגילה עד כמה שניתן. כמו הקמת אתר חלופי, ניוד עובדים ובני משפחתם, התמודדות עם לקוחות ועם ספקים, שרתי גיבוי וכדומה. כחלק מצעדים אלה, חשוב להגדיר מראש מהם הצעדים הנדרשים לביצוע בשעת חירום ומי האחראים לביצועם.

3. לכידות העובדים ככלי מרכזי בהתמודדות

הטמעת המחויבות של העובדים למטרות החברה ויעדיה בשגרה תגדיל את סיכויי ההירתמות שלהם למאמץ בשעת חירום. לכידות צוות העובדים בשעת חירום תשפיע מהותית על יכולת העסק לשרוד בשעת חירום.

4. בחינת עלות-תועלת בקניית רכיב ביטוחי

ככל שפוליסת הביטוח תותאם בצורה טובה יותר לסיכונים הספציפיים, הישירים והעקיפים, העומדים בפני החברה בשעת חירום, כך תקוצר תקופת החזרה לתפקוד מלא ויופחת הנזק הכספי לחברה. כמובן שיש לבחון את הנושא מעת לעת לאור שינויים בפעילות העסקית ובתנאי השוק.

5. התמודדות עם רשויות

מומלץ למפות מבעוד מועד את כלל הגורמים אותם תצטרכו בשעת חירום ולאחריה, כדי לקבל את כל המגיע לכם.

6. לשמור על קשר

גם בשעת אסון כדאי להמשיך ולקיים קשר נאות עם לקוחות, ספקים ועובדים. גבשו מבעוד מועד מה אומרים, מי אומר ומתי במקרה חירום. חשוב שהתקשורת תבוצע על-ידי גורם אחד בלבד בחברה על מנת לשמור על אחידות מסרים. מסרים אמינים ובזמן המתאים, יקלו עליכם מאוד.

7. צרו שיתופי פעולה עסקיים

חברות רבות מייצרות שיתופי פעולה עם גורמים בשרשרת הערך שאינם בהכרח מתחרים. אפשר, למשל, לשתף פעולה במערכות היסעי עובדים, במערכות הפצה ולוגיסטיקה, בתהליכי רכש, ואפילו באתרי גיבוי הדדיים.

8. מבחני עלות-תועלת

הסיכונים רבים וההתגוננות מפניהם עלולה לעלות לא מעט כסף. לפיכך, ניהול סיכונים מחייב בחינה של עלות אל מול תועלת. כל צעד המחייב השקעה כספית, ולכן יש לבחון אותם לעומק בניתוחי עלות-תועלת תוך כימות הסיכון לחברה.

9. נצלו את ההיערכות לבחינת האסטרטגיה העסקית

כל מנהל מכיר את המשפט "כל משבר הוא גם הזדמנות". היערכות לשעת חירום יכולה להוות גורם מאיץ לבחינה אסטרטגית של החברה.