"לא ניתן לסתור את גירסת רייפמן כי אינו יכול לאתר את מניות אמבלייז"

כך טוענת ‎ד"ר אירית חביב-סגל בחוות-דעת שהגישה לבית המשפט לבקשתו של אלי רייפמן

"לאחר שעסקתי במשך חודשים בחקירתו של מקרה זה ובחקירתם של ההסדרים המשפטיים החלים עליו, עדיין נותרת התחושה שהסמוי בה רב על הנגלה, ובסופו של דבר לא ניתן לאמת או לסתור את שתי הגרסאות שהוצגו בפניי" - כך כותבת ד"ר אירית חביב-סגל, מרצה בכירה ומומחית לדיני חברות, בחוות-הדעת שהגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשאלת אחזקותיו של אלי רייפמן, מייסד אמבלייז, במניותיה של החברה, על רקע צו כינוס הנכסים שניתן נגדו.

על-פי גירסתו של רייפמן, הוא נהנה הקצה של כ-39 מיליון מניות של אמבלייז, המוחזקות עבורו בנאמנויות עיוורות.

מנגד, קברניטיה של אמבלייז כיום טוענים כי לאור הסתבכותו של רייפמן בחובות החל משנת 2006 ואילך, כבר מזה מספר שנים אין הוא זכאי עוד למניות כלשהן של אמבלייז, כך שהנאמנים המופיעים בספריה של קפיטה ג'רזי (החברה המנהלת את מרשם בעלי הזכות להיחשב כבעלי מניות אמבלייז) אינם מחזיקים במניות אלה לטובתו של רייפמן, אלא לטובתם של נהנים אחרים.

יצוין כי רייפמן עצמו אינו רשום כבעל מניות אמבלייז, אך טוען כי הוא הנהנה האמיתי בהן.

חביב-סגל הגישה את חוות-דעתה המפורטת לבית המשפט בעקבות בקשת רייפמן מיוני השנה כי תבחן את טענותיו לפיהן אין לו שליטה על המניות והוא אינו יכול לאתרן.

לדברי חביב-סגל, כל אחת משתי הגירסאות הסותרות נתמכת על-ידי נתונים עובדתיים רבים ושונים, והן אינן ניתנות לסתירה. "מאידך גיסא", הסבירה ד"ר חביב-סגל, "במחקר שנמשך לאורך חודשים, לא ניתן היה לאמת אף אחת משתי הגירסאות, וזאת לנוכח חובת הסודיות החלה על הברוקרים, ולנוכח העובדה שעד כה לא נעשו כל פעולות שהן להפסקת הנאמנויות, במקרה שהן אכן מתקיימות".

חביב-סגל ציינה כי המידע הסופי שיאפשר את ההכרה בין שתי הגירסאות מצוי בידיהם של הנאמנים המופיעים בספריה של קפיטה ג'רזי, שאותו ניתן יהיה לחשוף רק בדרך של נקיטת פעולות מעשיות לסיום יחסי הנאמנות (במקרה שמתקיימות נאמנויות לטובתו של רייפמן).

לדבריה, יש לנסות ולהתמקד באיתורו של הפתרון המעשי שיביא להפסקתן של אותן הנאמנויות, גם אם בכפוף למגבלות על יציאתו של ריפמן מהמדינה.

"רק כך ניתן יהיה להביא פרשה זו לסיומה. עד אז יש להבטיח כי לא יוצאו כספים מקופתה של אמבלייז באופן שיש בו כדי לסכל את הליך הכינוס, ובמקרה שתידרשנה פעולות להוצאת כספים מקופת החברה, הרי שיש לשלב את נקיטתן בהעברת האחריות על חסימת הברחת נכסים אפשרית אל הברוקרים עצמם, במחזיקים במידע על זהות הנהנים מאותן המניות.

"הטלת החובה על הברוקרים להקדים קבלת כספים כלשהם מאמבלייז - בהצהרתם כי רייפמן אינו נמנה עם הנהנים מאותן הנאמנויות - אינה כרוכה בהפרת סודיות כלשהי החלה על אותם הנאמנים (מאחר שממילא אלה לא יידרשו לגלות את זהות הנאמנים, אלא להצהיר הצהרה 'שלילית' בדבר היעדר זכויותיו של רייפמן למניות). יחד עם זאת, כך ניתן יהיה להביא לידי מיצוי את המידע המתקיים בידיהם של אותם הברוקרים, לנוכח המידע שבידיהם, על זהותם של 'נהני הקצה' מאותן נאמנויות", כתבה חביב-סגל.

כזכור, במארס 2009 הוצא צו הכינוס נגד רייפמן, ובנובמבר 2010 דחה בית המשפט העליון באופן סופי את בקשתו של מייסד אמבלייז לבטל את הצו. לאחר הוצאת הצו הורתה סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך, לרייפמן להעביר את מניותיו באמבלייז לרשותו של המנהל המיוחד, עו"ד איתן ארז.

רייפמן סירב וטען כי הוא אינו יכול לעשות כן מכיוון שהמניות כבר לא בשליטתו, אלא מוחזקות בעבורו על-ידי נאמנים (בנאמנויות עיוורות). בעקבות סירובו ישב רייפמן בכלא כבר 3 פעמים בגין ביזיון החלטות בית המשפט.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988